יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד נפגשו אתמול (שלישי) וסיכמו על חזרתה של ההסתדרות לדיוני השולחן העגול. המשבר נוצר בערב יום שני, אז הופסקו הדיונים לאחר שנציגת אגף התקציבים באוצר שירה גרינברג העלתה הצעות לצעדים עליהן אמר ניסנקורן כי "מטרתן היא פגיעה במעמד העובד הישראלי".

על פי משרד האוצר, לנוכח המצב הנוכחי במשק, החליטו הצדדים "להניח את המחלוקות בצד ולהתמקד ביצירת מנועי צמיחה וטיפול בשיפור הפיריון במשק, מתוך הבנה שהעובדים מהווים גורם קריטי בתהליך." הצדדים סיכמו כי כל הצעדים עליהם יסכמו במסגרת השולחן העגול, בו משתתפים גם נציגי התעשיינים, ייעשו בהסכמה ויעלו כהמלצות לשר האוצר. עוד הוחלט כי במפגש הבא של השולחן העגול יציבו הצדדים יעדים ברורים לגידול הצמיחה ולסגירת פער הפיריון בין ישראל ל-OECD.

'השולחן העגול' אינו גוף רשמי למשא ומתן, ומטרתו הינה לגבש הסכמות בדרך של דיאלוג. הצלחת המתכונת של 'שולחן עגול', הידברות והסכמות, תלויה מן הסתם גם באמון שרוחשים הצדדים אחד לשני, בנכונות להקשיב וביכולת להגיע לפשרות.

שי באב"ד. צילום: דבר ראשון.

ההצעות אותן הציגה נציגת אגף התקציבים גרינברג והביאו להפסקת הדיונים הכילו מספר צעדים מרחיקי לכת ביחס לציבור העובדים בישראל, כך על פי פרסום בגלובס. בין השאר הציעה גרינברג להעלות את מספר העובדים הנדרש להכרה ביציגות ועד עובדים בענף ההיי-טק לחצי מהעובדים במקום שליש, וזאת בשונה מהנהוג בשאר המשק. בנוסף הציעה גרינברג להעביר את חישוב השעות הנוספות לחישוב על בסיס חודשי במקום חישוב יומי כנהוג היום ואף לבטל את תוספת השעות הנוספות לעובדים המרוויחים מעל 14 אלף שקלים בחודש.

עוד הציעה גרינברג להפריט את ניהול הליכי הרישוי של עסקים קטנים: להוציא אותם מידי העיריות ולהעבירם לחברות פרטיות.