בבית הנשיא בירושלים התקיים אתמול אחה"צ (שלישי) כנס הרצליה לשנת 2016. בכנס הציג המכון למדיניות ואסטרטגיה של המרכז הבינתחומי הרצליה, את מסמך ההמלצות והמסקנות שלו. המסמך נכתב בעקבות נאום 'ארבעת השבטים' של נשיא המדינה בכנס הרצליה בשנה שעברה. בנאומו אז הציג הנשיא את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם ישראל של שנת 2018, כפי שהיא תשתקף מנתוני הלומדים בכיתות א', תורכב מכ-38% חילוניים ממלכתיים, כ-15% דתיים לאומיים, 25% ערבים וכ-22% חרדים.

צוות המחקר ובראשו פרופ' אוריאל רייכמן ופרופ' אלכס מינץ קיים בשנה האחרונה דיונים מעמיקים ושמע דעות מומחים, במטרה לבחון את האתגרים אותם הציב הנשיא בחזונו, על מנת לתרגם אותו לצעדים מעשיים שיובילו למימושו.

החברה הישראלית בראי כיתות א'. מקור: דוברות הנשיא

החברה הישראלית בראי כיתות א'. מקור: דוברות הנשיא

אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה אמר בנאומו כי "לכל אחד מאתנו נוח מאוד להיות בתוך המגזר שלו ובתוך הרעיונות שלו. הנאום של הנשיא חייב אותנו לחשוב מחוץ לקופסא. לברוח מסטראוטיפים ולחשוב על המדינה כולה. זה לא דבר פשוט. השיח של הנשיא שונה מהשיח הפוליטי, מכיוון שהשיח הפוליטי מדבר את המיוחד בכל קבוצה על מצוקותיו וייחודיותו ולכן המסר שמגיע מבית הנשיא מעורר שיח וחשיבה מסוג אחר. השיטה הדמוקרטית היא השיטה המקובלת על כל ארבעת השבטים ורק דרכה יש סיכוי ליצור את החברה שאנחנו רוצים בה. בנוסף אליה יש לנו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהוא לא זכות אלא חובה שלאורה החברה צריכה להיות מושתתת".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

פרופ' מינץ הציג לקהל את מסמך ההמלצות, ופירט את הרכיבים למימוש חזונו של הנשיא. בין המרכיבים בולט מרכיב החינוך ולו שתי מטרות מרכזויות: הטמעת הזהות המורכבת – קהילתית-אתנית-תרבותית ואזרחית ויצירת שוויון בין "השבטים" באמצעות העדפה מתקנת בתקצוב לתלמיד. את מטרות אלו שואפים כותבי המסמך להשיג דרך פעולות כגון חיזוק ההשכלה הגבוהה המשותפת, הפעלת תכניות להכרת האחר בהן ילמדו התלמידים את הנרטיבים של השבטים השונים בכל מוסדות החינוך, קידום חקיקת חוק החינוך הציבורי, לימוד שלוש שפות-אם לכל תלמיד בישראל – עברית, ערבית ואנגלית וקידום הישראליות המשותפת בבתי הספר כאחד המדדים להצלחת המוסד החינוכי.

מרכיב נוסף אליו מתייחסות ההמלצות, הוא ציון "חג החגים" כחג ישראלי המשותף לכל שבטי ישראל וזאת כצעד לקידום הישראליות המשותפת במסגרת המרחב הציבורי. חיפה תישמר כמרכז החג הזה ועם זאת, פעילויות במסגרת החג יקוימו בכל הארץ; החג יהיה חג אזרחי ומהותו שילוב ושיתוף כלל אזרחי המדינה, בני כל השבטים ויפותחו תכנים שכל השבטים יוכלו להסכים עמם.

צילום: מארק ניימן / לע"מ

צילום: מארק ניימן / לע"מ

פן נוסף בו נגע המסמך הוא הכלכלה. כותבי המסמך ממליצים לנקוט צעדים מעשיים לקידום השוויון הכלכלי בין כל מגזרי האוכלוסיה במרכזים האורבניים ובפריפריה. יצירת מקומות עבודה מתגמלים באזורי הפריפריה; קידום תעשיות ההיי-טק בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית; סיוע וקידום עסקים קטנים ובינוניים; הכשרה מקצועית במקצועות מתגמלים; שוויון מהותי בחלוקת המשאבים הלאומיים; שוויון מהותי בהעסקת בנות ובני כל השבטים במגזר הציבורי – ממשלתי ועסקי. רווחה כלכלית לכל היא תנאי להתקיימות "הישראליות המשותפת".

עוד נוגע המסמך באיכותה של מערכת הבריאות ומבקש להקים מתקני בריאות ושירותי בריאות מתקדמים בפריפריה, כולל בישובים מרוחקים ובישובים הערביים והבדואיים. דגש נוסף ששם המסמך ביחס לפריפריה הוא קידום שוויון בארנונה ממשלתית: הקמת מוסדות ממשלתיים בישובי הפריפריה, וכן בערים ערביות.

המרכיב האחרון אותו הציג מינץ נוגעת בהקמת רשות לישראליות משותפת. כדי שהישראליות המשותפת לא תישאר בגדר הכרזה בלתי ממומשת או משאת נפש רחוקה, יש לקדם את מיסוד שיתוף הפעולה של ארבעת ה"שבטים" במסגרת רשות ממלכתית שתוקם מכוח החלטת ממשלה ובאישור הכנסת ותהיה כפופה לנשיא המדינה. רק רשות ממלכתית תוכל לקדם בצורה רצינית מדיניות ממשלתית המקדמת את העקרונות אותם הציג הנשיא – החל מליבון סוגיות של נשיאה משותפת באחריות ובנטל, בבקרה ציבורית על הרשות המבצעת (למשל, קידום תוכניות חינוכיות) וכלה בהעלאת המודעות ובניית תמיכה ציבורית רחבה בחסות נשיא המדינה. רשות זו תפעל תוך הבטחת שיתוף מלא של כל השבטים ובשוויון מגדרי.

"סדר ישראלי חדש"

"החברה הישראלית משנה את פניה". אמר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, "לפני שנה ביקשתי להציב ראי בפני החברה הישראלית על רעידת האדמה, תרבותית ודמוגרפית שעוברת החברה הישראלית בעשורים האחרונים. בתמונה רואים סדר ישראלי חדש של מעבר מחברה שבה יש רוב ברור ומיעוטים, לחברה של ארבעה שבטים מרכזיים שווים בגודלם. החילוני, הדתי לאומי, החרדי והערבי. זו מערכה שלא צפינו. בסדר הישראלי החדש עדיין נשמרים יחסי מיעוט ורוב לאומי בהקשר היהודי והערבי. אבל לא מתקיימים בו רוב ומיעוט ברורים בהתייחס לסוגיות של זכויות וחובות, דת ומדינה, שירות ובטחון, חינוך, אתוס וזהות. ארבעה שבטים ולפחות ארבעה סיפורים שונים מתחרים על מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להיות. שרטטתי אז ארבע עקרונות יסוד של השותפות החדשה הנדרשת בין המגזרים השונים במציאות שבה כל אחד חובה את עצמו כמיעוט נרדף ומותקף".

ואלו הם העקרונות:

  • בטחון על שמירת הזהות הייחודית של כל שבט
  • אחריות משותפת לגורלה של המדינה ובטחונה של מדינת ישראל – אף שבט לא מיעוט ואף צד לא יכול למחוק את האחר. ביחד עם זה שכל שבט מבין ומגשים את האחריות שלו על כלל החברה.
  • הוגנות ושוויון – אף מגזר לא מופלה לרעה או לטובה, והיחס לכל הוא שוויוני
  • יצירת ישראליות משותפת- פסיפס שהוא לא גזירה אלא הזדמנות. עושר תרבותי, השראה, אנושיות ורגישות. לא נגזרנו לחיות ביחד אלא נועדנו לחיות ביחד.

"קיבלתי ביקורות רבות על כך שהצבתי בשורה אחת יהודים וערבים. היו שכינו אותי פוסט ציוני – לאלה אני מבקש לומר היום: אני ציוני, מכיוון שאני מאמין בצורך ובמוסריות של בית לאומי ומדיני לעם היהודי כפי שנקבע ב-1921 בוועידת סן רמו על ידי חבר הלאומים. אני ציוני כי אני מאמין באופן המזוקק ביותר ברעיון שיבת העם היהודי להיסטוריה ולקיחת אחריות לגורלו. אך איני מבקש מכלל אזרחי ישראל שיהיו ציונים".

"המערכת הציבורית של מוסדות המדינה, ובפרט משרדי הממשלה, צריכה להביע ייצוג הולם של כל הציבור שהיא משרתת ובפרט המגזר הערבי והחרדי. זאת המערכת שתפקידה להבטיח שוויון אמיתי בין המגזרים והלגדיל את האמון של האזרחים בה".

ריבלין סיפר על מפגש שהיה לו עם תלמידים דתיים, חילונים וערבים. "במפגש, תלמידה ערבייה מלוד שאלה אותי איך היא אמורה להזדהות עם המדינה שלה, שאת סמלה והמנונה היא מכבדת, אבל הם אינם שלה. הבנתי וכאבתי את שאלתה של התלמידה. יש גם יהודים לא ציונים. האם כל העוסק בישראליות הוא פוסט ציוני? כיצד נעשה שהציונות שלנו תהיה חזקה ופתוחה דיה שנוכל למצוא את המקום בתוכנו לעסוק בישראליות?"

הנשיא הוסיף, "איך לחיות ביחד זו הדילמה שמולה אנחנו צריכים לעמוד גם אם אין לה פתרון כעת. דבריי הם קריאת השכמה לפער בין המציאות החברתית ישראלית לבין מוסדותיה. החברה ישראלית משנה את פניה אבל לא את התודעה שלה. אני חושש שהמערכות היסודיות שמארגנות את חיינו, הפוליטיקה, התקשורת, האקדמיה, המשק והחינוך טרם הפנימו את השינויים הללו לעומקם. אנחנו מעוניינים בשינוי יסודי עמוק, אנחנו צריכים לחתור לכיוון שינויים מוסדיים רציניים ולקבוע הסכמות משותפות".

בנאומו דיבר ריבלין על אופן הפעולה שצריך להתקיים בארבע מערכות. האחת, מוסדות המדינה – "המערכת הציבורית של מוסדות המדינה, ובפרט משרדי הממשלה, צריכה להביע ייצוג הולם של כל הציבור שהיא משרתת ובפרט המגזר הערבי והחרדי. זאת המערכת שתפקידה להבטיח שוויון אמיתי בין המגזרים והלגדיל את האמון של האזרחים בה".

"אם בעבר צה"ל היה מערכת ההיתוך המרכזית של המגזרים, שדרכה נפגשו אנשים שונים מהחברה הישראלית, בחברה שבה רק חצי מהציבור משרת בצה"ל – האקדמיה ושוק העבודה הם המפגש", אמר הנשיא והסביר: "שם מתעצבים השייכות והמעמד החברתי. שם העושר האנושי איננו איום אלא יתרון תחרותי. השינוי יקרה רק כאשר האקדמיה והמעסיקים יהיו נכונים לפתוח את שעריהם לכל המגזרים. הם צריכים לדבר את שפתם של המגזרים וצריך לקרות מאמץ פרו אקטיבי לשינוי וגיוון", סיכם הנשיא את המערכת השניה אליה יש להתייחס והיא האקדמיה ושוק העבודה.

עוד התייחס הנשיא לשותפויות אזוריות: "השותפות האזורית בין רשויות מקומיות ממגזרים שונים. הנשיא הגדיר שותפות זו כ"הזדמנות למפגש אינטרסים ורצונות, הזדמנות לשיתוף פעולה."

המערכת הרביעית עליה הצביע הנשיא היא מערכת החינוך: "החינוך לשותפות יכול ומוכרח להיות מנוע שינוי אמיתי ועמוק גם בתוך מערכת חינוך מפוצלת, שמתפקידה ומחובתה לשמור באדיקות על ציפור הנפש והזהות הייחודית של כל מגזר." ריבלין שיבח את שר החינוך נפתלי בנט על פועלו ואמר: "בידיך מופקדת המערכת החיונית ביותר לשינוי, יש בידיך הזדמנות היסטורית – אל תחמיץ אותה".

הנשיא סיכם ואמר: "השינויים הללו יהוו תעודת כבוד לחברה אמיצה וחסונה הבשלה להישיר מבט לדמותה ועתידה. לחברה המשמשת מודל ומופת לרבות אחרות; למדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית- בדיבור אחד."

צילום: מארק ניימן / לע"מ

צילום: מארק ניימן / לע"מ

יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה התייחס לדברי הנשיא דרך נקודת המבט הערבית-ישראלית: "לא נוכל לבנות אזרחות משותפת ללא הכרה בכאב העמוק של כל הערבים על עוולות העבר. על ההזנחה וההפקרה של מוסדות המדינה את תושביה הערבים, העוני, האלימות, הכפרים הלא מוכרים והפקעת האדמות ועוד. מאז 1948 בנתה ישראל 700 יישובים רק ליהודים ואפס לערבים. אדוני הנשיא, מי כמוך יודע גם שיש פה את עניין הלאום וכמה הוא חשוב. העם היהודי נאבק על כך אלפי שנים. האם תיקון כל העוולות האלו יפגע ביהודים? נהפוכו. זה מה שיחזק את האזרחות המשותפת בין העמים".

עוד דיבר באירוע, שר החינוך נפתלי בנט: "אני רוצה להבין מה ייעודנו בדור הזה כעם יהודי וחברה ישראלית. לא יכול להיות שמדינת ישראל תסתפק בכך שהיא מדינה שנותנת שירותים לאזרחיה ותו לא; יש לנו ייעוד – לרפא עולם פצוע. וכמו שהבאנו לעולם את השבת והאמונה באל אחד ואדם נברא בצלם, גם בדור הזה אנחנו צריכים לתת לעולם".

גם שר הפנים, אריה דרעי הוסיף: "אדוני הנשיא, חסד עשית עם העם, שבאת ושמת את הדברים על השולחן. אחדות זו לא אחידות. אנחנו צריכים ללמוד להכיר בכל אחד ואחד על הייחודיות שלו וביחד להקים את התזמורת המופלאה הזו".