רשות התחרות הודיעה היום (שלישי) כי החליטה שלא להגיש ערעור על אישור בית הדין לתחרות את המיזוג בין בנק מזרחי ובנק איגוד. בהודעת הרשות נכתב כ הממונה הודיעה לצדדים למיזוג כי "לאחר דיון פנימי שנערך ברשות הוחלט שלא להגיש ערעור על החלטת בית הדין לתחרות. הרשות עומדת בקשר עם הצדדים בנוגע לסוגיות שבית הדין החזיר לפתחה בהם אשראי בתחום היהלומים ונושא הלימות ההון".
לפני כשבועיים קיבל שופט בית הדין לתחרות עודד שחם את העררים שהגישו אגוד ומזרחי טפחות על החלטת הממונה על התחרות ממאי 2018 שלא לאשר את המיזוג. ועד עובדי בנק איגוד התנגד להחלטה: "היום נודע לנו כי בית המשפט אישר את המיזוג בין בנק אגוד לבנק המזרחי. החלטה אומללה זו תפגע במאות משפחות של עובדי בנק אגוד, תגרום לצמצום התחרות ולפגיעה בלקוחות הבנקים", כתבו ועדי הבנק, "אנחנו לא נעמוד מנגד כאשר מטה לחמינו עומד להיכרת".
בנק אגוד מפעיל כיום 36 סניפים ומעסיק כ-1,200 עובדים. גרעין השליטה בו מוחזק כיום על ידי שלמה אליהו, ישעיהו לנדאו וזאב לובינסקי. עם התגברות הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל בעשורים האחרונים, נשאר אגוד הבנק היחיד בגודל קטן יחסית מול חמש קבוצות בנקאיות גדולות – לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי. באוגוסט 2017 פורסם בתקשורת קיומם של מגעים למיזוגו של אגוד עם בנק מזרחי-טפחות, בעקבותיהם פתחו עובדי הבנק בסכסוך עבודה, עקב סכנה לפגיעה בפרנסתם. הסכם המיזוג בין הבנקים נחתם בנובמבר 2017 והוגש לאישור הממונה על התחרות.
במאי 2018 הודיעה רשות התחרות כי לא תאשר את המיזוג מסיבה של פגיעה בתחרות בין הבנקים. "המערכת הבנקאית בישראל היא מערכת ריכוזית עם בעיות תחרותיות רבות, אחת מהן באה לידי ביטוי בחסמי כניסה גבוהים מאוד", נכתב בהחלטת מ"מ הממונה על התחרות דאז, עו"ד אורי שוורץ, "מזה עשרות שנים לא קם אף בנק חדש במדינת ישראל, ומספר הבנקים רק הלך והצטמצם. כיום נותרו בישראל שש קבוצות בנקאיות שמספקות ללקוחות פרטיים שירותי עובר ושב ושירותים בנקאיים נלווים. בנק אגוד הוא הבנק הקטן היחיד מבין שש הקבוצות האמורות".
עוד נכתב בהחלטת הרשות ממאי 2018 כי "בדיקת הרשות העלתה שהתמריצים של בנק איגוד והפעולות התחרותיות שלו שונים מאלו של חמש הקבוצות הבנקאיות האחרות. כתוצאה מהמיזוג, סביר כי האסטרטגיה הייחודית בה נוקט בנק אגוד, כבנק הקטן האחרון שנותר במערכת, שאינו בבעלות בנק אחר, תיעלם, והמחירים יעלו. לאף בנק אחר, כולל בנק מזרחי לאחר המיזוג, לא יהיה תמריץ להציע באופן כה מפורש ומובלט הצעת ערך כספית אטרקטיבית ללקוחות השוקלים לעבור בנק". סיבה נוספת להתנגדות רשות התחרות היתה האשראי שמעניקים שני הבנקים למגזר היהלומים, שאיחודם עלול היה לייקר אותו.
הנהלות מזרחי טפחות ואגוד ובעלי אגוד ערערו על החלטת הממונה בפני בית הדין לתחרות, ובתום הליך שנמשך כשנה, קבע השופט עודד שחם כי ההחלטה להתנגד למיזוג מבוטלת. על פי ההחלטה, "הגדרת השוק עליה התבסס הניתוח בהחלטת מ"מ הממונה מעוררת קשיים מהותיים, ואינה יכולה לעמוד. בחינת המעברים בין הבנקים, אשר היוותה נדבך מרכזי בהתנגדות למיזוג, מעוררת גם היא קשיים, הן במישור המושגי, הן במישור היישומי והמתודולוגי".
עוד נכתב כי "בהתחשב במאפייניו של בנק אגוד, בדרכי פעילותו, בקשיים העומדים בפניו, לרבות במישור היעילות, ובהעדר אינדיקציה משמעותית בדבר השפעה של הבנק על השחקנים האחרים בשוק, אין בסיס לקביעה כי גריעתו של הבנק צפויה לפגוע באופן משמעותי בתחרות. מסקנה זו עומדת בעינה גם לנוכח רפורמות בענף הבנקאות, המצויות בשלבי התהוות שונים. נוכח כל אלה, עמדת מ"מ הממונה, כי המיזוג מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות, בכל הנוגע לסל השירותים הבנקאי, אינה יכולה לעמוד, על פי התשתית הנרחבת שהוצגה."
עם זאת קבע השופט שחם כי יש להתייחס לבעייתיות באיחוד הבנקים ביחס לאשראי במגזר היהלומים, וכי על רשות התחרות לגבש עד סוף 2019 החלטה נקודתית לעניין זה וכן לחשש תחרותי שהעלה מ"מ הממונה, בדבר דפוסי פעולתו הצפויים של בנק מזרחי אם סך נכסיו המאזניים יתקרב ל-20% מסך הנכסים המאזניים במערכת.