שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שמייצג את ישראל בוועידת האקלים במדריד הציג היום (שלישי) את הישגיה של ישראל בתחום הפחתת ההשפעה של ישראל על ההתחממות הגלובלית. הוא הבהיר כי ישראל מחויבת להסכם פריז והוסיף כי במהלך השנים האחרונות, קיבל "מספר החלטות אסטרטגיות להפסקת השימוש בפחם בתחנות הכוח" וכתוצאה מכך, לדבריו, "בסוף שנת 2019 תגיע ההפחתה בשימוש בפחם ל-50%". עוד אמר שטייניץ כי "בשנת 2016 קיבלתי החלטה חסרת תקדים, לבטל את הקמתה של תחנת כוח חדשה מבוססת פחם. השנה החלטתי לשים סוף לשימוש בפחם בתחנות הכוח שלנו עד שנת 2025. כתוצאה מכך, בשנים 2025-2012 תרד ישראל מ-65% פחם לייצור חשמל, לאפס. יותר מכל מדינה אחרת בעולם".

תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. תוך כמה שנים יופסק השימוש בפחם (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90).

שטייניץ מיישר קו עם אירופה

השר בישר על החלטתו להגדיל את יעד השימוש באנרגיות מתחדשות ל-30%-25% בשנת 2030 לעומת 17% עד כה, החלטה שעדיין זקוקה לאישור הממשלה. החלטה זו נשענת על עבודת מטה ברשות החשמל שמטרתה לברר מה הנתח המקסימלי שמשק החשמל בישראל יכול לעמוד בו, שלא על בסיס אגירת אנרגיה בהיקף גבוה – כלומר, היעד מתחשב גם בשיקולים כלכליים ולא רק בהיתכנות פיזית.

בראיון לגלי צה"ל אתמול, ציין שטייניץ כי היעד האירופאי הוא 32% באותה שנה, ולכן היעד הישראלי קרוב אליו, תוך שכבר היום כ-6% ממשק החשמל בישראל ניזון מהשמש לעומת 4% באירופה. עם זאת יש הבדל ביעדים שהשר לא ציין – כאשר היעד האירופאי הוא יעד מינימום בעוד בישראל מדובר ביעד מקסימום. לאירופאים, הסביר השר בראיון, יש אפשרויות לנצל רוח וזרימת מים שאין לישראל.

בהמשך הראיון המשיך השר לצדד בשימוש בגז הטבעי, אך גם טען כי יש לתת עדיפות לאנרגיות מתחדשות. לדבריו, הגז כמעט בכלל איננו מזהם, לעומת סולר, מזוט ופחם. ארגוני סביבה מדגישים כי גז אכן מזהם, גם אם מעט, ויש לו השפעה שלילית על ההתחממות הגלובלית בשל פליטות מתאן לאוויר, וגם פליטות פחמן דו חמצני. כמו כן, תהליך הטיפול בגז הינו הליך מזהם, אך פעולות אלו נעשות בים, במרחק של כ-23 ק"מ מהחוף במאגר תמר, או 10 ק"מ מהחוף במאגר לוויתן ולכן השפעתן הסביבתית פחותה לעומת, למשל, פליטות פחם או מאגרי פחם, אשר מפיצים אבק פחם הפוגע בבריאותם של תושבים הגרים בסמיכות אליו.

צינורות הובלת גז טבעי במאגר תמר (צילום: משה שי / פלאש 90).

"יש מדידות של המשרד לאיכות הסביבה, שמראות שבזכות הגז הטבעי הורדנו 51% מזיהום האוויר", אמר השר והוסיף כי "בצהריים, נוכל לייצר 100% מהחשמל מהשמש, בשעות הצהריים. מ-16:00 אחר הצהריים אין חשמל מהשמש עד 10 בבוקר. בזכות הגז הטבעי נוכל להיפטר מהפחם, הסולר והמזוט". השימוש בסולר ופחם יישמר למספר שעות מצומצם בשנה כדי להבטיח כשירות של תחנות דו דלקיות, או במצבי חירום בהם אין אספקת גז סדירה.

לפי השר, "הדברים כבר ניכרים בשטח: עד כה הצלחנו להפחית מייצור חשמל את מזהמי So2 ב-57% ואת מזהמי Nox ב-40%. עד שנת 2025 נצליח להוריד את פליטות C02 מייצור חשמל ביותר מ-30%".

התפתחויות סביבתיות גם בעתיד

השר סיפר על הכוונה להביא ל-100% רכש שנתי של רכבים חשמליים עד שנת 2030, והיערכות לכך באמצעות היום בפריסת תשתיות לטעינה חשמלית. "בכוונתנו להשיק פלטפורמה של ערי אנרגיה חדשניות שתאפשר לערים להיות יעילות באנרגיה ולהגיע להפחתת Co2, זאת על ידי קידום התייעלות אנרגטית, תשתיות רכב חשמליות, אחסון אנרגיה ורשתות חכמות", דברי השר.

"אנו מאמינים כי הניסיון והידע המצטברים שלנו יכולים לסייע גם למדינות אחרות הנאבקות עם שינויי האקלים. כידוע, ישראל היא המובילה העולמית בתחום יעילות המים והחקלאות המדברית. זאת הודות לטכנולוגיות חדשניות כמו השקיה בטפטוף, שיעור מחזור שפכים של יותר מ-85%, וטכניקות להגדלת היבול. באופן דומה, חברות האנרגיה בישראל פיתחו שורה של טכנולוגיות חדשות בתחומים כמו אנרגיה סולרית ופוטו-וולטאית, ניהול אנרגיה ופתרונות רשת חכמות. אני מאמין שעל מדינות האזור לפעול יחד כדי לנצח במאבק זה. עלינו לעשות כל שביכולתנו לשים את העימותים בצד כשאנחנו עומדים כחזית אחידה בהתמודדות עם מצב חירום אקלימי זה".

הוויכוחים לא פוסקים

למרות ההישגים המוכחים והמדידים, ארגוני סביבה נוטים לבקר את מדיניות השר, ולמעט בשבחים. אחד ממוקדי הביקורת הוא מידת ההתחייבות לתשתיות הקשורות בגז, כמו הקמת תחנות כח שיפעלו לאורך 20-25 שנה חדשות. בחינת משק הגז באופן מדוקדק מעלה כי יש לו כמה מרכיבים – בארות הפקה, אסדות טיפול, מערכת הולכה, ולפחות 2 סוגים של תחנות כח – מחזור משולב ומחזור פתוח. תחנות הכח במחזור משולב מיועדות לעומס הבסיסי ברשת החשמל, בייצור בהספק קבוע. תחנות כח במחזור פתוח, מיועדות להספק שמשתנה במהירות ופועלות מעט שעות בשנה, תוך שהן יקרות יותר להפעלה ומזהמות הרבה יותר. מכיוון שאלו התחנות שמהוות גיבוי לייצור חשמל סולרי, הן למעשה מנטרלות חלק גדול היתרונות שייצור חשמל סולרי מספק. לכן, תחנות מסוג זה ניתנות להחלפה באופן כלכלי כבר כיום, בשונה מתחנות כח במחזור משולב, באמצעות מתקני אגירת אנרגיה. בישראל לא נעשתה עדיין פעולה לגמילה מחלק זה במשק הגז, כאשר בתכניות המאושרות קיימות תחנות בנות מאות מגהואט בשיטת המחזור הפתוח הבזבזנית יחסית והמזהמת.