גידולים סרטניים ממאירים היו סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל בשנת 2017, כך עולה מסיכומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו היום (רביעי) . הסיבה השנייה לתמותה הייתה מחלות לב. בנוסף, צויינו בלמ"ס כי שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות עלו בעיקר בעשור האחרון, ומחלות אלה הפכו לגורם הפטירה השלישי בשכיחותו משנת 2015, מעט לפני סוכרת. מנגד, שיעורי התמותה ממחלות לב וממחלות כלי דם במוח ירדו ביותר מ-80% מאמצע שנות השבעים.

לפי הנתונים, בשנת 2017 נפטרו בישראל 44,596 תושבים, שהם חצי אחוז מהאוכלוסייה באותה שנה. 50.8% מהנפטרים היו זכרים, ו-49.2% – נקבות. 82% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (65% מהנפטרים היו מעל גיל 75 ו-39% – מעל גיל 85). 6% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1.3% מהנפטרים (563) היו תינוקות עד גיל שנה.

עוד עולה מהנתונים כי שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב ערבים לעומת יהודים. הסיבות שבהן ההבדלים גדולים במיוחד הן: סוכרת (פי 2.3 אצל ערבים לעומת יהודים), מחלות כרוניות של דרכי הנשימה העליונות (פי שניים), תאונות דרכים גבוה בקרב הערבים (פי 2.7) ורצח (פי 3.3). לעומת זאת, השיעורים המתוקננים בהתאבדויות ובדמנציה גבוהים בקרב היהודים פי 2.6 ו-1.4, בהתאמה.

עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2017 גרמו ל-73% מכלל הפטירות באותה שנה. כרבע (25.2%) מכלל הנפטרים נפטרו משאתות ממאירות (סרטן) ו-22.8% מכלל מחלות הלב וכלי הדם. ממחלות לב (ללא מחלות לב ראומטיות) נפטרו 14.8% מהנפטרים. ממחלות זיהומיות נפטרו 5.6% מהנפטרים, מסוכרת – 5.2%, וממחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי) – 4.7% מהנפטרים.

עוד עולה מהנתונים כי בעוד שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות, מסוכרת וממחלות כליה בישראל גבוהים מאוד לעומת מדינות ה-OECD, שיעורי התמותה מסרטן, ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים לעומת מרבית מדינות ה-OECD.

שחעןר התמותה בקרב גברים גבוה פי 1.5 לעומת נשים

גידולים ממאירים ומחלות לב היו שתי סיבות המוות השכיחות בשני המינים. סרטן היה האחראי ל-25.1% מהפטירות בקרב הגברים ול-25.2% – בקרב הנשים. מחלות לב גרמו ל-15.6% מהפטירות בקרב גברים ול-13.9% מהפטירות בקרב נשים.

סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו: סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (23.1% מכל הפטירות מסרטן), סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (10.9%), וסרטן הלבלב (8.6%). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד (21.8% מכלל הפטירות מסרטן), סרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה (11.0%) וסרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (10.2%).

בקרב הגברים, סיבת המוות השלישית בשכיחותה הייתה מחלות זיהומיות (5.7% מהפטירות) ואחריה הסיבות החיצוניות – סיבות שאינן מחלות, וכוללות תאונות דרכים, תאונות אחרות, התאבדות, רצח וכדו' – (5.6% מהפטירות). גם בקרב הנשים, סיבת המוות השלישית בשכיחותה הייתה מחלות זיהומיות (5.9% מהפטירות) ואחריה סוכרת (5.6%). סיבות מוות חיצוניות היו במקום הרביעי בקרב הגברים ובמקום התשיעי בקרב הנשים. דמנציה הייתה סיבת המוות החמישית בשכיחותה בקרב הנשים ותשיעית בשכיחותה בקרב הגברים.

שיעור התמותה המתוקנן לגיל  ב-2017, מכל הסיבות, היה גבוה פי 1.5 בקרב גברים לעומת נשים. השיעורים המתוקננים גבוהים אצל גברים לעומת נשים מרב סיבות המוות העיקריות ובמיוחד ממחלות כרוניות של דרכי הנשימה התחתונות, במחלות לב ובמחלות כליה. בתמותה מסיבות חיצוניות הפערים גדולים במיוחד – ברצח השיעור בקרב גברים היה גבוה פי 4.6 לעומת נשים, בתאונות דרכים – פי 3.8 ובהתאבדות – פי 3.3. לעומת זאת ממחלת דמנציה השיעורים המתוקננים גבוהים בנשים לעומת הגברים פי 1.2.

שיעור התמותה בקרב ערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים

התפלגות סיבות המוות של המגזר היהודי שונה מזו של המגזר הערבי בישראל. בעוד גידולים סרטניים ממאירים אחראים ל-25.3% מהפטירות בקרב יהודים, בקרב הערבים הם גרמו ל-21.3% מהפטירות. בנוסף, סיבת המוות הרביעית בשכיחותה בקרב הערבים היא קבוצת כל הסיבות החיצוניות שמהווה 7.2% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסייה זו, לעומת 3.7% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לבין ערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות הגילים בין שתי האוכלוסיות – האוכלוסייה הערבית צעירה יותר.

שיעור התמותה המתוקנן לגיל בקרב הערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים. בהשוואת שיעורי התמותה המתוקננים בין יהודים וערבים מסיבות המוות המובילות, עולה כי שיעורי התמותה מסרטן כמעט זהים בשתי האוכלוסיות. בדמנציה השיעורים המתוקננים בקרב היהודים גבוהים פי 1.4 לעומת הערבים.

שיעורי התמותה המתוקננים מסוכרת בקרב הערבים גבוהים פי 2.3 לעומת היהודים, ושיעורי התמותה ממחלות כרוניות של דרכי הנשימה התחתונות גבוהים פי 2.0 לעומת היהודים.

שיעור התמותה ממחלות כלי דם במוח וממחלות כליה בקרב ערבים גבוהים לעומת היהודים (פי 1.8 ו-1.7, בהתאמה), וכך גם השיעור מכל הסיבות החיצוניות, וממחלות לב (פי 1.6 ו-1.5 בהתאמה).

מכלל הסיבות החיצוניות ההבדלים הגדולים ביותר בין יהודים וערבים הם בתאונות דרכים, התאבדויות ורצח. שיעור התמותה המתוקנן מתאונות דרכים בקרב הערבים גבוה פי 2.7 לעומת היהודים וברצח – פי 3.3 לעומת יהודים. לעומת זאת, בהתאבדויות השיעורים המתוקננים בקרב היהודים גבוהים פי 2.5 לעומת הערבים.

מגמות רב-שנתיות: ירידה מתונה בתמותה מברטן, עלייה בתמותה מסוכרת

על פי דו"ח הלמ"ס, מתחילת שנות השמונים של המאה העשרים חלה ירידה גדולה בשיעורי התמותה ממחלות לב, בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי. בשיעורי הפטירה מסרטן נמצאה תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה. כתוצאה מכך, בסוף שנות התשעים חל היפוך בסיבות המוות המובילות גידולים סרטניים ממאירים הפכו להיות סיבת המוות העיקרית ולאחר מכן מחלות לב.

שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות עלו בעיקר בעשור האחרון, ומחלות אלו הפכו לגורם התמותה השלישי בשכיחותו משנת 2015, מעט לפני סוכרת. סיבת המוות העיקרית מקבוצת המחלות הזיהומיות היא אלח דם (ספטיסמיה), ובעשור האחרון היא הייתה 80% מכלל המחלות הזיהומיות הגורמות למוות.

שיעורי הפטירה מסוכרת עלו במהלך השנים, והיא הפכה לגורם הפטירה הרביעי בשכיחותו, מעט לפני מחלות כלי דם במוח. כמו במחלות לב, גם בשיעורי התמותה ממחלות כלי דם במוח חלה ירידה גדולה בעשורים האחרונים, ירידה שהחלה בתחילת שנות השבעים.

שיעורי התמותה מדמנציה (המחלה השביעית בשכיחותה בשנת 2017) ומאלצהיימר עלו בעיקר בעשור האחרון בקרב נשים וגברים. השיעורים המתוקננים אצל נשים גבוהים יותר לעומת הגברים, בדמנציה (ההבדל היחסי נע בין 1.6-1.0) ובאלצהיימר (ההבדל היחסי נע בין 1.5-1.0).

שיעורי התמותה מרצח גבוהים יחסית ל-OECD

בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל  (2016) ישראל מדורגת במקום השביעי בתמותה מכל הסיבות (נשים במקום ההעשירי וגברים במקום הרביעי). שיעורי התמותה מסיבות המוות המובילות בישראל  (סרטן, מחלת לב איסכמית ומחלות כלי דם במוח) נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. עם זאת, שיעור התמותה ממחלות זיהומיות, מסוכרת וממחלות כליה גבוהים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. במחלות זיהומיות שיעורי התמותה בישראל הם הגבוהים ביותר במדינות ה-OECD, ומסוכרת רק בטורקיה, צ'ילה ומקסיקו השיעורים גבוהים יותר.

שיעורי התמותה מסך כל הסיבות החיצוניות בישראל הם הנמוכים ביותר מכל מדינות ה-OECD, אך שיעורי התמותה מרצח גבוהים יחסית. רק בשבע מדינות שיעורי התמותה מרצח גבוהים יותר בגברים ובעשר מדינות בנשים. שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאוד בישראל לעומת מדינות ה-OECD, רק בטורקיה וביוון השיעורים נמוכים יותר.

במרבית סיבות המוות לא נמצא הבדל בדירוג היחסי בין הגברים והנשים מישראל למדינות האחרות, אך בסרטן קיים הבדל. בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאוד לעומת מרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה שהוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראליים, נמוך מהשיעור בקרב הגברים במרבית מדינות ה-OECD.

בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD (תרשים 13). שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, ושיעור התמותה מסרטן המעי הגס קרובים למרכז הדירוג לעומת הגברים שמדורגים נמוך יותר.