ווילפרד באנגי היה על גג העולם כאשר זכה במדלית הזהב בריצת 800 מטר במהלך אולימפיאדת בייג'ינג 2008. ארבע שנים מאוחר יותר הגיע לתחתית כשהשתכר לפני לידת ילדו השלישי וכמעט מצא את מותו בנפילה לתעלה. כעת באנגי חוגג שבע שנות פיכחות ומקווה, בעזרת סיפורו האישי, לעזור לספורטאים מצטיינים לא ליפול לתהום בסיום הקריירה שלהם.

באנגי גדל בכפר קטן בשם קבירירסנג במחוז ננדי בקניה שהפך לתופעה עולמית בזכות הכמות הבלתי נתפסת של רצים בעלי שם עולמי שגדלו בו. בין הספורטאים המפורסמים שיצאו ממנו ניתן למצוא את בן דודו של באנגי, וילסון קיפקטר, שזכה בתואר אלוף העולם שלוש פעמים כשייצג את דנמרק, את ג'נט ג'פקוסגיי, אלופת העולם לשעבר ל-800 מטר. בנוסף, בכפר הקטן בו גדל באנגי, נולד וגדל הרץ הקנייתי המפורסם הנרי רונו, בן דודה של אימו של באנגי. רונו, שהיה רץ למרחקים ארוכים, נחשב לפורץ דרך בספורט הקנייתי ועשה היסטוריה כשבשנת 1978 הצליח לשבור ארבעה שיאי עולם שונים למרחקים ארוכים תוך 81 יום בלבד בריצות 3,000 מטר משוכות, 5,000 מטר ו-10,000 מטר.

ווילפרד באנגי זוכה במדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ינג 2008 (Photo by Julian Finney/Getty Images)

במהלך הקריירה הענפה שלו זכה באנגי בכל תואר אפשרי. הוא דורג ראשון בעולם בריצת 800 מטר בשנים 2003-2002, זכה באליפות העולם באולמות במוסקבה 2006, וזכה במדלית הכסף באליפות העולם שנערכה באדמונתון, קנדה 2001. הוא מחזיק בשיא העולם ב-800X4 עם נבחרת קניה וכמובן, השיא הוא הזכייה במדלית הזהב האולימפית ב-2008.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לאחר 14 שנות עבודה כספורטאי צמרת, פרש באנגי ב-2010 מעולם האתלטיקה. המעבר מקריירה ספורטיבית תובענית למציאות של חוסר וודאות וחוסר מעש הביאה את בנגי למשבר, אליו הגיעו ספורטאים קנייתים נוספים ברמתו. הוא החל לשתות ופיתח התמכרות לאלכוהול. בראיון ל-BBC סיפר: "הייתי קונה בקבוק של יין, יושב בבית ולפני ששמתי לב הוא נגמר, ואז הייתי פותח עוד אחד. כך תוך שנה וחצי חיי הפכו לכאוס ובלאגן".

בעקבות בעיית האלכוהול שפיתח האנשים הקרובים בחייו החלו לפחד להיות לידו. "הילדים פחדו להיות איתי ברכב כי לפעמים הייתי נוסע לבר ואחרי כמה כוסות הייתי ממשיך לנהוג. פעם אחת הייתי מעורב בתאונת דרכים ובני אמר לי 'אתה רואה, זה מה שקורה".

לדבריו, ההתמכרות לאלכוהול הביאה אותו תוך שנתיים למצב נפשי וגופני חמור: "אני זוכר שהייתה תקופה שהרגשתי שכל הגוף מגרד לי, הזעתי בכל גופי ומה שהיה הכי מפחיד היו ההזיות והחושך שבא. אלו היו הרגעים שגרמו לי להגיד שזה מספיק. זה היה כאוס, זה לא היה דבר טוב למשפחה שלי, זה לא היה דבר טוב לאף אחד שהכיר אותי או את מה שייצגתי".

לקראת סוף שנת 2012 הלך באנגי לטיפול במוסד גמילה בעיר הבירה ניירובי ולאחר ששה שבועות חזר אל חייו ואל תהליך הגמילה הארוך. לדבריו, במהלך תהליך הגמילה הבין שהבעיה בספורט הקנייתי היא עמוקה והחליט שהוא מעוניין לנצל את מעמדו ולדבר על כך באופן פומבי, כדי לעזור לספורטאים אחרים שמתמודדים עם אותן בעיות.

לדבריו, יש לו ייעוד חדש: "רבים מאיתנו, בסיומה של קריירה במהלכה זכינו במדליות, כסף ותהילה, מוצאים את עצמנו חיים בעוני מחפיר והאלכוהוליזם הופך לבעיה. אני החלטתי שאם אספר את סיפורי אוכל לשנות את החיים לספורטאי או ספורטאית נוספים בעולם".

באנגי שהיה אתלט מצטיין לא מפחד לחשוף את עצמו ואינו מפחד מפגיעה בשמו כספורטאי בעל שם עולמי. הוא לא מרגיש בושה לספר על הנפילה לאלכוהוליזם, אלא חש תחושת שליחות. כיום באנגי מעביר הרצאות ברחבי קניה, בהן הוא מספר על הנפילה הכואבת לאלכוהול ועל הדרך אותה היה צריך לעבור כדי למצוא מחדש את דרכו בעולם.