מחצית ממי שעמדו לדין פלילי בגילאי 12-19 מטופלים בשירותי רווחה – כך לפי הראשונה פה מתפרסמים הנתונים המצליבים עומדים לדין במשפטים פליליים עם הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה, והם מעודכנים לשנת 2017.

מהנתונים עולה כי אחוז המטופלים בשירותי הרווחה מבין מי שעמדו לדין פלילי גדול משמעותית מחלקם באוכלוסייה. בשנת 2017, 28.4 אלף תושבי ישראל עמדו לדין במשפטים פליליים, מהם 7,800 (27.6%) היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אחוז הרשומים בקרב תושבי ישראל שעמדו לדין היה גבוה כמעט פי 2 מאחוז הרשומים בקרב כלל אוכלוסיית ישראל בני 12 ומעלה (14.6%).

בבחינת קבוצות גיל בעת קבלת פסק הדין, אחוז הרשומים הגבוה ביותר בקרב תושבי ישראל העומדים לדין, היה בקרב בני 12–19 (43.5%). בשאר קבוצות הגיל, אחוז הרשומים נע בין 21.6% ל-30.0%.  כשליש מהנשים שעמדו לדין היו רשומות במחלקות לשירותים חברתיים (33.8%) לעומת 26.9% מהגברים. אחוז הערבים שעמדו לדין היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים (29.8%) היה קצת יותר גבוה מאחוז הרשומים בקרב יהודים ואחרים (26.6%).​

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

סוגי הנזקקות השכיחים ביותר בקרב תושבי ישראל העומדים לדין אשר רשומים כבעלי נזקקות מוגדרת היו: תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער, התמכרות ועבריינות וכן עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה. הנזקקות תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער הייתה השכיחה ביותר הן בקרב תושבי ישראל העומדים לדין אשר רשומים כבעלי נזקקות מוגדרת (33.5%) הן בקרב כלל הרשומים בעלי נזקקות המוגדרת באוכלוסיית ישראל (29.3%). סוג הנזקקות של התמכרות ועבריינות הייתה שכיחה יותר באופן ניכר בקרב העומדים לדין הרשומים כבעלי נזקקות מוגדרת מאשר בקרב כלל הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת (26.4% לעומת 2.4%, בהתאמה – פי 11 בקירוב), וכך גם סוג הנזקקות של אלימות (8.0% לעומת, 3.3%, בהתאמה – גדול פי 2.5 בקירוב). סוג הנזקקות של עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה היה שכיח גם בקרב העומדים לדין (18.6%) וגם בקרב הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת (18.8%).

בחינת אחוז הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים לפי אשכול חברתי-כלכלי של יישוב המגורים של תושבי ישראל העומדים לדין מראה כי האחוז הגבוה ביותר של הרשומים היה באשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר 2-1 ועמד על 35.6%. נראה שככל שהאשכול החברתי-כלכלי עולה, אחוז הרשומים יורד בהדרגה.

צעדת מחאה של העובדים הסוציאליים (דוברות המשטרה)

לא נמצאו הבדלים משמעותיים באחוז הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, בין אלו שהורשעו בדין (27.2%) לבין אלו שלא הורשעו בדין (29.8%). לעומת זאת, אחוז הרשומים בקרב המועדים (30.6%) היה גבוה יותר מאחוז הרשומים בקרב החדשים (24.4%).

כשבוחנים את תושבי ישראל העומדים לדין לפי סוג העבירה העיקרית שבה הואשמו, אפשר לראות שהאחוז הגבוה ביותר של הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות כלפי גופו של אדם (34.6%) ובעבירות רכוש (32.4%). אחוזי הרשומים הנמוכים ביותר היו בקרב אלו שהואשמו בעבירות רישוי (14.3%), עבירות כלכליות (16.0%) ועבירות מרמה (20.0%).

המתאם גבוה במיוחד אצל צעירים

בקבוצת הגיל הצעירה של תושבי ישראל העומדים לדין במשפטים פליליים (בני 12–19) היה האחוז הגבוה ביותר של רשומים במחלקות לשירותים חברתיים (43.5%).

46.3% מתוך היהודים והאחרים העומדים לדין בני 12–19 היו רשומים. האחוז בקרב הערבים היה נמוך יותר, אך עדיין משמעותי (36.7%).

יותר ממחצית (51.4%) מבני 19-12 שלא הורשעו בדין היו רשומים, לעומת 38.4% מבני 19-12 שהורשעו בדין. אחוזים אלו גבוהים מאחוז הרשומים בני 20 ומעלה שהורשעו ושלא הורשעו בדין (22.7% ו-26.3%, בהתאמה).

כשבוחנים את העומדים לדין לפי סוג העבירה החמורה ביותר שבה הם הואשמו, אפשר לראות הבדלים ניכרים באחוזי הרשומים לפי קבוצות הגיל. בכל סוגי העבירות העיקריים שנבחנו, אחוז הרשומים בקרב בני 12–19 היה גבוה באופן משמעותי מהאחוז בקרב בני 20 ומעלה, ובמיוחד בעבירות רכוש (55.9% לעומת 28.2%, בהתאמה), בעבירות מין (50.0% לעומת 24.8%, בהתאמה), בעבירות כלפי גופו של אדם (49.7% לעומת 33.0%, בהתאמה) ובעבירות מוסר (42.2% לעומת 25.5%, בהתאמה).

מתוך 2,900 בני 19-12 שעמדו לדין במשפטים פליליים, 528 (18.3%) הושמו במסגרות רווחה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. כמעט מחצית מבני 19-12 שעמדו לדין והושמו במסגרות רווחה, הושמו רק במסגרות חוץ-ביתיות (49.1%) ואילו 43.6% מהם הושמו רק במסגרות בקהילה. לעומת זאת, מתוך בני 20 ומעלה העומדים לדין שהושמו במסגרות רווחה, רק 21.0% הושמו רק במסגרות חוץ-ביתיות ואילו רובם הגדול (73.8%) הושמו רק במסגרות בקהילה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים באחוזי המושמים בשתי המסגרות יחד.