החשב הכללי רוני חזקיהו, אחד האנשים המרכזיים בהנהגת האוצר ומי שבקרוב יהפוך לקברניט התקציב ההמשכי של שנת 2020, קורא לממשלה הבאה להגדיל את ההשקעה ולייצר "מהלכים משמעותיים" לעידוד הצמיחה. על רקע שיח כלכלי שמרני שקורא לצמצום ההוצאה בגלל הגרעון אמר חזקיהו "בסך הכל השנה אני מניח שנתכנס לגרעון של 3.7% ולהערכתי יחס חוב תוצר לא יעלה ואולי אפילו ירד. צריך להתייחס לנתון הזה כטוב. יש הזדמנות לממשלה הבאה לייצר מהלכים משמעותיים."

חזקיהו אמר היום (שלישי) את הדברים בכנס אלי הורביץ לכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו קיימת הזדמנות לביצוע מהליכם מגדילי צמיחה פריון, זאת על רקע סביבת מאקרו תומכת: יחס חוב תוצר ברמה סבירה, ריבית נמוכה ורמת גרעון בשליטה. שלושה צעדים עליהם שם דגש להשקעה הם השקעה בתשתיות, הפחתת נטל ביורוקרטי ושילוב אוכלוסיות בשוק העבודה.

"זו ההזדמנות שלנו לעשות את הדברים האלה על מנת ליצור מצב שבו הממשלה תוכל להגדיל את הצמיחה לרמה של מעל 3% בשנים הקרובות" אמר, "כי יש דבר אחד שהוא ברור – אנחנו לא יכולים להקטין את ההוצאות אנחנו מדינה צעירה שצריכה להמשיך להשקיע בכל סוגי התשתיות".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מנגד, אמר בכנס נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי "ההערכות המעודכנות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שאני מציג לראשונה, מראות שבתרחיש עסקים כרגיל – ביצוע כל התכניות, ללא העלאת מסים, הגירעון יתייצב על רמה מסוכנת של למעלה מ-4% תוצר ויחס החוב תוצר צפוי להתבדר ולהגיע ל-75% בשנת 2025."

עם זאת. בהמשך דבריו אמר "בתחילת שנות ה-2000, כהממשלה ביצעה קיצוץ חד תקציבים האזרחיים. כיום ההוצאה האזרחית של ישראל מאוד קטנה בהשוואה למדינות ה-OECD. אם היינו הולכים רק לכיוון הקיצוצים, חסרים לנו 2% תוצר. צריך מענה לדרישות התקציביות של הציבור. יש סבירות נמוכה לקיצוץ בהוצאות מבלי לפגוע פגיעה כואבת בשירותים שהממשלה מספקת."

"אדגיש שאין בכך כדי לומר שלא נדרשת התייעלות" הוסיף, "בכל תקציב צריך לבדוק איפה וכיצד ניתן להתייעל. אני בטוח שיש סעיפים רבים כאלו. עם זאת, בסופו של דבר, כדי לעמוד באתגר הפיסקלי, הממשלה תהיה חייבת לפעול להגדלת ההכנסות – הן הנטל הסטטוטורי והן הנטל בפועל נמוכים מהממוצע במדינות ה-OECD. דרוש לבטל פטורים שאין להם הצדקה כלכלית, ולהימנע ממסים מעוותים שאין להם הצדקה מבחינת פריון."

ירון הזהיר: "מגבלת ה1/12 תהיה כואבת יותר בחודשים הראשונים – כ-15 מיליארד שקלים עד מאי, בתקופה שהפירעון לא פרופורציונלי. למשרד האוצר יש אחריות ולחשב הכלללי יש יכולת למצוא פתרונות מימוניים. ברור שהוצאות חשובות יפגעו כי אי אפשר לטפל בהכול."

נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג התייחס בכנס לתקציב ההמשכי לשנת 2020 שיכנס לתוקף בהיעדר תקציב מאושר ואמרה "זה תקציב מרסן. לעומת תקציב 2020 שהיה מאפשר גידול של 2.5% ונותן מענה להתחייבויות הממשלה ולגידול האוכלוסייה."

לדבריה, במקום עלייה של 20 מיליארד שקל יתחייב קיצוץ של 20 מיליארד שקל, "לא לפי סדר עדיפויות מוסכם, מתוך התקציב החופשי – סל בריאות, עמותות חינוך, תמרוץ רופאים בפריפריה, החינוך הלא פורמלי, בינוי כיתות, התקשרויות חדשות להשקעה בתשתית – לא תמיד מה שמקצצים כשעושים סדר עדיפויות."