דו"ח שפורסם בשבוע שעבר על ידי מכון המחקר Economic Policy Institute מצא כי בארבע מכל עשר מערכות בחירות לוועדי עובדים בארה"ב היתה התערבות בלתי חוקית של המעסיקים. על פי הדו"ח, ב-41.5% מהבחירות להקמת ועדים בשנים 2016-2017 התרחשו ניסיונות מצד המעסיקים להשפיע באופן לא חוקי על תוצאות הבחירות לטובת האינטרסים שלהם. הדו"ח מעריך כי המעסיקים בארה"ב הוציאו בשנים אלו סכום של 340 מיליון דולר בשנה על פעילות להחלשת איגודים. לקריאת הדו"ח המלא הקישו כאן.

בארצות הברית, עובדים המבקשים להקים ועד עובדים, נדרשים לערוך הצבעה במקום העבודה ולזכות לרוב של למעלה מ-50% על מנת להכריז על יציגות. זאת בניגוד לישראל, שבה אושרה בעשור האחרון חקיקה המכירה ביחסי הכוחות הא-סימטריים בין עובדים למעסיק. בישראל, די בהצטרפות שליש מעובדי החברה לארגון עובדים לצורך הכרזה על יציגות, ודרישה לקיום משא ומתן קיבוצי. כמו כן, פסק דין 'פלאפון' שניתן בבית הדין הארצי לעבודה ב-2012, קובע כי נאסר על המעסיק להתערב ולהביע עמדתו באשר להתאגדות עובדיו – שכן התאגדות עובדים היא זכות יסוד הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

עוד עולה מהדו"ח כי השימוש באמצעים בלתי-חוקיים כדי לפגוע בוועדים מתרחש 'באופן קבוע', תוך שימוש במגוון דרכי פעולה. לפי הדו"ח, באחת מתוך חמש מערכות בחירות לוועדים, הואשמו המעסיקים בפיטורים בלתי חוקיים של עובד בעקבות פעילות באיגוד. בכמעט שליש מהמקרים הואשמו המעסיקים באיומים ובהתנכלות לעובדים פעילים באיגוד לאחר הבחירות. עוד טוענים הכותבים כי במעל לרבע מהמקרים בהם התקיימו בחירות לוועד, המעסיקים סירבו לקיים משא ומתן כחוק עם הוועד הנבחר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

החוקרים מציינים כי ככל שהוועד גדול יותר, כך שיעור הפגיעות וההתערבות הבלתי-חוקית מצד המעסיקים גבוה יותר. בוועדים המייצגים עשרה עובדים ומטה, רק ב- 35% מהמקרים נרשמה התערבות בלתי חוקית מצד המעסיק. לעומת זאת, בוועדים המייצגים מעל ל-60 עובדים, נרשמה התערבות בלתי חוקית במעל למחצית המקרים.

מתנגדים להקמת ועד בחברת התעופה 'דלתא איירליינס' בהפגנה בשדה התעופה הרטספילד ג'קסון באטלנטה, במהלך משאל בין העובדים על הקמת ארגון יציג, 29 בספטמבר 2010 (AP Photo/Erik S. Lesser)

340 מיליון דולר בשנה

כותבי הדו"ח התייחסו גם לחלק החוקי של פעולות מעסיקים לסיכול התאגדויות במקום העבודה. על פי הדו"ח, המעסיקים בארה"ב שילמו בתקופה בה נערך המחקר (2016-2017) 340 מיליון דולר בכל שנה לחברות ייעוץ במטרה למנוע התאגדות במקום העבודה. דוגמה בולטת לשימוש באופן הפעולה הזה התרחשה לאחרונה, כאשר חברת גוגל שכרה את שירותיה של חברת הייעוץ IRI Consultants המתמחה בסיכול התאגדויות עובדים בעקבות נסיונות עובדים להוביל מהלכי התאגדות בחברה.

מחברי הדו"ח מזהירים כי השילוב בין השפעה לא-חוקית על הוועדים מצד מעסיקים, לבין המאמצים החוקיים שלהם לסכל התאגדויות, מרוקנים מתוכן את הזכות החוקית של העובדים בארה"ב להתאגד באופן דמוקרטי. "שילוב של פעילות בלתי חוקית באמצעות הפחדה ואיומים, יחד עם פעילות חוקית, מובילה לכך שהבחירות לוועדים נגועות בהתערבות המעסיקים, ובשום אופן אינן משקפות את ההליך הדמוקרטי שאמור להיות מובטח תחת החוק האמריקאי", כך נכתב.

המחברים טוענים כי פעילות המעסיקים נגד הוועדים היא חסם משמעותי בפני עובדים רבים המעוניינים להקים איגוד מקצועי במקום עבודתם. "שיעור האמריקאים המעוניינים להיות חברים באיגוד מקצועי גדול בהרבה ממספר החברים הנוכחי באיגודים. כשהעובדים מקיימים משא ומתן קיבוצי כחלק מאיגוד, השכר, ההטבות ותנאי העבודה נוטים להשתפר. בממוצע, עובד אמריקאי מאוגד מרוויח 13.2% יותר מאשר עובד לא מאוגד במשרה זהה", כותבים החוקרים.

כותבי הדו"ח טוענים שפיקוח נוקשה יותר על עבירות מעסיקים, לצד הקלות על תהליך ההתאגדות וביצוע הבחירות הפנימיות יפחיתו את מידת ההתערבות הבלתי חוקית של המעסיקים. "יש לבצע שינויים חקיקתיים שיחזירו ויחזקו את כוח המיקוח של העובדים, ויקלו על תהליך ההתאגדות", נכתב.

מכון המחקר Economic Policy Institute הוא מכון מחקר ללא מטרות רווח וללא שיוך מפלגתי, המתמקד בצעדי מדיניות נדרשים לשיפור מצבם של עובדים בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות בארה"ב. המכון הוקם ב-1986 וממומן על ידי מענקים מקרנות ומאיגודים מקצועיים בארצות הברית.