"יש ניגוד עניינים מובנה שורשי בהתנהלותו של אגף התקציבים במשרד האוצר" – כך אמר היום (רביעי) מנכ"ל הביטוח הלאומי עו"ד מאיר שפיגלר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, בהתייחסו למאבק המוסד לעצמאות כלכלית ופוליטית. הוא הסביר כי ככל שהביטוח הלאומי מצליח בתפקידו – חלוקת קצבאות, הפרשתו לקופת המדינה יורדת. "לכאורה אגף התקציבים אמור לפעול כמיטב יכולתו לכך שהיקף הסכום שעובר לתקציב המדינה יהיה גדול ככל הניתן. כך שככל שיהיו בידיו כלים להכביד על הביטוח הלאומי – הוא כנראה יפעל כך. ואלה פני הדברים. במצב שלא נכנעים בפני אגף תקציבים – תמיד הצד שלא מוריד את הראש משלם מחיר יקר."

הוא הוסיף כי החוק מציין במפורש כי המוסד צריך להיות עצמאי. "זה לא סוד, שישנו מאבק בין הביטוח הלאומי ואגף התקציבים במשרד האוצר. הדרישה של הביטוח הלאומי היא לוודא שיבוצעו תיקוני חקיקה הנדרשים לאיתנות הפיננסית של ביטוח לאומי יעברו בממשלה ובכנסת. אנחנו לא מתייחסים רק לקוטר המטבע, מחובתנו על פי חוק להתייחס להיבט הסוציאלי. זו חובתנו אחריותנו ואם לא נפעל כך נחטא לעצמאות הביטוח הלאומי. לא יעלה על הדעת שזכויות שמוקנות בדין ישענו על אדנים לא מקצועיים.  אנחנו טוענים שיש עוד כ-100 מליארד שקל שהביטוח הלאומי שילם בהתאם להנחיות והם אפילו לא מתועדים ורשומים בשום מקום".

איתן ששינסקי ואלון מסר בכנס הורביץ לכלכה וחברה (צילום: מיכל פתאל)

אלון מסר, סגן הממונה על התקציבים לענייני רווחה במשרד האוצר, התייחס לדברים ואמר: "יש הסכמה באוצר שהמבנה הנוכחי של ביטוח לאומי הוא לא האופטימלי וצריך להסדיר זאת בצורה יותר קוהרנטית פשוטה וברורה. המדינה מקיימת את החוקים ואין שום חשש שקצבה מובטחת בחוק לא תשולם על ידי המדינה. צריך להבין את המשמעות הכספית והתקציבית של התנתקות ביטוח לאומי מהממשלה כי הוא ברובו נתמך על ידי המדינה. אם הוא יתנתק יעלו דמי הביטוח הלאומי". לדבריו, "התחזיות של המוסד לביטוח לאומי התבררו פעם אחר פעם כלא מדויקות וזו תופעה שהתחזקה בשנים האחרונות".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הדיון עסק בין השאר בהצעות לשינויים מבנים במבנה מערכת הרווחה בישראל. מסר התייחס להצעה להקמת קרן אקטוארית מאוזנת ונפרדת שתהיה אחראית לתשלום קצבאות זקנה וסיעוד ואמר: "קצבאות זקנה הן הרובד הראשון והבסיסי והן מוגנות באמצעות חקיקה. אנחנו לא מחזיקים קרן ייעודית סגורה ל-30-40 שנה אלא המדינה שעומדת מאחורי הקצבאות. הסתכלות על קרן אקטוארית עלולה להביא להעלאת מסים מיותרות או לפגיעה בקצבאות – אנחנו לא בעד לא זה ולא זה. יכול להיות שיש מקום להגביר את השקיפות ואת הסדר בצורה ברורה גם לציבור מבחינת מחויבות המדינה לעמוד בתשלום הקצבאות, אבל יש מרחק גדול עד לקרן אקטוארית שלמה סגורה וזה טומן בחובו סיכונים לציבור ולמשק".

פרופ' איתן ששינסקי, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעמד בראש צוות שגיבש המלצות להתמודדות עם המשבר בביטוח הלאומי אמר: "צריך להתרכז במהות, האם רשת בטחון מהסוג של הערכות להזדקנות האוכלוסיה היא רצויה ובאיזה סוג של מבנה? האם ראוי להבחין בין קצבאות אזרחים ותיקים וסיעוד מקצבאות האחרות? האם יש מקום לקרן נפרדת מאוזנת אקטוארית לקצבאות אזרחים ותיקים וסיעוד? אני מציע בנוסף לקרן נפרדת, לבחון תשלום הקצבאות מהתקציב השוטף עם קרן קטנה להחלקת זעזועים בזמן משבר, בעלות של כ-10 מיליארד שקל. אפשרות נוספת היא קרן השקעות מאוזנת אקטוארית לכל ענפי הביטוח הלאומי במימון כספי הגבייה והאוצר, בעלות של כ-50 מיליארד דולר. רצוי לבצע מהלכים אלה בהקדם כי העקרון שצריך להנחות שינויים לגבי פנסיה הוא תמיכה בשינויים איטיים ארוכי טווח, כדי שאנשים יוכלו לתכנן את עתידם. אנחנו אחת מתוך 3 המדינות ב- OECD שאין לה תהליך של הצמדת גיל הפרישה והשוואה בין נשים ולגברים. להעלות את גיל הפרישה הוא לא בלתי נמנע,  השאלה היא רק מתי ואיך".

פרופ' לאה אחדות, המרכז האקדמי רופין אמר בכנס: "בעשורים הקרובים הגידול הצפוי בהוצאה לביטוח הלאומי לפי תוצר, כפי שבנק ישראל אמד, הוא סדר גדול של 6 עשיריות האחוז. זה גידול מאד מתון שברור שהוא לא יביא לקריסתו של הביטוח הלאומי, ושבטווח הנראה לעין הביטוח הלאומי יעמוד בהתחייבויות שלו".

ח"כ עודד פורר, ישראל ביתנו אמר: "האוצר צריך להיות הרבה יותר פתוח ונכון לעניין לתת לביטוח הלאומי לבטא את דעתו המקצועית. זה נושא שצריך להיות נפרד מאגף התקציבים וזה לא בריא גם ברמה הציבורית.  אי אפשר לאחוז במקל הזה משתי קצותיו. ציבור גדול בארץ יצא לפנסיה כשיש לו רק 20-25 שנה של חיסכון. אנחנו נגיע לצונאמי, למצב שהמצוקה תלך ותעלה וקבוצה ענקית באוכלוסייה שלא הספיקו לחסוך לפנסיה וחלקם  נמצאים במינוס אל מול האוכלוסייה הוותיקה בגלל חישוב קצבאות הזקנה".