ימים מורכבים עוברים עלינו בכלל ביטוח. החברה דיווחה בחודש האחרון על הפסד של מאות מליוני שקלים ואפשר להבין את תחושת האכזבה מן השורה התחתונה הלא נעימה. עם זאת, חשוב לציין שמצב החברה טוב יותר מכפי המשתקף מן הנתונים החד פעמיים שדווחו זה עתה ושלשורה התחתונה, כשלעצמה, אין כל כך משמעות.
לפני שנגלוש למספרים, נתחיל בדבר החשוב ביותר והם העובדים. אפשר לראות בנקל את הרוח הטובה המנשבת במסדרונות כלל ביטוח. זה עתה התבשרנו על זכייה נוספת במקום ראשון בסקר סוכני הביטוח השנתי . הדירוג הגבוה שלנו בפיסגה, נכון למגוון רחב של מדדים שונים כפי שנראה בשביעות רצון כללית מאיכות השירות, הוגנות, שקיפות, רמת מקצועיות, הזמינות של העובדים ואופן הטיפול בתביעות.
אותה זכייה נעוצה בראש וראשונה בשל הידיעה שישנו שיפור מהותי ואמיתי בביטחון התעסוקתי שלנו. מאז החתימה על ההסכם הקיבוצי הראשון עלה הוותק הממוצע בחברה לכשבע שנים לעומת 5.7 טרום ההסכם. רוצה לומר, כשמרגישים בבית, מאוחדים ומגובשים, הרצון לעזוב פוחת, גם אם השכר במקומות אחרים גבוה יותר.
יתרה מכך, מגוון עשיר של פעולות רווחה ופרט הנוגעים בכל אלפי עובדי החברה נותנים את אותותיהם ותחושת המשפחתיות ב'כלל' רק הולכת וגוברת בתקופה האחרונה. אין לי ספק שתחושת הביחד היא גם אחד הגורמים לאותה עלייה משמעותית בוותק הממוצע של העובד בחברה.
אחרי כל זה, איך בכל זאת הפסדנו מאות מליוני שקלים? ההסבר טמון במצב עובדתי חריג של ריביות נמוכות. ההפסדים הנוצרים עקב הצורך להפריש כספים עבור התחייבויות עתידיות הוא צורב, אבל חד פעמי. הוא גם אינו "סופי". כדאי לזכור שכל חברות הביטוח מפרישות כמונו לצורך ההתחייבויות העתידיות ויש להפריד בין הפרשות אלו ובין נתוני החברה הבסיסיים. כלל ביטוח היא כאמור חברה יציבה ואיתנה עם פעילות עסקית חזקה. יתרה מכך, המגמות המשתקפות מן הדו"ח האחרון חיוביות אף הן- רווחי ההשקעות מבטיחים, ניכרת צמיחה במכירות ומנגד רואים מגמת התייצבות או אפילו הפחתה מסוימת ברף ההוצאות (הנהלה וכלליות, עמלות, שיווק, רכישה).
אנחנו העובדים והעובדות נמשיך בכל מקרה לעשות עבודתנו במקצועיות ומסירות, גם משום שאנו מהווים את מנוע הצמיחה של החברה ובעיקר כי מאז התאגדות העובדים, כלל הפכה עבורנו לבית אמיתי.
___________________________________________________________
הכותב הוא דן לזר- כלכלן בחברת כלל ביטוח וחבר בועד העובדים
