דרמה בוועדת הכספים: לאחר שעות הסתיים הדיון בוועדת הכספים ללא הכרעה בנושא גני החינוך המיוחד בזרם המוכר שאינו רשמי. בשל סירוב האוצר להעביר 35 מליון שקלים לטובת השוואת התנאים של ילדים בחינוך המיוחד שאינו מוכר שכולל את הגנים החרדיים והערביים, עיכבו חברי הוועדה העברות תקציביות למשרד האוצר, ביטחון הפנים והחינוך, עד שתוספת התקציב תאושר על-ידי משרד האוצר. ממשרד החינוך מסר כי ההעברות שעוכבו נאמדות בלמעלה מ-4 מיליארד שקלים.
על אף שהדיון נגמר ללא הכרעה, התחייבו חברי הוועדה להמשיך לדרוש מהאוצר לתקצב את החינוך המיוחד, כנדרש בחוק. יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי הוא איננו מתכוון להרפות מהנושא. ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) שתמך בעיכוב ההעברות כדי להפעיל לחץ על האוצר, אמר "לא ניתן לאוצר להחזיק את חינוך ילדי ישראל כבני ערובה" והוסיף כי "כשם שדרשנו עם כלל חברי הוועדה את תיקצוב הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, כך נילחם על אישור תקציבי החינוך בוועדה, לטובת כלל ילדי ישראל".
כבר מספר חודשים שמתנהל מאבק של הורים לילדי החינוך המיוחד במגזר החרדי נגד תת התקצוב של מוסדות החינוך לגיל הרך. לטענתם, על-אף החוק הקובע כי מוסדות החינוך המיוחד בזרם המוכר שאינו רשמי נדרשים לתקצוב שווה למוסדות החינוך הממלכתיים, בפועל הם מתוקצבים ב-54% בלבד בהשוואה למוסדות הממלכתיים. לדבריהם, את הפער בתקצוב הם נדרשים לשלם מכיסם, ופעמים רבות הדבר פוגע באופן קשה במשפחות הילדים.
כל חברי הכנסת מסכימים על הדבר הזה, יש הסכמה מקיר לקיר. אז למה אי-אפשר להעביר את זה? אני מצביעה לחברי כנסת, לא לפקידים באוצר
דרישתם של ההורים היא להעביר 35 מיליון שקלים להשוואת התקצוב למערכת החינוך המיוחד, שישווה את התקצוב לרביע האחרון של שנת 2019. באוצר מתנגדים לתקצוב, בטענה שהדבר לא יגיע לדיון עד לביטול הבג"צ שהוגש נגדם לפני מספר חודשים על-ידי ארגון ויצ"ו עתירה בדרישה להשוות את התקצוב. עם זאת, הורי הילדים טוענים כי האוצר מסרב כבר כשנה לתקצב את החינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי, והבג"צ הוגש בתגובה לסירוב זה.
שי ליפשיץ, אב לילד עם צרכים מיוחדים ומנהל מוסד לחינוך מיוחד בירושלים, קרא בדמעות: "לא בכיתי כשנפלו לידי חברים בעת שירותי הקרבי, צריך להתחנן בשעת נעילה, האוצר פשוט צוחק עליכם".
מרגלית לב טוב, אמא לילד בחינוך מיוחד ומובילת מאבק ההורים למען שוויון לידי החינוך המיוחד החרדי, אמרה כי יש אנשים שפשוט לא יכולים לעמוד בזה. "מה שהמדינה לא משלמת ההורים צריכים לשלם, והרבה פעמים זה עולה למשפחות מעל ל-2,000 שקלים בחודש על כל הטיפולים. אני מכירה משפחות שהתפרקו על זה".
"עד גיל 7 אפשר לצמצם את הפערים בין הילד בחינוך המיוחד לילדים האחרים. את חלק מהטיפולים הללו הילדים אמורים לקבל בגנים, אבל אם אין תקציב אז אני כאימא צריכה לממן את זה באופן פרטי. אני צריכה ללכת עם הילד, לקחת אותו לטיפולים. אי-אפשר להיות שכירה ככה, אי-אפשר לחיות. למה הילדים האלו שווים פחות?".
בושה וחרפה שככה מגישים את הפניות בסוף השנה. למה לא הגשתם את זה באפריל? אי-אפשר להתנהל ככה, איך אנחנו יכולים לעבור על זה כמו שצריך. זאת בושה וחרפה
לב טוב ביקרה בחריפות את סירוב האוצר להעביר את התקציב, גם לנוכח ההסכמה הגורפת מצד ועדת הכספים. "כל חברי הכנסת מסכימים על הדבר הזה, יש הסכמה מקיר לקיר. אז למה אי-אפשר להעביר את זה? אני מצביעה לחברי כנסת, לא לפקידים באוצר. ועדיין הם תוקעים את הכסף הזה וצוחקים על כולנו", אמרה.
במקביל, אושרו בוועדה מרבית ההעברות שעלו. ועדת הכספים דנה במספר גדול של פניות תקציביות שיש לאשר לפני סוף שנת 2019. מדובר בעודפי תקציבים ורזרבות בתקציב 2018-2019 שיש לנצל לפני סוף השנה. רזרבות אלה נוצרות כתוצאה מסעיפים שכל שנה מתוקצבים אך לא מנוצלים. משרד האוצר מגיש בקשות לשימוש באותם הכספים שצריכים להיות מאושרים על-ידי ועדת הכספים.
בעבר הוטחה ביקורת במשרד האוצר בטענה שנעשה שימוש ברזרבות ועודפי התקציב כדי לשמש למטרות שלא אושרו בתקציב המקורי. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה), יצא נגד משרד האוצר וטען שגל הפניות המוגשות בשבועות האחרונים לא מאפשרת לחברי הכנסת בחינה מדוקדקת של ההעברות ומשאירה את השליטה על התקציב בידיו של משרד האוצר. "בושה וחרפה שככה מגישים את הפניות בסוף השנה. למה לא הגשתם את זה באפריל? אי-אפשר להתנהל ככה, איך אנחנו יכולים לעבור על זה כמו שצריך. זאת בושה וחרפה", אמר גפני.
