60.5% מהפטירות מתחת לגיל 75 בישראל ב-2017 נגרמו מסיבות מוות שניתן למנוע באמצעות טיפול יעיל או רפואה מונעת – כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אמנם מדובר במרבית מקרי המוות, אך שיעור מקרי המוות מסיבות אלו נמצא במגמת ירידה. עוד עולה כי שיעור ה'תמותה הנמנעת' בישראל נמוך ביחס למדינות המפותחות, ונמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות – מצב המעיד על הצלחה של מערכת הבריאות הישראלית במניעת מקרי מוות.

הנתונים פורסמו כחלק ממדד חדש בדוח מדדי איכות חיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 'תמותה נמנעת'. המדד מוגדר כפטירות מוקדמות (לפני גיל 75) מסיבות מוות שניתן למנוע באמצעות פעולות יעילות של בריאות הציבור למניעת הופעת המחלה (כלומר לפני הופעת המחלה או הפציעה), או באמצעות טיפול רפואי יעיל ובזמן (כלומר אחרי הופעת המחלה או הפציעה). המדד מקובל היום בעולם כנקודת מוצא להערכת היעילות של פעולות בריאות הציבור ושל מערכת הבריאות בהפחתת תמותה מוקדמת.

בדיקת ממוגרפיה במרפאה, אילוסטרציה (צילום: shutterstock).

המדד מבוסס על רשימה של סיבות מוות הניתנות למניעה שגובשה על ידי ה-OECD וה-Eurostat בסוף 2018. סיבות המוות הניתנות למניעה סווגו לשתי רשימות: הראשונה, פעולות מניעה – מקרי מוות הניתנים למניעה באמצעות פעילויות יעילות של בריאות הציבור והתערבויות של מניעה ראשונית, טרם המחלה/הפציעה. השניה, טיפול  – מקרי מוות הניתנים למניעה על ידי טיפול רפואי יעיל ובזמן המתאים, לאחר היארעות המחלה/הפציעה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

חלוקת סיבות המוות בין שתי הרשימות מבוססת על הקריטריון של מהו המרכיב הדומיננטי – מניעת הופעת המחלה, או הטיפול בה. בכמה מחלות הניתנות למניעה, כגון סוכרת ומחלת לב איסכמית, לא ניתן לקבוע מהו הרכיב הדומיננטי והן חולקו באופן שווה בין שתי הרשימות כדי למנוע ספירה כפולה. גיל הסף לתמותה מוקדמת נקבע ל-74 בכל הסיבות.

לפי הנתונים, בשנת 2017 נחשבו 60.5% מהפטירות בישראל מתחת לגיל 75 לפטירות נמנעות. 32.7% מהפטירות ניתן היה למנוע על ידי פעולות מניעה יעילות של בריאות הציבור, כלומר לפני הופעת המחלה או הפציעה, ו-27.8% מהפטירות ניתן היה למנוע על ידי טיפול רפואי יעיל, כלומר לאחר הופעת המחלה או הפציעה.

יש לציין כי יחסית למדינות מפותחות, אחוז התמותה הנמנעת בישראל וכן שיעור התמותה הנמנעת נמוך מאוד. הרכיב של תמותה נמנעת באמצעות פעולות מניעה, הוא הנמוך ביותר בישראל מבין המדינות המפותחות

בשנת 2017 נפטרו 15,463 תושבים מתחת לגיל 75, כ-35% מסך הפטירות. 9,360 (60.5%)  מהפטירות מתחת לגיל 75 נחשבים מקרי מוות הניתנים למניעה. מתוכם, 5,058 (32.7% מסך הפטירות מתחת לגיל 75) אפשר היה למנוע על ידי פעולות מניעה ו-4,302 (27.8%) – על ידי טיפול.

עוד עולה מהנתונים כי אחוז התמותה הנמנעת בישראל ירד בין השנים 2013 ו-2017 (מ-63.5% ל-60.5%). התמותה הנמנעת באמצעות פעולות מניעה ירדה באותן שנים מ-34.6% ל-32.7%, והתמותה הנמנעת באמצעות טיפול ירדה מ-28.9% ל-27.8%.

תמותה נמנעת לפי סיבות מוות עיקריות, 2017 (גרפיקה: אידאה)

מכלל סיבות המוות של התמותה הנמנעת, 34.7% הן סרטן, 18.7% מחלות לב וכלי דם (מתוכן 9.2% מחלת לב איסכמית ו-5.7% מחלות כלי דם במוח), 9.2% מחלות מערכת הנשימה, 7.6% סוכרת, 5.0% אלח דם (ספסיס) ו-12.0% הן סיבות חיצוניות (כולל תאונות, התאבדות ורצח).

מתוך סיבות המוות שניתן היה למנוע באמצעות פעולות מניעה, 35.7% הן סרטן (בעיקר סרטן הריאה – 58.8%, ואחריו סרטן הקיבה – 13.2%), 22.2% סיבות חיצוניות ו-17.1% מחלות של מערכת הלב וכלי הדם.

מתוך סיבות המוות שניתן היה למנוע באמצעות טיפול, 33.5% הן סרטן (מזה 44.2% – סרטן השד ו-36.1% סרטן המעי הגס), 20.7% מחלות של מערכת הלב וכלי הדם ו-11.5% מחלות זיהומיות – כמעט כולן אלח דם (ספסיס).

אחוז התמותה הנמנעת בישראל עומד על 61.9%, והוא נמוך יחסית למרבית מדינות האיחוד האירופי, בהן עמד הממוצע על 68.0% בשנת 2016  אחוז התמותה הנמנעת באמצעות פעולות מניעה בישראל (33.2%) הוא הנמוך ביותר מכל מדינות האיחוד האירופי (ממוצע – 43.3%). אחוז התמותה הנמנעת באמצעות טיפול (28.7%) גבוה מממוצע מדינות האיחוד האירופי (24.7%).

תמותה נמנעת, לפי פעולות מניעה וטיפול בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2016 (גרפיקה: אידאה)

השיעור המתוקנן לגיל של התמותה הנמנעת בישראל (134 ל-100,000) נמוך מאוד יחסית למדינות ה-OECD (ממוצע 208 ל-100,000), רק בשווייץ נמצא שיעור נמוך יותר (125). השיעור המתוקנן של התמותה הנמנעת באמצעות פעולות מניעה בישראל (72 ל-100,000) הוא הנמוך ביותר מבין כל מדינות הOECD- (ממוצע – 133 ל-100,000). השיעור המתוקנן של התמותה הנמנעת בישראל באמצעות טיפול (62 ל-100,000) נמצא באמצע הדירוג של מדינות ה-OECD, אך נמוך מהממוצע (75).​