הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) במינהל התכנון אישרה אתמול (ד') את מסמך המדיניות למרחב הימי של מדינת ישראל. המסמך, שקידם מינהל התכנון, הוא ניסיון להסדיר ולתכלל את כלל הפעילויות המתחרשות במים בסיבת החוף, במים הטריטוריאליים ובמים הכלכליים של מדינת ישראל, בהסכמה רחבה של משרדי הממשלה השונים, ארגוני איכות סביבה, רשויות ממשלתיות ורשויות מקומיות בעלות עניין במרחב הימי. הוועדה לשמירה על הסביבה החופית שבה הוכן המסמך היא מוסד תכנון כלל ארצי הפועל כחלק מוועדת התכנון ואחראי על בחינה ואישור כלל תכניות הבנייה והיתרי הבנייה בתחום של 300 מטרים מקו החוף בישראל, ומורכב מנציגי משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, ארגונים אזרחיים וגופי סביבה.

למרות הדימוי ה"ריק" והשקט של הים, המרחב הימי של ישראל שוקק בפעילות אנושית נרחבת, החל מכלי שייט רבים, דיג, חיפושי נפט וגז, אסדות לזיקוק גז ושמורות טבע ימיות כאשר מגמות כלכליות ואקלימיות לצד פיתוחים טכנולוגיים, צפויים להרחיב את ההזדמנויות להרוויח מן העושר המצוי בים, למשל באמצעות פיתוח חקלאות ימית ענפה, הרחבת מתקני תשתית ותקשורת ועוד.

עד כה התנהלו הגורמים השונים, שחלקם כאמור בעלי אינטרסים, ללא יד מכוונת אחת וללא גורם מתאם. מנהל התכנון זיהה לפני מספר שנים את הצורך בניהול ותכנון המרחב הימי של ישראל וערך בפעם הראשונה, מיפוי מקיף של כלל הצרכים העכשוויים והעתידיים במרחב הימי של ישראל. על פי המסמך, תוקם ועדה בינמשרדית בהובלת מינהל התכנון בה יהיו נציגים ממשרדי הממשלה השונים, וכן נציגי שלטון מקומי וארגוני סביבה, שתנהל את המרחב הימי. החלופה הזו הועדפה על פני הקמת "רשות הים" כגוף סטטוטורי בעל סמכויות נרחבות והקמת "מועצת ים" כמסגרת לתיאום ותכלול הפעילויות. בנוסף תקבל הוועדה סמכויות פיקוח ורישוי נרחבות על המרחב הימי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מנכ"לית מנהל התכנון, דלית זילבר, אמרה כי "בעתיד הקרוב צפויה מדינת ישראל להידרש להרחבת פעילויות בים. מינהל התכנון הוביל לראשונה מהלך שבחן את הצרכים העכשוויים והעתידיים תוך הסתכלות מערבה אל הים הן במים הטריטוריאליים והן במים הכלכליים. מדובר במהלך שמציג תפיסת עולם חדשנית שלוקחת בחשבון את השינויים והמגמות במרחב הימי. מסמך המדיניות הימי, מציג חזון כלכלי-חברתי, לצד שימור ערכי הטבע, הנוף והמורשת".

אישור מסמך המדיניות והקמת הוועדה הבינמשרדית תאפשר לאזן בין שמירה על הסביבה הימית לבין פיתוח פעילות כלכלית בים. שימוש מושכל במשאבי הים באופן השומר על ערכי הטבע המכונה גם "כלכלה כחולה" היא תחום הנמצא בעלייה בשנים האחרונות, כאשר ברחבי הים והתיכון, ובישראל מוכרזות שמורות טבע ימיות, מתפתחות גישות חדשות לדיג בר קיימא ועוד. בתקופה בה מגמות אקלימיות מאיימות על הביטחון התזונתי הופכת הסביבה הימית לכר כלכלי פורה לחקלאות ימית, דוגמת חוות דגים בים הפתוח. ניסיונות מסוג זה החלו בישראל בהיקף קטן מאד אך מסמך המדיניות חוזה עלייה בחוות הימיות, ומסדיר את אופן הקמתן.

תחום נוסף בו עוסק המסמך הוא שמורות הטבע הימיות, רעיון חדש יחסית המנסה לשמר את הסביבה הימית ולהגן על מינים ומערכות אקולוגיות ייחודית מפני לחצי פיתוח, דיג ושייט. על פי המסמך סך כך השטחים הימיים המוגנים במים הריבוניים של ישראל יעמוד על כ-876 קמ"ר שהם 21.6% מכלל השטח.

פוסידון שומר על הקלשון שלו

אחת הסוגיות בעלת ההשפעה הרבה ביותר על הסביבה הימית, ושזוכה לתשומת לב תקשורתית נרחבת, היא סוגיית חיפושי הנפט והגז והליך הקמת האסדות למיצוי תגליות הגז. מסמך המדיניות משאיר על כנו את הליך אישור התכניות לפעילות ומתקנים בתחום הגז והנפט, זאת למרות הביקורת הציבורית על העובדה שההליך הקיים מותיר את השליטה הבלעדית על ההליך בידי פקיד אחד במשרד האנרגיה – הממונה על הנפט, המחויב בהיוועצות עם המשרד להגנת הסביבה. מצב זה גרם ליו"ר ועדת הכלכלה לשעבר איתן כבל לכנות את שאולי וירצבורגר הממונה על הנפט – "פוסידון" בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הפעילות הכלכלית במים הכלכליים של ישראל.

גורמים בעמותת 'צלול' מתחו ביקורת הן על ההחלטה להשאיר את הסמכויות הרבות בידיו הבלעדיות של הממונה על הנפט, והן על העובדה שהדו"ח אינו מצמצם את פעילויות חיפוש הנפט והגז החדשים בניגוד למגמות עולמיות ובהתאם להערכות להפחתת פליטות גזי חממה במטרה להגביל את התחממות הגלובלית. בהקשר הזה ראוי לציין כי הדו"ח אף אינו עוסק בסוגיית ההערכות לעליית המפלס שצפויה בעקבות שינוי האקלים או על האפשרות להתגברות סופות מן הים.

מהחברה להגנת הטבע, שתמכה בתכנית והצביעה בעדה, נמסר: "אחרי שנים רבות מדי, שהסביבה הימית לא הייתה שמורה כראוי, או מנוהלת כפי שצריך – המדינה, לשמחתנו, מתחילה לקחת אחריות ולחזק את ההגנה על הים. אישור המסמך היום, כולל השינויים שהוכנסו בו, במהלך הדיון, הוא צעד חשוב בכיוון הנכון. החברה להגנת הטבע תמשיך ותפעל בכלים העומדים לרשותה, לחיזוק ההגנה והשמירה על הים, מצד אחד, וצמצום הלחצים על הים, מהצד השני".