'בהלת סוף השנה' בה גורמים שונים מנסים לנצל את עודפי תקציב המדינה היא מחזה קבוע בחודש דצמבר. אלא שהשנה, בגלל פיזור הממשלה, הפרוצדורה לאישור העברות בין סעיפי התקציב היא מסורבלת יותר, ומעיבה על יכולתה של ועדת הכספים לאשר אותן. משרד האוצר ממשיך לשלוח עוד ועוד פניות לאישור, ובוועדת הכספים חוששים שאלו לא יספיקו להגיע לאישור הוועדה, ויאלצו לחכות חודשים ארוכים עד להקמת ממשלה שתאשר את תקציב 2020.

בכל שנה בחודש דצמבר, מתקיים מעין 'מרתון' של העברות תקציביות באוצר ובוועדת הכספים. מדובר בהעברות סוף השנה – מופע קבוע במסגרתו מעביר משרד האוצר כספים מסעיפים בתקציב המדינה שלא נוצלו לסעיפים שבוצעו במלואם, ויש אפשרות להגדילם ולמצות את הכספים עוד במסגרת השנה הנוכחית. את ההעברות יש למצות לפני סוף השנה, ותקציבים שלא נוצלו עד תחילת השנה החדשה למעשה הולכים לאיבוד. במסגרת הפרוצדורה מגישים המשרדים השונים את צורכיהם למשרד האוצר, והוא מגיש בקשות להעברה לוועדת הכספים, שמאשרת או דוחה אותם.

אלא שהשנה, הפרוצדורה הופכת למורכבת, ולכן לחוצה הרבה יותר. בעקבות הקיפאון הפוליטי ופיזור הממשלה, ועדת הכספים למעשה מתפקדת כוועדה זמנית. ככזאת, אין לה את הסמכות לקבל החלטות באופן עצמאי. בהיעדר ממשלה, שינויים תקציביים יכולים להיות מאושרים על ידי ועדת הכספים רק לאחר אישור של עוד שני גופים נפרדים – ועדת ההסכמות, שמורכבת מנציגי כל הסיעות בכנסת, ומזכיר הממשלה. רק אחרי אישור של שני גופים אלו ניתן להצביע על ההעברה בוועדת הכספים.

בקשות מטעם האוצר להסטת כספים בין סעיפי תקציב מופנות לוועדה לאורך כל השנה, אך מתרבות לקראת סוף השנה, לאחר שכבר ידוע מהם הסעיפים שלא מוצו והסעיפים שדורשים תוספת. השנה טוענים בוועדת הכספים שהאוצר הציף ברגע האחרון את הוועדה בבקשות להעברות שהיו יכולות להיות מוגשות כבר לפני מספר חודשים. "בושה וחרפה שככה מגישים את הפניות בסוף השנה. למה לא הגשתם את זה באפריל? אי-אפשר להתנהל ככה, איך אנחנו יכולים לעבור על זה כמו שצריך. זאת בושה וחרפה", צעק יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) במהלך הדיון האחרון בוועדה ביום שלישי. מנגד, בשבוע שעבר בחרו גם חברי הוועדה לעכב העברות של מיליארדי שקלים כדי להפעיל לחץ על האוצר בנושא שהיה חשוב להם – השוואת תנאים לתלמידים ולעובדי ההוראה בחינוך המיוחד ה'מוכר שאינו רשמי' (המשרת ברובו תלמידים חרדים וערבים).

ח"כ משה גפני יו"ר ועדת הכספים, בדיון בוועדה. 9 בדצמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כך או אחרת, מדובר בשורה ארוכה של העברות שממשיכות להגיע לוועדת הכספים. למעשה, גם בימים אלו ממשיך משרד האוצר להגיש פניות להעברות שמחכות לאישורם של ועדת ההסכמות ומזכיר הממשלה כדי להגיע לאישור סופי בוועדת הכספים. כל זאת שישה ימים לפני כניסתו לתוקף של התקציב ההמשכי ב-1 בינואר.

החשש הוא שלא כל הפניות שמעביר משרד האוצר יספיקו להגיע לאישור בוועדת הכספים לפני יום רביעי. על פי משרד האוצר, העברות שלא יאושרו בוועדת הכספים עד ליום רביעי יצטרכו לחכות לאישור בתקציב שתאשר הממשלה החדשה שתקום – דבר שעשוי לקרות להערכתם רק לקראת סוף 2020. בנוסף, עודפי תקציב 2019-2018 שמהם אמורות העברות אלו להיות מתוקצבות "ייעלמו", והפניות יצטרכו להיות מתוקצבות מתוך תקציב 2020 החדש.

יש לציין שלמרות העובדה שהממשלה תפקדה כממשלת מעבר לאורך רובה המוחלט של 2019, שיעור הביצוע של תקציב משרדי הממשלה לא נפגע. נכון לסוף חודש נובמבר 2019 הוציאו המשרדים 88.9% מהתקציב שאושר להם, שיעור הגבוה ב-0.2 נקודות אחוז משיעור ביצוע התקציב בנובמבר 2018 (88.7%). גם השנה וגם בשנה שעברה מדובר בשיעור ביצוע נמוך בכ-3 נקודות אחוז מהחלק היחסי בשנה (91.6%) – כלומר, בכל מקרה הוצאות רבות מתנקזות לחודש דצמבר. השאלה היא האם ב-2019 יצליחו המשרדים להגיע למיצוי מלא של התקציב כפי שהיה ב-2018 (101.5%).

מה שמוסיף ללחץ לאשר את ההעברות הוא תחילתו של התקציב ההמשכי ב-1 בינואר. על פי חוק, מי שינהל את התקציב החל מיום רביעי ועד לאישור תקציב חדש על ידי ממשלה נבחרת הוא החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו. החוק אוסר על חזקיהו לבצע שינויים תקציביים מהותיים, ומסגרת התקציב צפויה להיות נמוכה יחסית לצורכיהם הגדלים של משרדי הממשלה. משמעות הדבר היא שתקצוב הפרויקטים עלול להתעכב עד לסוף שנת 2020.

על פי ועדת הכספים, מדובר במיליארדי שקלים שעלולים שלא להגיע ליעדם בעקבות לחץ הפניות מהאוצר והזמן הקצר שנשאר לאישור ההעברות. נכון לכרגע נקבעה ישיבת ועדת הכספים ליום שני, וניתן לשער שגם בשלישי היא תקיים ישיבות ממושכות . עם זאת, בעקבות המשך קבלת הפניות מהאוצר, יתכן שלא כולן יספיקו להגיע לדיון בוועדה.

בישיבות האחרונות אושרו סכומים מרשימים של העברות – ביום שלישי האחרון בלבד אושרו העברות בשווי של כ-4.6 מיליארד שקלים. כרגע נמצאים על השולחן של ועדת הכספים העברות בשווי של כ-2 מיליארד שקלים, שצריכים להגיע לדיון הבא של הוועדה.

בין התקציבים שיגיעו לאישור הוועדה בישיבתה הבאה כ-930 מיליון שקלים למערכת החינוך, שבתוכם אותן העברות שעוכבו ביום שלישי בעקבות המחלוקת על מימון גני החינוך המיוחד בזרם המוכר שאינו רשמי. התקציבים מיועדים למימון הסעות וליווי תלמידי חינוך מיוחד, בניית כיתות לימוד חדשות, ופרויקטים של קידום נוער וחינוך בלתי פורמלי הכוללים את תנועות הנוער. בנוסף, יגיעו לדיון אותן ההעברות שעוכבו ביום שלישי, הכוללות כחצי מיליארד שקלים לתקצוב פעילות משרד האוצר.