ההפגנה של תושבי שכונות דרום ת"א אתמול (מוצ"ש) בדרישה להתערבות הרשויות בתוצאות ההזנחה רבת השנים שהביאה, ביודעין ובשלא יודעין, למצב בו חסרי הבית והמכורים לסמים ממלאים את רחובות שפירא, נווה שאנן פלורנטין וקריית שלום, יכולה להיזכר כהפגנה בה שפי פז ושולה קשת, מנהיגות משני צדי המתרס הפוליטי, צעדו זו לצד זו, וקראו לשיקום השכונות. אך מעבר למימד הפוליטי הנקודתי, המחאה הגיעה לשלב בו נדרשים המובילים להכריע על מי הם מגנים, והאם המכורים וחסרי הבית, אלו ההופכים את חייהם באמת ובתמים לסיוט, הם חלק מהפתרון או חלק מהבעיה.

"לפני שעברתי לשכונה, ידעתי איפה אני עומד לגור, אבל יש דברים שאתה לא רואה בתור מישהו מבחוץ", אומר רובי קופל הנמנה על מארגני ההפגנה, ומתגורר בנווה שאנן כמעט שנתיים." המשטרה אצלי בספיד-דייל, אני מתקשר ומדווח, יש דברים שאי אפשר להאמין שקורים בפרהסיה – אנשים זרוקים על הרצפה חסרי הכרה, מול תחנת משטרה,  זה לא נורמלי."

מחאת תושבי ותושבות דרום ת"א כנגד ההזנחה והפשיעה (צילום: דבר)

מה הבעיה ומי האחראי

באופן שהוא אולי באמת חסר תקדים, ואולי קשור לאופן בו מוסדות למדו להתנהל מול מחאות תושבים, עיריית ת"א עושה מאמצים להראות שהיא קשובה לתלונות התושבים ומפנה מאמצים להתמודדות עם תלונותיהם. מעבר לאהל שהוקם כדי להפנות חסרי בית ומכורים לטיפול, שכבר נסגר, העירייה נפגשת עם נציגי התושבים, פתחה את מדרחוב לוינסקי, ובאמת בשבועות האחרונים התושבים מדווחים על פחות ופחות מכורים וחסרי בית ברחובות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

דניאל סתוי ודוד אגייב הגיעו עם עגלות שוק מקושטות מלאות סנדוויצ'ים ותה חם, והם צועדים לפני ההפגנה השועטת ברחובות הקרים של דרום העיר, ומחלקים את מרכולתם לחסרי הבית והמכורים אותם הם פוגשים. סתוי היא עובדת שטח במיזם שנקרא 'מקומי' שמטרתו לחבר בין תושבי העיר, "נורמטיבים" לבין חסרי בית, נשים בזנות ומכורים ואגייב מפעיל את עמותת 'איכפת – מיזם חברתי למען דרי רחוב'. הם ההפגנה בתוך ההפגנה, אם להשתמש בביטוי שתבע שר המשפטים, מחאה שקטה. כשאני שואל אותם לאן נעלמו המכורים וחסרי הבית בשבועות האחרונים הם צוחקים, "שלחו המון לטיפול (המספרים האחרונים של עיריית ת"א מדברים על 26 מכורים שנשלחו לגמילה י.פ) והשאר עברו צפונה. להבימה, לרוטשילד, קרליבך, לעזריאלי, פלורנטין יותר מלאה."

אולי זה טוב למאבק, שגם צפון העיר יתמודד
"זה מאבק שמתחיל פה, ונגמר בעיר אחרת. התושבים , אבל צריך לחשוב על משהו פרוקדטיבי, מה קורה בטווח הארוך. צריך פתרונות שיקום, אין ברירה אחרת", הם אומרים.

הפעילים החברתיים דניאל סתיו ודוד אגייב, מחלקים תה וסנדוויצ'ים לחסרי הבית לאורך ההפגנה (צילום: דבר)

קופל מחמיא לעירייה "אנחנו מדברים עם הסמנכ"ל ומנהלי אגפים. הם קשובים וחדורי מוטיבציה. כל בקשה בטיפול או בוצעה וזה מראה על נכונות, אבל זה לא מספיק, עוד לא נפגשנו עם נציגי המדינה ויש פה צורך במטות משולבים, משרד הבריאות, ביטחון פנים, הרשות השופטת. צריך סדר בין המשרדים. אנחנו לא צריכים להגיד מה הפתרונות" הוא טוען, והוא אינו היחיד, "רק להעלות מודעות". התשובות לשאלות החשובות שקופל וחבריו המסורים קיבלו מעניינות, "אמרו לנו דברים כמו "רק הנדל"ן יסדר".

אבל זה נכון
"זה מגוחך שזה נכון. אבל אין סיבה לחכות. למה הנדל"ן צריך להיות קטליזטור? ולא מי שגר היום, אנחנו לא מספיק טובים? יש כאן יד מכוונת, שקיוותה שאפשר יהיה להחזיק את זה בנווה שאנן וזה מן הסתם לא עובד. אנחנו אומרים שדי, החלוקה צריכה להיות שווה".

עמוס בן דוד, שהנגריה בה הוא עובד נמצאת ברחוב הגליל בנווה שאנן (צילום: דבר)

עמוס בן דוד, בעל נגריה ברחוב הגליל בנווה-שאנן כבר 20 שנה, צועק כבר שנים את המסרים של ההפגנה, ומבסוט שהגיעו חבר'ה צעירים שיודעים לעשות תקשורת כדי לשנות סוף סוף. "זה חלום שלי, שיבוא יום ויסלקו לי את כל הנרקומנים ודרי הרחוב שמקיפים אותי באזור הנגרייה" אמר, "אני שנים מתלונן. בכל זמן נתון אתה רואה אנשים זרוקים. לא צריך לעניין אותי איך יפתרו את הבעיה, אני משלם מיסים, שהעירייה תפתור את זה."

יהודי לא מגרש יהודי

עשרות האנשים בהפגנה שהתחילה בגן החשמל, מקום שעד לפני עשור היה מוקד לצריכת מין ופשיעה עד שהרשויות דחקו את גבול הלגיטימציה עוד יותר דרומה, צועדים לקראת מטה המשטרה ביפו, דרך רחובות דרום העיר שעד לפני חודש היו מלאים באותם חסרי בית ומכורים.

האפריקאים שההפגנה הגועשת פוגשת בדרך זזים הצידה בבעתה, אולי הם מזהים את שפי פז ואולי כל הפגנה כבר הפכה בעיניהם למחאה כנגד חייהם בארץ לא להם. תושבי העיר הדרומיים לא מצטרפים בהמוניהם, אבל מביעים תמיכה. אביב, שעבר לפלורנטין רק לפני חצי שנה, ער למציאות נגדה יוצאים המפגינים. "הם צודקים" אמר, "כל תופעת הנייס גיא הזה, אנשים נופלים לך באמצע ספסל ועושים באנג". כשאני שואל מה ההבדל בין הסמים שעושים בבתים בפלורנטין לסמים שעושים ברחובות השכונה, הוא מסביר בנחרצות ש"יש הבדל בין מי שמעשן ג'וניט למי שמזריק הרואין, גם בהשפעה על הסביבה. צריך עוד אכיפה של המשטרה."

לדברי אגייב, "לפני טיפול צריך לחשוב לאן הבנאדם חוזר, בעולם זה עובד בתור 'דיור תחילה'". כשהוא סוחב בנמרצות את עגלת התה, הריכוז שלו חלקי, הוא מנסה לצוד בעיניו חסרי בית ומכורים שנקלעו ללב העניין וגם לענות לשאלות שלנו. "הלב שלנו גם עם התושבים, אבל אנחנו באנו לתת תה חם לדרי הרחוב ולשמור עליהם. אני לא חושש שתהיה אלימות, אני מבין את המפגינים, זה לא נעים לראות חבורה מזריקה בכניסה לבית, והילדים שיוצאים איתם לגן זה לא נעים."

"גילו שיש חסרי בית, נרקומנים, זרים ואז התחילו להשתגע",חן שרעבי, תושב דרום ת"א. (צילום: דבר)

חן שרעבי, יליד השכונה, הסתובב עם השלט שעליו כתוב בין השאר "יהודי לא מגרש יהודי", והוא מלא זעם על אופן הטיפול במציאות הכואבת. "רוב האנשים שהגיעו לפה, הם אשכנזים, חילונים להט"ב שלא יכלו לגור ברוטשילד" הסביר לנו, "הם גילו שיש חסרי בית, נרקומנים, זרים ואז התחילו להשתגע וזה הבסיס לגזענות, שעכשיו מופנית כלפי חסרי בית ונרקומנים. יש פה גם אנשי ימין, שבכלל לא רוצים רווחה ודיור ציבורי. הבעיה המרכזית היא בנווה שאנן, המרכז הוא התחנה המרכזית. מה שמפריע לי זה שאנשים זרוקים ברחוב ומתים ברחוב, וזו תוצאה של המדיניות הכלכלית. זה מה שמפריע לי."

לדברי עמוס הנגר, "כשהגעתי למקום היו המון מקומות של נערות עובדות וחמארות". כעת, הוא מתאר "החמארות נסגרו, רוב הבניין שאני בו סגור כי היזמים רוצים לבנות. יש עסקים מפוקפקים, שנסגרו בשבועיים האחרונים. עסקים שנסגרו אחרי רצח בבית של הנשים העובדות, אבל אז פתחו שם עסק למיחזור בקבוקים שהוא פרונט של פשע. יש גורמים במשטר שהבינו שצריך לפעול יותר בתקיפות, עכשיו בכל פינה יש שוטר. היזמים שקנו את הבניין גורמים למקום להיות נטוש, כדי שגם אני אעזוב, אבל אני לא אוותר, אני מתפרנס."

שלא יתיוון הבית השלישי

"גלעד ארדן בוא זריז הדרום נמצא בקריז" קוראים המפגינים, וגם "חולדאי תתעורר, גם אני תושב העיר", "צאו מהמרפסת, השכונה קורסת" ו"הדרום שווה יותר". ההפגנה מסתיימת מול מטה המשטרה ביפו. המגאפון עובר מיד ליד, פעם מובילות שפי פז וסוזי כהן צמח, פעם שולה קשת ומובילי קבוצת 'דרום ת"א בקריז'.

אגייב ופעילים חברתיים ממשיכים לחלק תה לנקרים בדרכם. "הרשויות מטפלות מאוד יפה, שלחו 35 דרי רחוב למסגרות שיקום" אומר אגייב, "אנשי הטיפול יצאו לרחוב בשבועיים האחרונים. אבל משרד הבריאות לא פתח מספיק מקומות לאנשים עם תחלואה כפולה, ולרשות המקומית אין יכולת להתמודד עם זה."

שלטי המחאה, 'דרום ת"א בקריז' (צילום: דבר)

במקביל להפגנה, נר שביעי לחנוכה, פרסם נשיא המעצמה הגדולה בעולם סטטוס ברשתות החברתיות, לפיו אם בניו-יורק וסן-פרנסיסקו לא מצליחים להתמודד עם הבעיה האדירה של חסרי הבית, שיבקשו עזרה, כשהוא רומז שיד קשה וכליאה הם הפתרונות הרלוונטיים. מדינת ישראל היא לא ארה"ב, עדיין לא שולחים כאן אנשים לכלא כי העם עניים, למרות שמדי פעם מתפלק לרשויות, אבל לא כמדיניות מוצהרת. בימים בהם עם ישראל מציין את מלחמת המכבים בהתייוונות, ברור שהפתרונות המוצעים למצב הקשה אליו דירדרו הרשויות את דרום ת"א חייב להיות כזה המתייחס גם למכורים וחסרי הבית כאילו הם חלק מהבית השלישי, ולא ככאלו המטמאים אותו.

תגובת עיריית ת"א: "אכיפת עבירות מכירת סמים ושימוש בהם הינה באחריות משטרת ישראל. עם זאת, העירייה מכירה בהתגברות תופעת הסמים הסינתטיים בשכונת נווה שאנן והבעיות האקוטיות שהם מייצרים ולכן תוגברו המשאבים המושקעים במקום וישנו מהלך כולל בו שותפים: סל"ע (סיירת לביטחון עירוני, י.פ), היחידות לטיפול בהתמכרויות ולטיפול בדרי רחוב של המנהל לשירותים חברתיים, אגפי התפעול של העירייה ומשטרת ישראל, במטרה למגר את התופעה ולהחזיר את החיים בשכונה למסלולם.

"כחלק מהמהלך ננקטים הליכים כנגד עסקים לא חוקיים ובמקביל פועלת העירייה מול משרדי הממשלה ודורשת פתרונות והעמקת הטיפול בנושא, הגברת המשאבים הנדרשים הן בתחום האכיפה והן בתחום הטיפולי הרווחתי. זאת ועוד, בימים אלו בוחנת העירייה תכנית להתקנת דלתות מאובטחות לבנייני מגורים בשכונות דרום העיר, זאת באמצעות סיוע לתושבים בתהליך הרכישה וההתקנה ובמימון העלויות. יש לזכור כי טיפול במכורים לסמים הוא מורכב ודורש זמן ואורך רוח."