שר האוצר משה כחלון מבקש לדחות פעם נוספת את כניסתו לתוקף של החוק שיחייב אישור בקשות היתרי בניה במכוני בקרה מקצועיים. לבקשת השר, ועדת הכספים של הכנסת תתכנס לדיון מיוחד בדחייה ביום שני בצהרים. האירוע האחרון שהדגיש את הצורך ביישום החוק היה אסון חניון הברזל בתל אביב, בו קרס חניון בשלבי בנייה מתקדמים, ככל הנראה עקב ליקויים בבנייתו, וגבה את חייהם של שישה עובדי בניין ולפציעתם של 24 נוספים.
"מכוני הבקרה אינם ערוכים לקלוט כיום את כלל סוגי היתרי הבניה, לאור העדר תקנות נדרשות, מפרטים והנחיות, אגרות ועוד, פעולות שהנן הכרחיות לשם פעילות מכוני הבקרה בנוגע להיתרים כאמור", כתב כחלון בשבוע שעבר ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, והוסיף כי הותרת החובה להעביר את בקשות היתרי הבניה דרך אישור המכונים צפויה ליצור 'שיתוק וכאוס שלם בתחום הבניה'. "משכך, ובהתאם להמלצות גורמי המקצוע, ביקשתי לדחות את תחולת החובה לכלל סוגי ההיתרים". הוועדה המקורית האמורה לדון בדחיית יישום החוק היא ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אך בשל העובדה שוועדה זו לא הוקמה בכנסת הנוכחית, היא תידון כאמור בוועדת הכספים.
תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, שעבר בשנת 2014, אמור היה לחייב את מבקשי היתרי הבניה, לאשר את תכניותיהם באמצעות מכוני הבקרה המקצועיים, נדחה בפועל מספר פעמים ביוזמת שר האוצר כחלון. מכוני הפיקוח שהוקמו הוסמכו בפועל לאשר רק תכניות המוגשות אליהן וולנטרית, ורק באשר למבני מגורים שאינם רבי קומות, כשהמוטיבציה של הקבלנים היא קיצור הליכי האישורים והבירוקרטיה.
ראשיתו של החוק לאחר אסון גשר המכביה ב-1997 ואסון קריסת התקרה באולמי ורסאי בשנת 2001. בעקבותיהם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר. זו הניחה את מסקנותיה בדצמבר 2003, ובהן קריאה להקמת מכוני בקרה מקצועיים פרטיים לבחינת בקשות היתרי בניה מבחינה הנדסית – זאת בניגוד למצב הקיים בו הבקשות להיתרי בניה מוגשות לרשויות המקומיות בלבד, ואלו מאשרות אותן רק על בסיס חתימת המהנדס מטעם היזם על התכנית ההנדסית.
בשנת 2006 החליטה הממשלה על אימוץ ההחלטות. עם זאת, רק בשנת 2014, התקבל תיקון מספר 101 לחוק התכנון והבנייה המורה על הקמתן בפועל, אלא שבמקום השיקול הבטיחותי שאמור היה לעמוד ביסודן, הוסבר כי מטרתן "להביא לייעול הליכי הרישוי ולשיפור באיכות הבנייה במדינה". הבקרים במכונים אמורים היו לקבל הסמכה מיוחדת מטעם הרגולטורים השונים, כך שיהוו תחנה אחת שמחליפה את הצורך בביצוע 'טופס טיולים' מורכב בין שורה של גופים כגון רשות הכבאות, פיקוד העורף, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, חברות המים והביוב, רשות העתיקות ועוד.
במקורו היה החוק אמור להיכנס לתוקף בינואר 2016, ומאז פעם אחר פעם הוא נדחה. במרץ 2016 יצא קול קורא מטעם משרד האוצר להקמת המכונים, ועל אף שמאות גופים התעניינו בקבלת רישוי כמכוני בקרה – בשנת 2018 החלו לפעול שלושה מכונים בלבד, זאת בין היתר בשל הדחיות החוזרות ונשנות של כניסתו המנדטורית לתוקף.
לאחרונה פורסם כי החשב הכללי באוצר אף חזר בו מהחלטתו מתחילת השנה, לאסור על קבלנים שבאתריהם הוצאו שני צווי הפסקת עבודה בעקבות תאונות או ליקויי בטיחות חמורים, לגשת למכרזים ממשלתיים. סוגיה נוספת שנראה שיישומה מתעכב, ונכללה בהסכם הבטיחות בין המדינה וההסתדרות מאוקטובר 2018, היא הסדרת תחום ההקמה, הפירוק והתחזוקה של עגורני צריח, נושא שעלה אף הוא לכותרות לאחר תאונת המנוף החמורה שהתרחשה ביבנה במאי האחרון, בה נהרגו ארבעה עובדים שעסקו בפירוקו של מנוף.
