"הייתי אחראי על הכל, האחריות היא עלי, ואני אומר לא הצלחנו. אין סיבה שצה"ל החזיק את העורף שבוי במשך 34 ימים. בסוף זה צבא ההגנה לישראל נגד חיזבאללה". כך התבטא אתמול (רביעי) סגן הרמטכ"ל בזמן מלחמת לבנון השנייה, האלוף (במיל.) משה קפלינסקי, בכנס בנושא שנערך אתמול באוניברסיטת בר אילן.

בעוד פחות מחודש ימלאו עשר שנים למלחמת לבנון השנייה. אתמול (רביעי) התקיים כנס באוניברסיטת בר אילן תחת הכותרת "בסבך הלבנון" לציון מועד זה. בכנס השתתפו בין היתר מי שהייתה שרת החוץ בעת המלחמה, ח"כ ציפי לבני (כיום מהמחנה הציוני), ח"כ עופר שלח (שאז עוד היה פרשן צבאי, וכיום מיש עתיד), ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) שהיה שר הביטחון בזמן המלחמה, תת אלוף במיל' גל הירש, מפקד אוגדה 91 בעת המלחמה ועוד.

אך מבין 25 הנואמים בכנס, נאומו של סגן הרמטכ"ל דאז, משה קפלינסקי, עורר את מירב תשומת הלב. קפלינסקי תיאר בפרטי פרטים את הכישלונות והמחדלים שהתרחשו לפני ובזמן המלחמה. "כביכול אפשר לתאר את המלחמה כהצלחה, בסך הכל 10 שנים של שקט. אני מרשה לעצמי להגיד, בוא לא נאמין בזה, וכשאני אומר את זה אני מדבר על עצמי ואני אומר לא הצלחנו", אמר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

תפיסת הפחדנות

ח"כ עופר שלח העלה בדבריו שאלה לגבי "תפיסת הפחדנות" אשר השתרשה כביכול בקרב מקבלי ההחלטות המדיניים והצבאיים. "מאז נאום קורי העכביש של נסראללה ב-2000", אמר שלח, בהתייחסו לנאום המפורסם בו השווה מנהיג חיזבאללה את עצמתה של ישראל לקורי עכביש ו'חזה' את קריסתה, "היבט תודעתי חדש התגנב ללב שלנו, החשש. הדרג הצבאי שיתק את ראשי הצבא והתנהל בתודעה שרק לא יפגעו אנשים".

קפלינסקי התייחס להאשמות אלה ותיאר את התקופה שלפני פרוץ המלחמה. "נכנסנו למלחמה אחרי שהיינו עסוקים במיגור הטרור הפלסטיני, להזכירכם – האינתיפאדה השנייה". הוא המשיך, "ב-2002 נהרג מח"ט דרור וינברג בחטיבת חברון על ידי חוליית טרור שתקפה מתפללים. היו דיונים רבים בתקשורת שביקרו את העובדה שמח"ט הולך בראש, שלא צריך בשביל חוליית מחבלים לאבד מח"ט".

את התפיסה הזאת הדרג הפיקודי ייבא ישירות למלחמת לבנון עצמה, "זאת הייתה טעות", מוסיף קפלינסקי. 

עמיר פרץ ומשה קפלינסקי בסיור בגולן, ספטמבר 2006. צילום: חיים אזולאי\פלאש90

עמיר פרץ ומשה קפלינסקי בסיור בגולן, ספטמבר 2006. צילום: חיים אזולאי\פלאש90

האלוף (במיל.) מנחם עינן, שהיה חבר בוועדת וינוגרד, הוועדה שחקרה את ההתנהלות הדרגים המדיניים והצבאיים בזמן המלחמה, התייחס גם הוא לתופעת "הפחדנות" בדרג הפיקודי הבכיר: "הייתה תחושה שחיי החיילים חשובים לא פחות מאזרחי המדינה, בגלל סכנת חטיפה ביטלו סיורים, תצפיות שהיו על הקטע של חטיפת שלושת החיילים החטופים ירדו".

הצבא לא מוכן?

תקלה חמורה נוספת שהתייחס אליה קפלינסקי היא חוסר המוכנות של הצבא להיכנס למלחמה. "בתקופה שלי כחייל עשינו שלושה חודשים קו, שלושה חודשים אימון. בתקופה שטרום המלחמה הרוב לא התאמנו, כל היחידות הסדירות בצה"ל התאמנו חמישה שבועות בשנה וגם שם זה שבוע רגילה ועוד שבוע כזה. התאמנו אולי שבע שעות. לא עשינו מה שצריך, לא גרמנו למפקדים להבין את הסיטואציה".

גם ח"כ עמיר פרץ, שר הביטחון דאז התייחס לחוסר המוכנות של צה"ל. "לא הייתה תוכנית סגורה ומאושרת, וגם ברגע שיש תוכנית היא צריכה לרדת עד לרמה של מפקד הגדוד".

בניגוד אליהם תא"ל (במיל.) גל הירש, מפקד אוגדת 91, ומי שספג ביקורת קשה על תפקודו לפני ובמהלך הקרבות בתחקירים שערך בזמנו האלוף (במיל.) דורון אלמוג, תיאר מציאות אחרת: "המערכה למלחמה התחילה שנה לפני, היה צורך לבצע שינויים רבים ואכן בנינו מענה מתאים. היה צריך לשנות הרבה דברים, למשל חטיבה שלמה "מרכבות הפלוגה" הייתה צריכה להתאים את עצמה למתווה של לבנון, מחטיבות ממוכנות לחטיבות שיכולות לבצע תימרון בחתימה נמוכה בצורת ההסתננות, האגד הארטילרי שונה לקנים ארוכים". הירש אף תקף את מבקרי תוצאות המלחמה ואמר כי "הביקורת הקטלנית ללא הצדקה, חלקה נזרעה בכוונת מכוון".

בהמשך הוסיף ומנה קפלינסקי עוד מספר נושאים שלתפיסתו "היו שגיאה" וביניהם עיכוב בגיוס מילואים, הארכת זמן הלחימה שלא לצורך וכניסת למערכה הרגלית מאוחר מידי.

קפלינסקי חתם את נאומו החריף בהתייחסות למערכה הבאה שתהיה עם חיזבאללה "המערכה הבאה תהיה לגמרי אחרת, הפעם האויב יודע מה זה התקפה ומה זה הגנה, הוא למד הרבה מהמלחמה בסוריה, יש לו ניסיון מבצעי רב וגם הרבה תחמושת".

גם פרץ התיחס למלחמה הבאה ואמר כי "כרגע חיזבאללה עסוקים בסוריה וחלק גדול מאוד מהתקציב שלהם הולך לטיפול בפצועים ומשפחות שכולות. כרגע האירגון נתפס כמשרת את איראן ולא את לבנון, דבר שפוגע קשות במעמדו. אבל יש לו יכולת רבה לפגוע".