זינוק של 45% בהיקף נזקי טבע ומזג אוויר לחקלאים התרחש בעשור האחרון, כך עולה מסיכום נתוני העשור שחשפה קנט (קרן נזקי טבע). על פי הנתונים בחמש השנים האחרונות (2015-2019) ממוצע הנזקים השנתי עמד על כ-310 מיליון ש"ח בשנה, עלייה חדה מחמש השנים הקודמות, בהן עמד הממוצע על כ-213 מיליון ש"ח. את זינוק החד מייחסים בקנט בין היתר לשינויי האקלים הנגרמים בשל התחממות הגלובלית הגורמים לעלייה בתכיפות של אירועי מזג אוויר קיצוניים. בקנט מדגישים כי בשל אופיים של נזקי מזג אוויר שחלקם גורמים לירידה בתפוקה של הגידולים, את עצמתם המלאה של הנזקים ניתן יהיה לאמוד רק בעוד מספר חודשים.

"לצערנו" אומר שמוליק תורג'מן מנכ"ל קנט, "אין היום אף גוף במדינת ישראל שמתכלל את הנושא ואין אף פורום מקצועי שדן בהשלכות הכלכליות והלאומיות הצפויות לחקלאות הישראלית כתוצאה מההתחממות הגלובאלית." תורג'מן המשיך והזהיר כי "הצפי הוא שבשנים הקרובות תמנה האוכלוסייה בישראל כ-15 מיליון איש, השטחים החקלאיים יצטמצמו וכמות המים תרד. הממשלה החדשה שתקום חייבת להקים גופים רלוונטיים שייערכו מבעוד מועד למצב לפני שהמשבר יגיע."

נזקים לאבטיח (באדיבות קנט)

קנט, קרן בבעלות המדינה וארגוני החקלאים, הוקמה כדי לספק ביטוח לחקלאים מפני נזקי מזג אוויר. כידוע, החקלאים תלויים במזג האוויר לצורך הגידולים שבבעלותם, ועם התקצרות החורפים וסוערים יותר, הם נזקקים יותר ויותר לקרן.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בשנת 2019 טיפלו מעריכי הנזקים של קנט במעל ל-10,500 דיווחים על נזקים לגידולים חקלאיים, גידול של 5% משנת 2018. מרבית הנזקים בשנה שחלפה נגרמו כתוצאה מהחורף הגשום במיוחד שגרם להצפות של שדות, פגע בגידולי פלחה וירקות ולסערות שפגעו בעצי פרי. גם הברד הרב שירד בחורף גרם לנזקים בגידולי פירות באזור הצפון. בקיץ התרחשו נזקים משמעותיים לחקלאים, כאשר אירועי חום בעיקר בחודשים מאי יוני ויולי גרמו לתמותה של עצים צעירים רבים ולנשירת חנטים בגידולי האבוקדו.

לפי קנט כ-44% מהנזקים הכלכליים נגרמו למגדלים בצפון הארץ, כ-41% למגדלים בדרום וכ-15% למגדלים במרכז הארץ. בחלוקה לפי גידולים, הנזק הרב ביותר נגרם לגידולי ירקות שניזוקו בשווי של כ-70 מיליון ש"ח בעיקר בגידולי תפוחי אדמה, אבטיח עגבניות בצל. היקף הנזק לגידולי הפירות מוערך ב-65 מיליון ש"ח רובו בגידולי נקטרינה, ענבים למאכל, מנגו, אפרסק, אגס ותפוח. הנזק לפלחה עמד על כ-22 מיליון ש"ח. גידולי האבוקדו לבדם ספגו נזקים בשווי של כ-18 מיליון ש"ח, ו-12 מיליון ש"ח נוספים נגרמו למגדלי פירות ההדר.

נזקי הצפה למטע תפוזים (באדיבות קנט)

מגדלי בעלי החיים לחקלאות ספגו גם הם נזקים רבים, כאשר בקנט מעריכים את הנזק למגדלי העופות ב-28 מיליון ש"ח, למגדלי הבקר והצאן ב-24 מיליון ש"ח ולמגדלי הדגים ב-8 מיליון. מרבית הנזק בענפי גידול בעלי חיים נגרים כתוצאה מתמותה עקב מחלות שונות.

"ההתחממות הגלובאלית כבר פוגעת בחקלאות הישראלית", סיכם תורג'מן והוסיף "האירועים האקלימיים השונים הופכים לעוצמתיים יותר ולבלתי צפויים והצפי הוא שהמצב יחמיר בשנים הקרובות. על פי נתוני השירות המטאורולוגי, בעשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ב 1.4 מעלות והצפי הוא לעליה של מעלה נוספת עד שנת 2050. המשמעות היא לא רק שינויים דרמטיים בהיקף נזקי מזג האוויר ובעוצמה של נזקים אלה, אלא גם בשינויים בסוגי הגידולים, באזורי הגידול ובשיטות הגידול. יתרה מכך, אנו כבר עדים לכך שהשינויים האקלימיים העולמיים גורמים גם להתפרצות מחלות ומזיקים בהיקפים שטרם ידענו בעבר, דבר המשפיע על המחירים ועל ביטוח נזקי הטבע".​