עיריית תל אביב פינתה הבוקר (ראשון) את אורה גריב מביתה בשכונת אבו כביר. השכונה מיועדת לפינוי כדי להרחיב את פארק החורשות הסמוך אליה. למקום הגיעו פעילים חברתיים, ביניהם חברת מועצת העיר, שולה קשת וחבר הכנסת אילן גילאון (המחנה הדמוקרטי) כדי לתמוך בה ולמחות על הפינוי. האווירה בקרב הפעילים היתה קשה מאד גם בעקבות אירועי ההצפות אתמול בשכונות דרום העיר ומותם של הצעירים סתיו הררי ודין שושני בבניין ברחוב נדב בשכונת התקווה.

גריב אמרה לאחר הפינוי: "עירית תל אביב גנבה לי את הבית היום. אישה בת 56. לקחו לי את הבית בכפיה, לא יכלו לחכות לדיון בעליון. לעירייה אין זמן, הריאה הירוקה שהיא רוצה לבנות על הלב השחור שלנו יותר חשובה. תתביישו לכם עיריית תל אביב. גיבורים על חלשים. עושים את זה בכוונה, לרמוס אותנו ברוע לב. גזלנים תתביישו, אילצתם אותי למסור לכם את הבית, הפחדתם אותי. איפה הלב שלכם? בושה. אני לא התנגדתי, אני שומרת חוק. זה מה שההורים לימדו אותי, שמה שהמדינה צריכה – אנחנו ניתן. ההורים שלי מתהפכים בקבר על ההשפלה שאנחנו עוברים פה היום".

אורה גריב לצד נציג העירייה שהגיע לפנותה. 5/1/20. צילום: איתי אקנין

"מפנים פה אנשים, שהמדינה יישבה, כאילו היו פירורים על מפת שולחן" אמר ח״כ גילאון שהגיע לעמוד לצד גריב. "זורקים אותם מביתם כאילו כלום, וללא שום פיצוי הולם. אני מקווה שהבג"ץ שהגשנו יתן פתרון ופיצויים ראויים לאלו שגרים פה ומגורשים. אם לא, נעשה זאת באמצעות חקיקה. הצדק יעשה כך או אחרת. תושבי אבו כביר לא יעמדו לבדם."

לדברי גריב היא אולצה לחתום על מסמך שמאשר פינוי ללא התנגדות ולא היא תיקנס ויעוקלו לה חשבונות.

בשנת 2010 העביר מנהל מקרקעי ישראל  את השטח המדובר לידי לעיריית תל אביב, שלאחר מכן התחילה בהליכי הפינוי של התושבים כדי להרחיב את השטח של פארק החורשות שגובל בבתי השכונה. תושבי השכונה הגיעו אליה בשנות ה-50 לאחר קום המדינה. המדינה יישבה בשכונה עולים מפרס, לאחר שהערבים שחיו שם ברחו. בשנות ה-70 פונו מספר קטן של משפחות מהשכונה ויכלו לבחור בין פיצוי כספי לדירה באחת מהשכונות ליד אבו-כביר.

לדברי גריב, "ביום ראשון, ה-5 בינואר 2020, עיריית ת"א הגזענית וחסרת הכבוד לתושבי אבו כביר, תגיע עם כוחות מזויינים כמו מאפיונרים לפנות אותי, את אורה גריב, אישה קטנה בגיל 56, מהבית שלי, כאילו הייתי ממשפחת פשע או עבריינית. בואו כולם נעשה להם בושות ושיימינג על הדרך המכוערת שלהם להתמודד עם צדק, חמלה אנושיות שהם לא מכירים. להזכירכם, כפי עליי לחתום על פינוי ללא התנגדות, אחרת יקנסו ויעקלו לי חשבונות".

אורה גריב נולדה בארץ להורים שעלו לארץ ויישבו אותם בשכונה, משפחה של 12 ילדים, בראיון לדבר אמרה כי "השכונה נמצאת בדרום תל אביב, הוקמה על חורבות בתים של תושבים ערבים עם קום המדינה. ההורים שלי כמו הרבה עולים אחרים, הגיעו לשכונה והתיישבו שם על ידי המדינה. למדינה היה אינטרס לתפוס את המקומות האלה מידי הערבים. הם הגיעו מתוך אידיאולוגיה – ציונות. ההורים שלי הגיעו עם שישה בנים קטנים, הייתה אחיזה בקרקע, הבטיחו שהכל בסדר."

מפגינים נגד פינוי אורה גריב מביתה בשכונת אבו כביר בתל אביב, 5 בינואר 2020. במרכז, ח"כ אילן גילאון (צילום: טל כרמון)

"אנחנו מנסים כל דרך לשנות את הגזרה, זה לא ממש עוזר" הוסיפה, "העירייה עם הגזענות והרשעות שלה מערימה עלינו קשיים. אנחנו מנסים גם להעביר חוק, ובגלל המצב הפוליטי זה תקוע. בינתיים גזרי הדין ממשיכים."

לדבריה, העירייה מציעה "לפנים משורת הדין" פיצוי של 100 אלף שקלים על הפינוי. "האדמה נעשתה חמה ויקרה, מסביב צמחו בניינים מטורפים" הסבירה, "רוצה לעשות פה מקום יפה, למה על חשבוננו? אנחנו לא רוצים לגור בקיסריה, רוצים מקום אחר פה בשכונה שלנו. למה צריך לזרוק אותנו לרחוב?"

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) מסר כי "אורה גריב עמדה באומץ אל מול מכבש הלחצים של עיריית ת"א במשך חמש שנים והובילה התנגדות מעוררת השראה של תושבות ותושבים יחד למען מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד. אנו נמשיך לעמוד עם אורה והתושבים הנותרים עד לפיצוי הוגן והולם, דירה תמורת דירה."

ביתה של אורה גריב המיועד לפינוי על ידי עיריית תל אביב, 5 בינואר 2020 (צילום: טל כרמון)

בתוך כך, עתרו לפני מספר ימים 19 תושבי השכונה וחברי הכנסת מיכאל ביטון (כחלול לבן), כסיף, אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר), יעל גרמן (כחול לבן), ניצן הורוביץ ואילן גילאון (המחנה הדמוקרטי) וחברת מועצת העיר שולה קשת לבג"ץ, באמצעות עורך דין יוסף תמיר, בעקבות הסדר הפיצויים של תושבי גבעת עמל שקבע בית המשפט בשבוע שעבר. העותרים ביקשו להקפיא את הפינויים באבו-כביר, ושהמדינה והעירייה יקבעו את הפיצויים כתושבי קבע ולא פולשים. בג"ץ לא נתן צו על תנאי אבל ידון בעתירה לצו הביניים.