כמה מאות בני-אדם השתתפו אמש (ראשון) בעצרת בירושלים בסולידריות עם יהדות ארה"ב וקראו לא לפחד ולא לשנאה. במקביל, מעל לעשרת אלפים צעדו על גשר ברוקלין בניו יורק בעצרת מחאה, שני האירועים כנגד אירועי האנטישמיות של החודשים האחרונים.

אתמול אחה"צ התכנסו מאות ברחבת המוסדות הלאומיים בירושלים להפגין בסולידריות נגד אירועי האלימות שהופנו בתקופה האחרונה כלפי הקהילה היהודית בארה"ב. "אירועי האנטישמיות הקשים במונסי, בברוקלין ובניו ג'רזי הצטרפו לזינוק החד באירועי האנטישמיות בעולם", אמר יהודה סיטון, נהל היחידה לשליחים בסוכנות היהודית. "הם הביאו אותנו ביחד לאמר: 'לא עוד! אנחנו גאים בעמנו, גאים להיות יהודים ואנחנו לא מפחדים'".

אני זוכר היטב שכשגדלתי אמרו לי שהאנטישמיות שתולה עמוק בקרב אמריקאים רבים ובחודשים האחרונים התחלתי באמת לראות שזה נכון

"חברינו נמצאים במצעד גדול בגשר ברוקלין בניו יורק. ואנחנו נמצאים כאן כעת בהבעת סולידריות ותמיכה באחינו ואחיותינו", אמר בעצרת יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג. "הגענו לתקופה שבה יהודים אינם בטוחים עוד ברחובות ארה"ב כפי שהיו בטוחים במשך שנים. שנאת היהודים היא תופעה שקיימת משחר האנושות וחוצה גבולות ויבשות, אך כיום אנחנו רואים קוקטייל קטלני של שנאת ימין קיצוני פשיסטי וגזעני ושמאל קיצוני שונא ישראל עד דה-לגיטימציה על זכותנו להתקיים כעם ומדינה".

״יהודי ניו יורק צעדו בהמוניהם בעבר כדי לאפשר ליהדות בריה״מ לצאת מבעד למסך הברזל אחרי שנים של סירוב", אמר אורי לוונטר-רוברטס, מנכ"ל המשרד הישראלי של הפדרציה היהודית של ניו יורק. "מדי שנה הם צועדים באלפיהם בשדרה החמישית כדי להביע תמיכה במדינת ישראל. האנטישמיות שמרימה את ראשה בניו יורק גרמה להם, בפעם הראשונה, לצעוד למען עצמם – וכנציג קהילת ניו יורק אני שמח לראות שברגע הזה, גם אנחנו בישראל מתייצבים בצורה ברורה לצדם בשעה הלא פשוטה הזו״.

יו"ר הסוכנות, יצחק הרצוג, בעצרת ההזדהות בירושלים במקביל לצעדת המחאה כנגד האנטישמיות בניו יורק (צילום: הסוכנות היהודית)

לפני שבוע פרץ תומס גרמפטון, כשהוא חמוש במצ'טה, לביתו של הרב שאול רוטנברג בזמן ציון חג החנוכה, בשעה שהמקום הומה חסידים. גרמפטון תקף את השוהים במקום, חמישה נפצעו, אחד הוגדר בהתחלה במצב קריטי וכיום עדיין מאושפז במצב קשה. פיגוע זה הצטרף למספר מקרי אלימות קשים מהשנתיים האחרונות, ביניהם הפיגוע בניו ג'רזי, פיגוע נגד בית חב"ד בקליפורניה באפריל האחרון והירי במרכז הקהילה היהודי בפיטסבורג באוקטובר 2018 בו נרצחו 11 יהודים.

בין יוזמי האירוע היו הסוכנות היהודית, הפדרציה היהודית של העיר ניו יורק (UJA) והליגה נגד השמצה שבמקביל היו גם ממארגני הצעדה הגדולה בניו יורק אותה מציינת הקהילה היהודית שבוע בדיוק לאחר הפיגוע בעיירה מונסי הנמצאת מצפון לניו יורק. בין הנוכחים היו בני נוער רבים מישראל ומהתפוצות שבאו להזדהות עם יהודי ארה"ב.

עצרת ההזדהות בירושלים במקביל לצעדת המחאה כנגד האנטישמיות בניו יורק (צילום: הסוכנות היהודית)

איתמר שקד מטבעון, קומונר בשנת שירות בתנועת הנוער העובד והלומד, שהשתתף גם הוא באירוע, סיפר כי הגיע עם כמאה מחברי לתנועה "להביע תמיכה והזדהות עם יהודי צפון אמריקה וכלל נפגעי האנטישמיות, להמשיך ולהיאבק ביחד כנגד התופעה הזאת שלפעמים אולי קל לנו לשכוח כמה היא רחבה. באנו לעשות זאת ביחד כתנועה". לדבריו, זאת אחריות המוטלת על כל החברה הישראלית.

"הגענו לכאן כדי להזדהות עם העם היהודי בארה"ב אחרי גל הרדיפות והפיגועים שהם סובלים", סיפר כארם איברהים מהיישוב הדרוזי סאג'ור, מדריך בארגון "צמרת" שהגיע לעצרת עם חניכיו. "העדה הדרוזית היא מאוד קטנה, היא נרדפה רבות לאורך ההיסטוריה וקשה לראות היום איך רודפים אחרי יהודים בחו"ל. גם כיום כשאנחנו גרים בישראל, חיים ונלחמים לצד היהודים אנחנו מרגישים מחויבות לעמוד לצדם", הסביר.

איה וסרמן ודניאל זאקס שהגיעו לארץ במסגרת תכנית של התנועה המסורתית מרגישים שהשנים האחרונות בארה"ב הקצינו לרעת הקהילה היהודית. "בית הכנסת שלי מאוד קרוב למקום הפיגוע בניו ג'רזי לפני חודש. אני מכירה אנשים מהקהילה שנפגעו בו", סיפרה וסרמן. בפיגוע בעיר שהתרחש ב-10 בדצמבר פתחו באש שני בני אדם בחנות מכולת כשרה בעיר בחילופי האש מצאו את מותם לאה מינדל פרנץ בת 33, אשתו של בעל המרכול ואימא לחמישה, תלמיד הישיבה משה דויטש ומיגל דאגלס, שעבד בחנות.

עצרת ההזדהות בירושלים במקביל לצעדת המחאה כנגד האנטישמיות בניו יורק (צילום: דוד טברסקי)

"זה מטריד שזה כל כך קרוב לבית, ללא ספק נהיה פחות בטוח להיות יהודי בארה"ב", אומר זאקס. "אני זוכר היטב שכשגדלתי אמרו לי שהאנטישמיות שתולה עמוק בקרב אמריקאים רבים ובחודשים האחרונים התחלתי באמת לראות שזה נכון". שלושת החברים מסכימים שאירועי השנה האחרונה שינו את התפיסה שלהם לגבי המצב. "שנים רבות נאמר שאין באמת אנטישמיות אבל עכשיו אי-אפשר שלא לקרוא לזה אנטישמיות", אומר וסרמן. "סטטיסטית היו הרבה יותר התקפות, מדברים על זה הרבה יותר בתקשורת ולדעתי גם כאשר ישראלים מגיעים לארה"ב הם מרגישים פחות בטוחים".