בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע נוהל נסיוני באחד הנושאים הרגישים ביותר בתחומו ללא התבססות על חוות דעת של מומחים בתחום, וללא הגדרת קריטריונים ברורים לפעולה – כך עולה מתגובה לבקשת חופש מידע שהוגשה בנושא. הנוהל שהחל לפעול לפני כשנה עוסק בסכסוכים בין הורים גרושים בהם עולות טענות למושג השנוי במחלוקת 'ניכור הורי' – כלומר, טענה של אחד ההורים לפיה ההורה השני מסית את הילד המשותף נגדו וגורם לשיבוש הקשר ביניהם. דווקא בתיקים אלו, בהם לעיתים מחליט השופט על הוצאת הילד מרשות אחד ההורים גם בניגוד לרצון הילד או חרף טענות על סכנות הנשקפות לו מההורה השני, נקבע נוהל כמעט ללא התייעצות עם מומחים חיצוניים או ארגונים העוסקים בתחום, ומבלי לפרסם אותו לציבור.

על אף שלא עוגנה בחוק או במחקר האקדמי, תיאוריית ה'ניכור הורי' שהגה הפסיכיאטר האמריקני ריצ'רד גרדנר בשנות השמונים נכנסה לשיח המשפטי בסכסוכי גירושין, ולפיה כאשר ילד שהוריו התגרשו אינו מעוניין בקשר עם אחד מההורים, ה'אשם' בדבר הוא ההורה השני המוגדר כ'הורה מנכר'. בשנים האחרונות משתמשים אבות רבים במושג זה בתביעות שנוגעות למשמורת והפחתת מזונות, תוך האשמת האם בהסתה נגדם שיוצרת את ה'ניכור'. בהתבססות על התיאוריה השנויה במחלוקת, פוסקים שופטי בתי המשפט למשפחה במקרים רבים על קיום מפגשים של הילד והאב גם בניגוד לרצון הילד, חיוב האם והילד בהגעה לפגישות טיפול יקרות על חשבונה, הענשת האם במקרים בהם הילד אינו מגיע לפגישה עם אביו ואף שלילת זכויות משמורת מהאם ה'מנכרת' כביכול.

על רקע העלייה בשימוש במושג, החל בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בשנה האחרונה בנוהל נסיוני וחריג לטיפול בטענות אלו, אותו מוביל השופט ארז שני. במסגרת הנוהל, שנועד לתת מענה דחוף לפניות אלו, מופנה כל תיק משפחה בו יש טענה לניכור הורי לשופט ארז שני להכרעה מהירה. זאת בניגוד לעיקרון בדיני המשפחה לפיו שופט אחד מטפל בכל הסכסוכים הנוגעים למשפחה מסוימת.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הפרטים על הנוהל נחשפים כאן לראשונה בעקבות בקשת חופש המידע שהגישו חמישה ארגוני נשים – מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן, נעמת, ויצו, מ.נ.ע ואמונה, באמצעות התנועה לחופש המידע. מהתגובה לבקשה עולה כי הנוהל הנסיוני כולל שופט אחד בלבד, והוא גובש ללא התייעצות עם מומחים בתחום, מלבד שופטים ועובדי הסיוע שעל יד בית המשפט. עוד עולה כי לפיילוט עצמו לא הוגדר פרק זמן מובחן, לא נערך עליו דיון רחב, ועמדתם של ארגונים וגורמי טיפול רלוונטיים לא נשמעה בעניינו. החשש של ארגוני הנשים הוא כי גם הפיכת הפיילוט למהלך ארצי לא תכלול עיסוק מספק בסוגיות אלו.

מתגובת הנהלת בתי המשפט לבקשה עולה כי לפני הקמת הפיילוט נעשתה התייעצות עם נשיא בית משפט השלום השופט אביחי דורון, עובדים ביחידות הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה ושופטי בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. לא נערך הליך של קול קורא או פניות לגורמים שונים לחוות דעה על הפיילוט, לא נערכו סיכומים או חוות דעת ולא נקבע מראש פרק זמן לעריכת הפיילוט.

בתגובה לבקשה נכתב גם כי שופטי בית המשפט למשפחה בתל אביב שמעו הרצאה של ד"ר ענבל קיבנסון, וכי "השיח עמה היווה את אחד הגורמים להבניית מודל הטיפול", אך הובהר כי לא נערכה התייעצות פורמלית עמה.

לשאלה האם נקבעו קריטריונים ונהלים שעל פיהם נבחרו השופטים להיות השופטים המשתתפים בפיילוט לא ניתנה תשובה. נזכיר כי השופט היחיד ככל הנראה שעוסק בפיילוט הוא השופט ארז שני.

לשאלה בנוגע לקריטריונים להחלטה להפנות תיק למומחה חיצוני התגובה שניתנה היא שהמדיניות נמצאת בשלבי עיצוב. על השאלות לגבי קריטריונים לבחירת המומחה ולגבי מי ייכלל ברשימת המומחים התשובה שניתנה היא כי "אין קריטריונים כמבוקש על ידיך. השופט ממנה ופועל לפי הוראות הדין ולפי שיקול דעתו".

לפני כחודשיים פנו חמשת ארגוני הנשים הנאבקים בנוהל הנסיוני לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בדרישה להורות לאלתר על הקפאת הנוהל של מחוז המרכז. עוד דרשו הארגונים היערכות לחשיבה מקצועית לצורך בניית מודל משפטי אחיד שיחול על כל מחוזות השיפוט, שיהיה רגיש למצבי אלימות, יסתייע בגורמי המקצוע הרלוונטיים ובעלי המומחיות בטיפול באלימות, ישמור על העיקרון של "משפחה אחת – שופט אחד", ויתווה את שיקול דעתם של שופטים בבואם להכריע במקרים של פגיעה בקשר בין הורה לילד. הפנייה זכתה לתשובה של עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, שכתב כי נשיאת בית המשפט העליון הנחתה את הפורום הארצי של סגני הנשיאים לענייני משפחה לגבש הצעת נוהל ארצי לטיפול בנושא הבטחת קשר בין הורים לילדיהם והצעת הנוהל מצויה בשלבים מתקדמים של גיבוש. לייזר הוסיף כי במסגרת עבודת הפורום נדונו בין היתר הסוגיות אותן העלו חמשת ארגוני הנשים, וכי מכיוון שגיבוש הנוהל הארצי נמצא בישורת האחרונה, מערכת בתי המשפט אינה רואה לנכון להורות על שינוי הנוהל הקיים בתל אביב.

בעקבות קבלת התגובה לבקשת חופש המידע פנו הארגונים בשנית לנשיאה חיות. במכתבם מועלית ביקורת על כך שמזה מספר חודשים מתגבש הנוהל הארצי במסגרת הפורום הארצי של סגני הנשיאים לענייני משפחה, ולמיטב ידיעתם, מבלי להיוועץ עם ארגונים, מומחים וגורמי מקצוע נוספים מתחום הטיפול, הרווחה והמשפט. במכתב נכתב כי, "לא למותר לציין כי הארגונים הח"מ הינם גורמים המעורים היטב בשטח, וחשוב מאד שדעתם תשמע, עובר לקבלת החלטה באשר לנוהל שיופעל בבתי המשפט בעניין שבנדון".

בפנייתם ביקשו ארגוני הנשים שלא ייקבע נוהל ארצי לפני שיתאפשר להם ולגורמים רלוונטיים אחרים בעלי מומחיות בטיפול באלימות לקחת חלק בהליך בניית הנוהל, ולהביע את עמדתם ביחס להצעה שמתגבשת בימים אלה. בנוסף מציינים הארגונים כי פנייתם נועדה בין השאר לשם מיצוי הליכים – כלומר במידה שבקשותיהם לא ייענו, הם ישקלו לעתור לבית המשפט בדרישה לבטל את הנוהל הקיים ולערב אותם בהליך בניית הנוהל החדש.

מארגוני הנשים שהגישו את בקשת חופש המידע נמסר כי "אין מחלוקת שהמצב האופטימלי הוא קשר מיטיב של ילד עם שני הוריו. במקרים של פגיעה בקשר יש לטפל בעניין בלוח זמנים מזורז וביעילות, תוך הגנה מרבית על ילדים, ולשם כך יש לייצר נוהל מתאים.

"אנו מאמינות שנוהל ראוי הוא כזה שאינו מאפשר שימוש בילדים, מכל כיוון. נוהל ראוי הוא כזה שיאפשר טיפול מהיר במקרים של פגיעה בקשר, מבלי לוותר על קביעת דרכי אבחון ברורות, יסודיות ומובנות, לרבות ביחס לטענות בדבר אלימות שייבחנו על ידי מומחים המוסמכים לכך (ולא על ידי השופט שדן בתיק). לא פחות חשוב, נוהל ראוי הוא כזה שיבטיח שלא מרפאים טראומה ביצירת טראומה חדשה, ושילדים לא יוצאו מביתם או יועברו למשמורת של הורה המסכן אותם.

"נקודת המוצא שלנו היא שילדים חייבים להרגיש מוגנים, בכל מצב, ונקודה זו קודמת לכל. הדרך היחידה להבטיח שהנוהל הארצי שמתגבש בימים אלה יהיה ראוי ומאוזן, וימנע פגיעה בילדים מכל סוג שהוא, היא לקיים הליך היוועצות עם גורמי מקצוע וארגונים בעלי הידע, מומחיות וניסיון שטח, לרבות בתחום האלימות במשפחה. בלי הליך כזה שום נוהל לא יהיה תקין, שלם ונכון לפתרון הבעיה ועלול בסופו של יום, בטווח הקצר והארוך, להזיק לילדים ולהעמיד אותם במצבי סיכון פיסי ונפשי."

הבהרה: בגרסה המקורית של כתבה זו נכתב, כי בהתאם לתגובת הנהלת בתי המשפט לבקשת חופש המידע, גיבוש הנוהל הנסיוני במחוז תל אביב נערך תוך התייעצות עם ד"ר ענבל קיבנסון וניתנה אף התייחסות מפורטת לעובדה זו. לאחר פרסום הכתבה, נמסר מהנהלת בתי המשפט כי נפל אי דיוק בתשובתם הראשונית וכי "במסגרת התהליך שגובש בבית המשפט בתל אביב לא נערכה התייעצות פורמלית עם ד"ר ענבל קיבינסון, המודל שגובש לא נוסח בתיאום עמה ולא ניתנה מטעמה חוות דעת כתובה בנושא".