ההסתמכות על אנרגיות מתחדשות מסתמכת עדיין בעיקר על דודי שמש, חלקם של יצרני החשמל הפרטיים ממשיך לגדול צריכת האנרגיה לנפש ירדה אך היעילות של ניצול הדלקים גם כן: גם עולה ממאזן האנרגיה של ישראל לשנת 2018 שפרסמה אתמול (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההשוואה בין צורות האנרגיה השונות נעשית בקנה המידה שעט"ן, שפירושו 'שווה ערך טון נפט'.

בשנת 2018 סך הפקת האנרגיה מאנרגיות מתחדשות עמדה על 669.7 אלפי שעט"ן (2.8% מכלל אספקת האנרגיה הראשונית), יותר מחצי מתוכם (368.4 אלף) מחימום מים בדודי שמש ביתיים, והשאר מאנרגיה לייצור חשמל באמצעות שמש, רוח, מים וביו-גז (164.6 אלף) ומשרפת פסולת ומניצול חום שיורי מתהליכי ייצור (-136.6 אלפים).

חלקם של יצרני החשמל הפרטיים מכלל ייצור החשמל ממשיך לעלות וב-2018 הוא עמד על 30.6% מסך הייצור לעומת 27.8% ב-2017 ו-6.9% ב-2013.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נבלמה ההתייעלות בייצור החשמל

בין השנים 2017 ל-2018 כמות הדלקים ששימשו לייצור חשמל עלתה ב-3.5%, וייצור החשמל משרפת דלקים עלה ב-2.0%. חישוב היחס בין האנרגיה המופקת (חשמל) לאנרגיה הנצרכת (שרפת דלקים) מלמד על יעילות ההתמרה. ככל שיחס זה גבוה יותר היעילות גבוהה יותר.

יחס זה אמור להשתפר במעבר לגז טבעי: בשנת 2018 יחס ההתמרה בייצור חשמל על ידי פחם עמד על 38.0% לעומת 49.6% בגז הטבעי. בשנים 2017-2013 יחס ההתמרה בייצור חשמל של כלל המקורות במשק עמד בממוצע על כ-44.5% לעומת 36% בשנים 2012-2010, זאת בעקבות המעבר משימוש בפחם, סולר ומזוט לשימוש בגז טבעי.

משנת 2010 חלה מגמה מתמשכת של עלייה בנצילות ההתמרה, אולם בין השנים 2017 ל-2018 הנצילות ירדה ב-1.4%.

ירידה בצריכת האנרגיה לנפש

בין השנים 2017 ל-2018 עלתה הצריכה הסופית של אנרגיה ב-0.5%. עם זאת הצריכה לנפש ירדה ב-1.4% בעקבות שיעור גידול האוכלוסייה הגבוה משיעור הגידול בצריכה הסופית. הצריכה ביחס לתמ"ג ירדה ב-2.8%, בהמשך לירידה בשיעור 1.6% בשנת 2017. ירידה זו עשויה לנבוע מהתייעלות במשק או ממעבר לייצור בענפי כלכלה שאינם עתירי אנרגיה.

השימוש בגז ממשיך לטפס

בשנת 2018, תמהיל הדלקים לייצור חשמל היה 66.7% גז טבעי, 29.9% פחם ו-0.9% דלקים פוסיליים אחרים. בין השנים 2017 ו- 2018 צריכת הפחם לייצור חשמל ירדה ב-5.6%, ובמקביל עלתה צריכת הגז הטבעי לייצור חשמל ב-11.2%.