ביום ראשון השבוע, יום לאחר מותם של שני צעירים מטביעה במעלית בבניין שהוצף בתל אביב, פרסמה הרשות לכבאות והצלה פוסט בעמוד הפייסבוק שלה שכותרתו "הנחיות מצילות חיים במקרה של שטפונות ומזג אוויר סוער". בראש ההנחיות נכתב כי "במקרה של שטפונות והצפות אין לרדת לחניונים או לקומות הנמצאים מתחת למפלס הקרקע. יש להימנע משימוש במעליות הנמצאות בחניונים, במפלס הקרקע ומתחתיו מחשש להילכדות". עוד נכתב כי "אם אתם מתגוררים בדירה מתחת לפני הקרקע – צאו מיד מהבית ועברו למקומות בטוחים מעל פני הקרקע, שבהם כוחות הביטחון יוכלו להבחין בכם ולסייע במקרה הצורך".

ככל הנראה, זו הפעם הראשונה שהרשות פרסמה הנחיות כאלה, לפחות בחורף הזה. קריאת הפוסטים של הרשות וההודעות הרשמיות שהופצו לתקשורת לפני ובמהלך ימי מזג אוויר סוער השנה מגלה אזהרות בעיקר מפני טיול בנחלים בהם קיים חשש לשטפונות, מנהיגה באזורים מוצפים ומהדלקה לא בטוחה של תנורי חימום. הנחיות לגבי התנהגות במבנים מוצפים נעדרות מהן לחלוטין. בכבאות והצלה ציינו בפנינו כי למרות שהם מפיצים הנחיות שונות, האחריות להזהרת הציבור מסכנות פגעי מזג אוויר היא של משטרת ישראל.

גם במשטרה הקפידו להזהיר את הציבור מהסכנות הנובעות מהסערה, אך לא התמקדו בהצפות במבנים, אלא בסכנה מהצפות בכבישים ומכניסה לנחלים המועדים לשטפונות. בדף הפייסבוק של המשטרה עלו מספר פוסטים בנושאים אלו, ולקראת הסופה בסוף השבוע שעבר עלה באתר המשטרה דף הנחיות מפורט שעסק אף הוא בחסימות כבישים ובשטפונות.

האם עד ליום שבת האחרון לא חשב אף אחד בגופי החירום בישראל על האפשרות שאזרחים עלולים לטבוע במבנה מוצף, ושרצוי להזהיר את הציבור מכך? מבדיקת 'דבר' עולה שדווקא בישראל, מדינה שיש בה היערכות נרחבת לתרחישי קיצון של התקפות טילים למשל, אין גורם לאומי שמרכז את ההיערכות לפגעי מזג אוויר, ובתוך כך את העלאת המודעות הציבורית לסכנות.

העובדה שאזרחים רבים בישראל יודעים שאסור להיכנס לנחלים במדבר יהודה בזמן שטפון, או שחשוב לנהוג באיטיות ובזהירות בכביש גשום, קשורה בהסברה ובאזהרת הציבור מפני הסכנות בכך. ייתכן מאוד שאם דין שושני וסתיו הררי ז"ל היו מודעים לסכנה החמורה שבירידה במעלית בבניין שהוצף, הם היו נמנעים מכך. האזהרות שהופצו כעת והפרסום הרחב של האסון יוכלו אולי למנוע את האסון הבא, אך במקרה שלהם, הן הגיעו מאוחר מדי.

פגיעה משימוש במעלית בבניין מוצף היא תופעה נדירה, אך היא לא מתרחשת בפעם הראשונה. בשנת 2017 טבעה למוות תושבת טקסס כשירדה במעלית לקומה תת-קרקעית מוצפת, וב-2018 חולצו שני אנשים בטורונטו ממעלית שהוצפה במים עד לגובה 30 ס"מ מהתקרה

פגיעה משימוש במעלית בבניין מוצף היא תופעה נדירה, אך היא לא מתרחשת בפעם הראשונה. בשנת 2017 טבעה למוות תושבת טקסס כשירדה במעלית לקומה תת-קרקעית מוצפת, וב-2018 חולצו שני אנשים בטורונטו ממעלית שהוצפה במים עד לגובה 30 ס"מ מהתקרה. גם בישראל מוצפים בניינים מדי שנה. השינויים האקלימיים בעולם יוצרים יותר ויותר סופות בהן יורדת כמות משקעים גדולה בזמן קצר, מה שעלול ליצור יותר הצפות בבניינים.

פניית 'דבר' לגופי החירום השונים בישראל מעלה כי בנושא ההיערכות לפגעי מזג אוויר אין 'בעל בית' מובהק. כשפנינו לרשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, הגוף שמטרתו לתאם ולתכלל בין כל גופי החירום ולהתוות את מדיניות החירום של ישראל, בשאלה איזה גוף חירום אמור להזהיר את הציבור מפני פגעי מזג אוויר קיצוני כגון הצפות, הפנו אותנו למשרד לבטחון הפנים. במשרד לבטחון הפנים הגיבו כי יש לפנות לרשות הכבאות וההצלה, שבאחריות המשרד.

ברשות הכבאות וההצלה הפנו למשטרת ישראל: "משטרת ישראל היא הגוף האמון על הוצאת הזהרות לציבור בכל מגוון הסכנות שציינת בשאלתך. תפקידנו לחלץ ולהוציא הודעות בנושא. לכן אנא הפנו את השאלות לדוברת המשטרה. יש לנו כמובן תורת הפעלה מקצועית לחילוץ במקרה של הצפות על פיה פועלים הצוותים המקצועיים. בנוגע להפקת לקחים יהיו בוודאי בהמשך אולם עדיין מוקדם לכך".

במשטרת ישראל מסרו כי המשטרה אחראית בין היתר על הסברה. מתגובת המשטרה לפניית 'דבר' עולה כי המשטרה מקבלת את תחזית השירות המטארולוגי, ובהתאם לכך נעשית בכל מחוז הערכת מצב. מעבר לכך נמסר כי דוברות המשטרה מפיצה הודעות לציבור לגבי הוראות התנהגות במצב של מזג אוויר קיצון, תוך הפנייה למוקד 110 של המשטרה ולגופי החירום וההצלה עמם עובדת המשטרה בשיתוף פעולה. כאמור, המשטרה אכן הפיצה הנחיות לקראת הסופה בסוף השבוע, אך הנחיות אלו לא כללו אזהרות מפני הצפות במבנים.

במשרד הפנים, האחראי על הרשויות המקומיות, השיבו כי "האירוע אינו קשור לתחום אחריותו של משרד הפנים".

גם בכירים בתחום החירום בישראל אינם רואים באזהרת הציבור מהצפות עניין מרכזי במניעת פגיעות בנפש. תא"ל במיל בצלאל טרייבר, ראש רשות החירום הלאומית לשעבר, לא סבור שגוף כלשהו היה צריך להזהיר את התושבים, ומסמן את המאמץ המרכזי בווידוא שהמבנים בישראל ערוכים להצפות ובזמינות כוחות ההצלה. "מדינת ישראל לא מוציאה הנחיות התנהגות בעת שיטפון", אמר טרייבר ל'דבר', "מדינת ישראל צריכה לדאוג שלא יהיה שיטפון עירוני. ואם יהיה שיטפון, המדינה צריכה לדאוג שהגופים שאחראים שאמורים לסייע לאזרחים יהיו זמינים." תנ"צ בדימוס מאיר בן ישי, כיום מומחה ויועץ להיערכות למצבי חירום, הוסיף כי "המשטרה והכבאות לא נותנים הנחיות לכל תרחיש, לאזרחים יש אחריות להפעיל שיקול דעת ולא להיכנס לאיזורים מוצפים."

חילוץ של אזרחים שנלכדו בבתים או ברכבים בעקבות הצפות שנגרמו עקב מזג האוויר הסוער (צילום: דוברות המשטרה)

לעומתם סבור יוני בן דור, רכז המפעלים והטיולים בתנועת 'הנוער העובד והלומד', כי שורש הבעיה הוא היעדר היערכות כוללת למפגעים בטיחותיים במדינה. בן דור, שהשתתף בוועדות בדיקה שתחקרו אירועי בטיחות מטעם משרד החינוך, אמר ל'דבר' כי "מה שחסר אסטרטגית זו רשות בטיחות. נושא הבטחון בישראל מטופל ברמה מאוד גבוהה, ולעומתו נושא הבטיחות הוא לוקאלי. למשל, מועצה אזורית מקימה יחידת חילוץ שדואגת לבטיחות. גם לגופים שונים כמו משרד החינוך או תנועות הנוער יש אגף בטיחות. אין גוף לאומי."

יוני בן דור, רכז המפעלים והטיולים של 'הנוער העובד והלומד': "המנהיגות המקצועית של מדינת ישראל צמחה בצבא וזה מה שהם מכירים. אלה חבר'ה שיכולים לדבר איתך שעות על מה יקרה בהתקפת טילים על ישראל ברזולוציות הכי ספציפיות, אבל לבטיחות אין גוף מתכלל. ומפה הכל נובע"

בהיעדר גוף כולל, אומר בן דור, אין גם מדיניות כוללת שצופה פני עתיד ורק כשהאסון קורה, נזכרים להזהיר את הציבור מאירוע דומה. "אני מניח שבפעם הבאה כיבוי אש יגידו 'זהירות מהצפות' וירחיבו את התדרוך שלהם כדי לצאת ידי חובה. כנ"ל המשטרה. אחרי אסון צפית, תראו איזו התייחסות רצינית יש לנושא השטפונות. אתה מקבל התראות, שקופיות בטלוויזיה, דיבור חד משמעי, 'אסור'. זה נולד מאסון צפית. עד אז היו רק 'ממליצים' לא להיכנס לנחלים."

בן דור מדגיש את הפער בין ההיערכות של ישראל לאיומים בטחוניים, להיערכות לתרחישי בטיחות אחרים. "יש לפיקוד העורף טבלה על כל עיר במדינת ישראל, באיזו רמה של רעידת אדמה היא תתפרק, זאת אומרת הערכה לפי חוזק המבנים כמה ייהרגו ברעידת אדמה או התקפת טילים ברמה כזו או אחרת. אבל אותו מבנה, האם אין לו הארקה או עד כמה הוא ישן או מט לנפול, או שיש בו בעיה של הצפה בגשמים, זה לא מעניין. זה לא מופיע בשום מקום."

מה הסיבות לכך לדעתך, שאלנו. "המנהיגות המקצועית של מדינת ישראל צמחה בצבא וזה מה שהם מכירים. אלה חבר'ה שיכולים לדבר איתך שעות על מה יקרה בהתקפת טילים על ישראל, על הפעלת מאפיות לחם ובנקטים ובנקים בזמן חירום, ברזולוציות הכי ספציפיות, אבל לבטיחות אין גוף מתכלל. ומפה הכל נובע."