דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אמון הציבור

החברה הישראלית / הגורם המרכזי לספקות של הישראלים על המשך החיים בארץ: המצב הכלכלי

מדד הדמוקרטיה הישראלית חושף: צה"ל זוכה לאמון הציבור - המפלגות בסוף | וגם: מי בעד מיסים גבוהים, ואיזה מתח פנימי בחברה הישראלית עקף בחומרתו את המתח בין יהודים לערבים? | הנשיא ריבלין: "כשהעם חוזה במנהיגיו מטילים רפש זה בזה, במה נותר לו להאמין?"

דגל ישראל (shutterstock)
דגל ישראל (shutterstock)
הדס יום טוב

הדבר המרכזי שגורם לישראלים לפקפק ברצונם לחיות בישראל הוא מצבם הכלכלי. כך לפי סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2019, שהוגש היום (שלישי) לנשיא המדינה על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז גוטמן לחקר דעת קהל.

על השאלה "מה מעורר בך ספק אם להישאר לחיות בארץ?" ענו 37% מהנשאלים מכל המגזרים והגילאים כי המצב הכלכלי הוא המערער העיקרי על הרצון להמשיך לחיות כאן, שיעור גבוה הרבה יותר מכלל התשובות האחרות שניתנו לשאלה זו, כולל המצב הביטחוני (16%), עליית נטיות אנטי-דמוקרטיות (13%), המצב החברתי (10%) ומעמד הדת במדינה (10%). בקרב צעירים בגילאי 18-44 המצב הכלכלי עולה כסיבה העיקרית לספק בהמשך החיים בישראל בשיעור הגבוה מ-40% (ואף 46% בקרב גילאי 25-34), וכמעט רבע (23.5%) מהצעירים בין הגילאים 18-24 העידו כי הם נכונים לעבור לגור בארצות הברית או במדינה מערבית אחרת שתציע להם אזרחות.

מתוך: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2019, המכון הישראלי לדמוקרטיה (גרפיקה: אידאה)
מתוך: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2019, המכון הישראלי לדמוקרטיה (גרפיקה: אידאה)

 

מתוך: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2019, המכון הישראלי לדמוקרטיה (גרפיקה: אידאה)
מתוך: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2019, המכון הישראלי לדמוקרטיה (גרפיקה: אידאה)

עוד עולה מן המדד תמונת מצב עגומה ביחס להערכת הציבור את מצבן של מערכות השירות הציבורי בישראל. כך למשל, רק 44% מהציבור נותן הערכה חיובית למערכת החינוך ורוב הציבור (68%) סבור כי ילדי ישראל אינם זוכים לשוויון הזדמנויות אמיתי במערכת החינוך. מערכת התחבורה ומערכת הבריאות זוכות להערכות חיוביות אף פחות (43% כל אחת) והמערכת לתכנון שוק הדיור זוכה להערכה הציבורית הנמוכה ביותר.(18%)

אמון במוסדות המדינה

צה"ל היה ונשאר בראש רשימת המוסדות שהציבור נותן בו אמון עם 90% מהציבור היהודי. אחריו, נשיא המדינה (71%) ובית המשפט העליון (55%). פחות ממחצית מהציבור היהודי סומך על המשטרה (44%) והתקשורת (36%). סוגרות את הרשימה: הממשלה והכנסת עם 30%, והמפלגות עם 14% אמון ציבורי בלבד. לכן לא מפתיע ש-58% מהציבור הישראלי מאשימים את הנהגת המדינה בשחיתות, מתוכם 59% מהיהודים ו-52% מהערבים.

מתוך: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2019, המכון הישראלי לדמוקרטיה (גרפיקה: אידאה)
מתוך: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2019, המכון הישראלי לדמוקרטיה (גרפיקה: אידאה)

מדד הקול הישראלי החודשי של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, בדק בחודש נובמבר האחרון גם את אמון הציבור כלפי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות שזוכים ל-46.5% ו-42% אמון מהציבור (בהתאמה).

בין ביטחון אישי לרווחה

מחצית מכלל הציבור מעדיפים שירותים נרחבים בחינם ומיסוי גבוה ואילו 39% מעדיפים שירותים בסיסיים בלבד אבל מיסים נמוכים.בקרב היהודים, השמאל (73%), המסורתיים

והחילונים (57%) וכן בעלי הכנסה ממוצעת או הכנסה גבוהה (54%) מעדיפים את האפשרות הראשונה. לעומתם בימין ובקרב בעלי הכנסה נמוכה חלוקים בנושא כשבימין 44% מעדיפים מיסים גבוהים ו-45% מיסים נמוכים ואילו בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה 43% מעדיפים מיסים גבוהים יותר ו־ 43% מיסים נמוכים (חלוקים בנושא, בקרב הציבור החרדי מעדיפים את האפשרות השנייה כש-60% מעדיפים לשלם מיסים נמוכים וליהנות משירותים בסיסיים.

כשני שליש (64%) מהישראלים חושבים שהמדינה לא מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה, אולם כשזה נוגע לביטחון, התמונה הרבה יותר חיובית: שיעור דומה (63%) חושבים שהמדינה דווקא מצליחה לשמור על ביטחון אזרחיה. בנוסף, 58% מהישראלים סבורים שהשלטון בישראל מושחת ו-55% חושבים שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה.

מתחים פנימיים בחברה הישראלית

המתח בין ימין לשמאל המדיני-פוליטי התחזק בשנים האחרונות, וכיום הוא המתח החברתי החמור ביותר לתפיסת 37.5% מכלל הציבור הישראלי (עליה של 5.5% בהשוואה למדד 2018), שיעור הרואים זאת כך "עקף" את שיעור מי שחושבים שהמתח בין יהודים לערבים הוא החזק ביותר.

 

51% מהיהודים סבורים שהכשלים שאירעו בקליטת העולים היהודים מארצות ערב היו תוצאה של התנשאות של מנהיגי המדינה האשכנזים ולא טעויות שנעשו בתום לב. רוב (61%) בקרב היהודים תולים בפוליטיקאים את האשמה להתמשכות המתח בין מזרחים לאשכנזים. יהודים מעריכים את הסולידריות בחברה היהודית בציון 6 בסולם שבין 1 ל 10. הערכה זו דומה להערכתם בעבר. באותו סולם, הערבים מעריכים את הסולידריות בחברתם כנמוכה יותר, עם ציון ממוצע של 4.25. נתון מעודד שדווקא עולה מן הסקר מראה כי רובו הגדול של הציבור (76% מהיהודים ו-85% מהערבים) מסכים שבשום מצב אי־אפשר להצדיק שימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, התייחס בדבריו לדו"ח שהוגש לו לעובדה כי כבר שנה שבישראל מכהנת ממשלת מעבר. "כבר שנה שהאתגרים הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים והדיפלומטיים שעומדים לפתחנו, לא זוכים לטיפולה הנאמן של ממשלה יציבה.. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהסחרור הזה שנקלענו אליו הוא בעייתי, ואולי אף מסוכן. מסוכן מכיוון שאמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים – בבחירות, במפלגות ובכנסת – נשחק. אבל יותר מכך – הקיפאון הפוליטי, החידלון הזה, שוחק את אמונו של העם בישראל ביכולת שלנו לעבוד ביחד, לחיות ביחד. כשהעם חוזה במנהיגיו מטילים רפש זה בזה, מטילים חרמות על ציבורים שלמים ומבקשים לקושש מנדטים באמצעות אסטרטגיה פלגנית, במה נותר לו להאמין?".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!