בשנתיים האחרונות זינק שיעור ההרוגים בתאונות עבודה ביחס למספר המועסקים ב-56% – כך על פי דו"ח שפרסם היום (חמישי) משרד העבודה והרווחה. בעוד שבשנת 2017 עמד שיעור ההרוגים בעבודה על 1.26 לכל 100 אלף מועסקים, ב-2018 עלה שיעורם ל-1.62, וב-2019 עמד על 1.97 – הנתון הגבוה ביותר בעשור האחרון, שעד שנת 2017 התאפיין בירידה כמעט עקבית בשיעור ההרוגים בתאונות העבודה הקטלניות.
במשרד העבודה ציינו גם עלייה של 22% במספר ההרוגים בשנה האחרונה, זאת בניגוד ליעדי המשרד שביקשו להוביל לירידה של 10%. בשלוש השנים האחרונות נרשמה עליה מדי שנה במספר ההרוגים בכל ענפי המשק: בניין, שירותים ומסחר, תעשייה וחקלאות.
עובדים בענף הבניין מצויים בסיכון של פי 6.6 מהממוצע להיפגע פגיעה קטלנית בעבודתם. שיעור ההרוגים בענף הבניין עלה אף הוא בהדרגה בשלוש השנים האחרונות והגיע מ-10 הרוגים למאה אלף עובדים ל-13.1, ועמד על ממוצע של 12.3 בעשור האחרון. במשרד ציינו כי 58% מההרוגים בתאונות הקטלניות בשנת 2019 נהרגו באתריהן של חברות בניה קבלניות בעלות הסיווג הגבוה ביותר, המאפשר את הבניה המורכבת ביותר, במרשם הקבלנים של משרד השיכון. סיווג זה, המכונה 'ג'-5' מאפשר עבודה בכל סוג של פרויקט בנייה ובכל סדר גודל של היקף כספי לפרויקט.
כשליש (33.7%) מהתאונות הקטלניות במשק בשנים 2019-2017 נגרמו בשל נפילה מגובה, כחמישית (19.5%) נגרמות בשל פגיעת עצם, כ-14.6% בשל פגיעת רכב וכ-12.2% בשל התמוטטות קירות, תבניות, פיגומים או אלמנטים אחרים, 6.3% בשל התחשמלות, 5.4% בשל התפוצצות או הדף, 3.4% בשל לכידה, 3.4% בשל חנק או הרעלה, והיתר בשל גורמים אחרים.
פערים מול דו"חות ארגוני החברה האזרחית
במשרד העבודה מונים בדו"ח הנוכחי 84 הרוגים בלבד, זאת בשעה שבדו"חות סיכום השנה שפרסמו ארגוני החברה האזרחית על בסיס דיווחי מד"א והמשטרה, מנתה הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 87 הרוגים, וארגון קו לעובד מנה 86 הרוגים. דו"ח המשרד אינו כולל שלושה הרוגים בתאונות שארעו מעבר לקו הירוק: גבריאל כהן, שנפל מסולם ביישוב נריה במטה בנימין ב-24 באוגוסט, אשרף משעלה, שנהרג בקריסת לוח בטון במפעל רמ"ט-טרום באיזור תעשייה מישור אדומים ב-19 באוגוסט, ונהג המשאית, ג'באר סאלח עטאללה, שנמחץ בין המשאית לנגרר שלה ביישוב חיננית שבצפון השומרון ב-22 באוגוסט. זאת, בהתאם למדיניות המשרד המוצהרת על פיה חוקי הבטיחות הישראליים אינם חלים ואינם נאכפים שם.
מספר אירועים נוספים המופיעים בדו"חות הארגונים אינם מופיעים בדו"ח משרד העבודה: מוחמד שחאדה אגריב, שנהרג באתר בניה ברחוב עזר ויצמן בהוד השרון ב-4 באוגוסט. על פי דיווח מד"א נפגע אגריב בפלג גופו העליון, ובאתר אף הוטל צו הפסקת עבודה, אולם לדברי משרד העבודה האירוע התרחש בזמן הפסקת תפילה ואגריב נמצא מת בלא סיבה נראית לעין. לאור התנגדות המשפחה לנתיחת גופתו, סווג האירוע כלבבי. גם חאלד עיטאף שנהרג בנפילה באתר בניה במזכרת בתיה בליל ה-21 באוקטובר, לא נספר שכן נפל כשישן במבנה. במקרה של שרון אלבז, שהתחשמל במהלך עבודות שיפוצים בבית בפתח תקווה ב-6 באוגוסט, ציינו במשרד העבודה כי מבירור שערכו עולה כי מדובר בהתקנת דוד בדירה שבבעלות המשפחה. במקרה של הילד מוסא פאוזי אלאמיטל, שנמצא ב-29 באוקטובר ליד טרקטורון בובקט בשטח פתוח בביר האדג', באירוע שנחשד על ידי המשטרה כתאונת עבודה במהלך עבודות פיתוח בשטח המשפחה, ציין המשרד כי חקירת האירוע העלתה כי לא מדובר בתאונת עבודה.
עם זאת, הדו"ח של משרד העבודה כולל גם ארבע תאונות עבודה שלא נכללו ברשימות המקוריות של הארגונים: תאונה ב-19 בפברואר, בה נהרגה בעלת מפעל 'מתפרת אשקלון' לאחר שנפלה מסולם בגלריית המפעל ששימשה לאחסנת סחורה; תאונה ב-7 במרץ בה התדרדרה משאית במהלך פריקה של ספרים לבית כנסת בירושלים, ומשטח המשאית פגע בנהג הישראלי ומחץ אותו למוות; תאונה ב-19 במאי בה נפלה מטפלת בבית פרטי במהלך עליה במדרגות לקומה השניה של הבית, נפצעה קשה ונפטרה כעבור יומיים בבית החולים; ותאונה ב-27 ביולי בה נהרג אדהם דג'ש (37) שעסק בניקוי בריכה במלון קלאב הוטל בטבריה, וטבע בה. בעקבות כך עדכנה הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה כי עדכנה את מספר ההרוגים הכולל הנספר על ידה ב-2019, העומד כעת על 91.
ד"ר הדס תגרי, המנהלת את הקבוצה למאבק בתאונות בניין, קראה לתיקון המחדל החמור של השמטת התאונות מעבר לקו הירוק מהסטטיסטיקה הרשמית של מדינת ישראל וקראה לצד זאת למינהל לדווח על התרחשותן של תאונות עבודה קטלניות באופן שוטף.
עליה במספר ההרוגים בכלל הענפים
בענף הבניין מנה המשרד 40 הרוגים בשנת 2019 (עליה של 33.3% ביחס ל-2017). בענף השירותים והמסחר, שלראשונה עקף את ענף התעשייה במספר ההרוגים, נמנו 19 הרוגים (עליה של 137.5% ביחס ל-2017), בענף התעשייה 17 (עליה של 41.6% ביחס ל-2017) ובחקלאות שמונה (פי ארבעה מ-2017).
בענף הבניין נגרמו 44% מהתאונות הקטלניות בשל נפילה מגובה, ו-24% בשל פגיעת חפץ. במשרד העבודה ביקשו גם לסמן את הערים בהן שיעור ההרוגים בענף הבניין הוא הגבוה ביותר ביחס למספר אתרי הבניה הפעילים הרשומים במשרד. בראש הרשימה ניצבת יבנה עם חמישה הרוגים (ארבעה מהם בקריסת מנוף במאי) על 142 אתרים פעילים (יחס של 3.5%); אחריה הוד השרון עם שני הרוגים ו-98 אתרים פעילים (2%); בני ברק עם ארבעה הרוגים ו-243 אתרים פעילים (1.6%); אשקלון עם ארבעה הרוגים ו-263 אתרים פעילים (1.5%); וראש העין עם ארבעה הרוגים ו-391 אתרים פעילים (1%).
נפילה מגובה מהווה את הגורם השכיח לתאונות הקטלניות גם בענפי השירותים והמסחר. חלקן של הנפילות בענף עומד על 41%. בשלוש השנים האחרונות קיימת מגמת עליה בהתרחשותן של תאונות נפילה – 10 ב-2019, שבע ב-2018 ואחת ב-2017. במשרד ציינו כי ייתכן ותאונות אלו היו נמנעות אילו הייתה מתקיימת הקפדה ועמידה מספקת בדרישות תקנות הבטיחות לעבודה בגובה. יחד עם זאת הוסיפו כי מידת השליטה ויכולת האכיפה והפיקוח על ביצוען של עבודות בענף זה, בו עצמאים רבים, היא מוגבלת. מלבד נפילה מגובה, 16% מהתאונות בענף זה נגרמו מפגיעות חפצים, 12% בביצוע עבודות אינסטלציה ו-12% נוספות כתוצאה מנהיגה לא נכונה ברכב. עיקר ההרוגים בענף זה נפגעו במהלך ביצוע עבודות מסגרות שהתבצעו בגובה, מפגיעה נשימתית במהלך טיפול במתקנים להובלת ביוב, וכן בעת מתן שירות במרכזי מסחר וקמעונאות. נוסף על אלו התרחשו בתדירות גבוהה יחסית תאונות שעירבו מתקיני מיזוג אוויר, עובדים במחסנים וכן עוסקים בתחום הפקת אירועים ובידור. במשרד הדגישו כי בכוונתם להגביר את פעילות ההסברה בענף, בדגש על תחום האינסטלציה, וכן להסדיר את נושא העסקתם של מתקיני מיזוג – תחום שכיום הוא פרוץ.
בענף התעשייה, אירועים בהם מעורב כלי רכב ממונע במקומות עבודה מהווים את הגורם המרכזי לנפגעים בנפש – 31% מהתאונות בשלוש השנים האחרונות. גורם נוסף הוא פגיעה מחפץ כבד, האחראי לכ-19% ממקרי המוות, כשתרחיש מרכזי לתאונות אלו הוא התמוטטות מערום לוחות עץ או אבן שיש. נפילות עובדים מגובה התרחשו בעיקר בנפילה מסולמות או בעליה של עובד לגובה על ציוד או מתקן שאינו מיועד לכך. בשונה מענפים אחרים, נפילה מגובה מהווה 14% מהתאונות בענף זה, אירועי לכידה 14% נוספים, ותאונות התפוצצות ולחץ כ-12%. שמונה תאונות קטלניות ארעו בשנתיים האחרונות במקומות עבודה המטפלים בפסולת ומיחזורה, ובמשרד הדגישו את דוחסני האשפה ועבודה בשופלים, מלגזות וכלים הנדסיים שונים כגורם מסכן מרכזי. חמש תאונות ארעו במוסכים – כתוצאה מנפילת חפץ בעבודה עם מגביהי רכב, במהלך טיפול בצמיגים או בשימוש במלגזה. במאפיות ובמפעלי מזון נהרגו חמישה עובדים נוספים בתרחישים שונים בהם דריסה על ידי מלגזה, נפילה מסולם, הילכדות במכונה ועוד. במרכזים לאספקה טכנית נהרגו שלושה עובדים כתוצאה מנהיגה לא בטוחה בכלי רכב ממונעים ובנגריות נהרגו שלושה עובדים כתוצאה מהתמוטטות ופגיעת מערומי לוחות עץ. בשלושה מהאירועים בשנת 2019, ציינו במשרד, היו מעורבים בני משפחה של המחזיק במקום העבודה.
בענף החקלאות, חמישה מתוך שמונה עובדים שנהרגו בשנת 2019 נפגעו כתוצאה מהתהפכות או מפגיעת טרקטורים ומכונות חקלאיות אחרות; שני עובדים נוספים נהרגו כתוצאה מפגיעת עצם ואחד כתוצאה מקריסת מדפים. ב-2018 נהרגו חמישה עובדי חקלאות – אחד מהם כתוצאה מהתהפכות טרקטור, אחת כתוצאה משריפה שפרצה בלול, עובדת נוספת כתוצאה מנפילה מגובה, ושתי תאונות כתוצאה מפגיעת עצם בעובד. במשרד הדגישו כי עובדים בענף זה חשופים גם לפגיעות כתוצאה משימוש בחומרי הדברה או מחלות ופגיעות הנגרמות במהלך טיפול בבעלי חיים.
