בנק ישראל החליט היום (חמישי) להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%. ברקע ההחלטה – האינפלציה עדיין נמוכה, ציפיות להאטה ב-2020, צפי לשיפור בתנאי הסחר העולמיים וצפי לסוף ההרחבה המוניטרית. בבנק ישראל מציינים שלתקציב ההמשכי צפייה להיות השפעה מצמצמת משמעותית במחצית הראשונה של 2020.

נראה שבוועדה המוניטרית של הבנק לא צופים עליית ריבית בטווח הנראה לעין. בהודעת הבנק נכתב כי "יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו-כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך באמצעים נוספים על מנת להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית".

"תמונת המצב שהוצגה בפני הוועדה הייתה מורכבת" אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון אחרי ההחלטה. "מחד, הצמיחה במשקים העיקריים צפויה להמשיך להתמתן ב-2020 אך  הסיכונים להחרפה משמעותית בכלכלה  העולמית פחתו ויש צפי לשיפור הצמיחה ב-2021.  כמו כן, יש ודאות גדולה יותר לגבי התוואי העתידי של המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים. מנגד, לתקציב ההמשכי יהיה אפקט מצמצם בחודשים הקרובים, ונמשכת אי הוודאות אודות המדיניות התקציבית לאחר הבחירות והשלכותיה."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"מאז החלטת הריבית בסוף נובמבר בנק ישראל פעל בשוק המט"ח בהיקפים משמעותיים יחסית" אמר הנגיד כשהוא מתייחס להתערבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח בחודשים האחרונים, וזאת לאחר שמאז כניסתו לתפקיד הבנק לא פעל. "על סמך נתונים פרטניים שבנק ישראל אוסף ניתן ללמוד שחלק מהייסוף היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי טווח, שהיו עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד. אדגיש, שבנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח ככל שיידרש,  ובפרט ככל שנעריך שהייסוף יהיה תוצאה של גורמים בעלי אופי פיננסי".

את הירידה בתחזיות הצמיחה ייחס לשני גורמים – הצמצום הפיסקלי שיגרם מהתקציב ההמשכי, וההאטה הסחר העולמי. "התוצר יצמח בקצב של 2.9%, מזה 0.3% כתוצאה מההשפעה החד פעמית של תחילת הפקת הגז ממאגר לוויתן… .  בשנת 2021 צפויה עלייה בצמיחה לשיעור של  3.2%. האינפלציה צפויה לעלות בהדרגה ולהסתכם ב-1% ברבעון הרביעי של 2020 וב-1.4% בסוף 2021".