ל-343 אלף ילדים בישראל נשקפת סכנה ישירה מביתם או ממשפחתם על פי רשויות הרווחה – כך עולה מדו"ח סיכום השנה והעשור של המועצה לשלום הילד שהוגש היום (שלישי) לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. עוד עולה מהדו"ח כי כשליש מילדי ישראל, שהם 880,230 ילדים, חיים מתחת לקו העוני. בנוסף מצביע הדו"ח על זינוק במספר הניסיונות האובדניים של בני נוער בעשור האחרון.

על פי הדו"ח, במהלך שנת 2018 נולדו בישראל 184,370 ילדים ובסופה חיו בישראל 2.9 מיליון ילדים שהיוו שליש מהאוכלוסייה (33.6%). מאז 1970 מספר הילדים בישראל הוכפל ואף יותר, אך שיעורם בכלל האוכלוסייה נמצא בירידה מתמדת בקרב כל קבוצות הדת (ב-1970 היוו הילדים כ-40% מהאוכלוסייה).

השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2019

בשנת 2018 אחד מכל חמישה ילדים יהודים (21.2%) הוגדר כעני ושני שליש מהילדים הערבים. בדו"ח נרשמה עליה משמעותית בעוני בקרב משפחות חרדיות בשנים האחרונות, מ-55.4% ב-2017 ל-60.4% וירידה בעוני בקרב משפחות ערביות, מ-60.7% ב-2017 ל-57.8%. כל זאת לאור השחיקה המתמשכת בתשלומי ההעברה למשפחות עניות, שהוציאו בשנת 2000 כמעט שליש מהילדים מעוני (29%) והגיעו לשפל של 11% בלבד בשנת 2018. בשנת 2018 רבע מהמשפחות שבראשן הורה עצמאי חיו מתחת לקו העוני, וקצבאות הביטוח הלאומי הצליחו לצמצם את העוני במשפחות אלו ב-35%.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עוד קובע הדו"ח, כי ככל שמספר הילדים במשפחה גדל, כך גדלה רמת העוני של המשפחה. בשנת 2018 מחצית מהמשפחות בהן ארבעה ילדים היו עניות ומעל לשני שליש מהמשפחות עם חמישה ילדים ומעלה.

מספר הילדים והנוער בסיכון ישיר בביתם הוכפל מאז שנת 2000

בשנת 2018 היו מוכרים למחלקות לשירותי הרווחה כ-400 אלף ילדים ובני נוער עקב קשיים שונים של הילד או המשפחה, והם מהווים כ-14% מכלל בני הנוער. מדובר בעלייה של 37% מאז שנת 2000. מספר הילדים 'בסיכון ישיר' – כלומר שנשקפת להם סכנה מביתם או ממשפחתם עמד על 343 אלף ילדים – עלייה של פי 2.4 מאז שנת 2000. כ-51 אלף קטינים הופנו לטיפול על ידי עובד סוציאלי. הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרווחה בשנת 2018 היו הזנחה (31%), התעללות פיזית (25%) והתעללות מינית (12%). 17% מהקטינים המטופלים על ידי הרווחה הינם ילדים עולים או ילדי עולים שעלו לארץ אחרי 1990. מדובר באחוז גדול משמעותית מחלקם של הילדים העולים מכלל הילדים בישראל (כ-9%).

השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2019

בעשור האחרון נרשם זינוק משמעותי במספר הקטינים שניסו להתאבד. 876 בני נוער הגיעו לחדרי המיון לאחר ניסיון התאבדות ב-2018 כאשר מספר הבנות משולש מזה של הבנים. מ-2008 עד 2018 חלה עלייה של 62% במספר הקטינים שניסו להתאבד (מ-211 ל-342). 33 ניסיונות כאלה נרשמו בקרב ילדים מתחת לגיל 9, אך הדו"ח מראה כי ככל שהגיל עולה מספר הניסיונות עולה.

ב-2018 כולה נפתחו 16,424 תיקים בגין עבירות נגד קטינים כאשר רבע מהם נוגעים בעבירות בתחום המשפחה. בעשור כולו נרשמה עליה של 27% במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים (מ-2001 תיקים בשנת 2010 ל-2544 תיקים בשנת 2018.).

שליש מבני הנוער דיווחו שחשו מאיומים או נפגעו מילולית ברשת וכרבע מבני הנוער דיווח על כך שהיו קורבנות של שיימינג (ביוש). אל מול העלייה המשמעותית בנתונים אלו בשנים האחרונות (עלייה של 10% בחשיפה לפנייה בעלת אופי מיני ו-8% בפנייה בגין הטרדה באמצעות הפצת תמונה או סרטון), במועצה מדגישים כי רק חצי מבני הנוער בחרו לדווח על הפגיעות הללו.

השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2019

הענף הנצלני ביותר עבור בני נוער עובדים: ענף המזון וההסעדה

המועצה לשלום הילד מצאה גידול משמעותי, (מ-5% ב-2010 ל-9% ב-2018) בשיעור הצעירים בישראל שעבדו בעשור האחרון, וזאת לאחר ירידה מתמדת משנות התשעים עד 2010. שוק העבודה בעולם הפרסום, הבידור והמיתוג התרחב משמעותית בשנים האחרונות כאשר רק ב-2018 ניתנו 4,635 היתרי עבודה בחברות פרסומת והופעות לילדים בגילאי שנה עד 15. לשם השוואה, בשנת 2000 ניתנו רק 1,642 אישורים כאלה.

בשנת 2018 נפתחו 1,613 תיקים בעניין הפרת זכויות של בני נוער בעבודה בעקבות פנייתם להסתדרות הנוער העובד והלומד, כאשר הפניות השכיחות ביותר התייחסו לשכר (78.5%), זכויות סוציאליות (30.3%) ופיטורים (22%). במקומות העבודה נגדם הוגשו המספר הגבוה ביותר של תלונות על פגיעה בזכויות בני נוער בעבודה נמנים בתי קפה ומסעדות, בתי עסק מענף המזון המהיר, אולמות אירועים, קייטרינג ועבודה עבור מפלגות.

בדו"ח שנשען על הפרסומים האחרונים של משרד החינוך צוין כי חלה עלייה משמעותית בזכאים לבגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב (מ-58.6% בשנה הקודמת ל-70%). עוד צוין בדו"ח כי 2106 תלמידים למדו לתואר ראשון (שני שליש מתוכם בנים) וכי נרשמה ירידה מתונה באחוז התלמידים מכיתות ה' עד ט' שדיווחו על מעורבות באלימות (מ-17% בשנה הקודמת ל-9% ביסודי, ומ-11% ל-8% בחטיבת הביניים). אל מול זאת, 17% מתלמידי החטיבות העליונות דיווחו בחודש בו בוצע הסקר כי אחד המורים לעג להם, העליב אותם או השפיל אותם.

ילדים ביום הראשון ללימודים, בבית הספר ביאליק רוגוזין בדרום תל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

לפי סקרי ההורים שביצעה המועצה, חצי מהילדים בגילאי 12-10 קיבלו טלפון חכם שליש מההורים דיווחו כי הם מושיבים את הילדים שלהם מול המסך לפני שמלאה להם שנה. יותר ויותר הורים דיווחו שהפסיקו להגביל את זמן המסך של ילדיהם. מהדו"ח עולה כי הוואטסאפ הוא הרשת החברתית הפופולרית ביותר בקרב בני נוער (95% דיווחו כי הם משתמשים בה באופן קבוע) ואחריה אינסטגרם (88%) ופייסבוק במקום השלישי (61%). במקביל לביקורת המתמדת על דור המסכים, הצעירים בישראל ממשיכים לקחת חלק בפעילויות חברתיות כאשר 45% מתלמידי התיכון והיסודי ציינו שהם משתתפים באופן קבוע בפעילות בתנועת נוער או ארגון התנדבותי​.

האם מדינת ישראל עושה די עבור ילדיה?

"כהורים וכקובעי ומיישמי מדיניות עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לחסוך מילדינו בושה ועלבון, לחסוך מהם פחד, לתת להם הזדמנות", אמר הנשיא ראובן (רובי) ריבלין ושיבח את אנשי המקצוע "העומדים בחזית הטיפול בילדים ועושים עבודה חשובה ומורכבת." הנשיא הוסיף כי הנתונים המופיעים בדו"ח "מדאיגים מאוד. הם מזכירים לנו שוב ושוב שהתפקיד הראשון שלנו, של כולנו, המבוגרים, הוא להבטיח שהילדים שלנו יהיו בטוחים. השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד הוא כלי עזר חשוב למימוש ההבטחה הזו."

"כל מנהיג או אדם שרוצה להנהיג מתחייב תמיד לעשות את הטוב ביותר 'למען עתיד ילדינו'", אמרה עם הגשת הדו"ח בבית הנשיא, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, שהקדישה את הדו"ח לנחמה ריבלין ז"ל. "לצערי, נתוני השנתון שאנחנו מציגים בפניך היום, אדוני הנשיא, מוכיחים שלאמירות הללו לא תמיד יש כיסוי. האם מדינת ישראל עושה די כדי שהילדים שלנו יזכו ליחס אליו הם ראויים? האם אנחנו, כולנו, כחברה, יוצקים תוכן באמירות הללו ומוודאים שלא תישארנה חלולות? בעוד שמספר הילדים הולך וגדל ובעוד שהצרכים גדלים והמצוקות הרבות הולכות ומעמיקות, אין גידול מקביל בהיקף כוח האדם המקצועי ובתקצוב של אותם שירותים חיוניים שבעזרתם ניתן היה לצמצם פערים, לפרוש הגנה על ילדים בסיכון, ולבנות תכנית לאומית למניעת התעללות בילדים."