ייצוא הגז הישראלי ממאגר לוויתן למצרים החל הלילה (שלישי) ובקרוב יצטרף אליו גם ייצוא גז ממאגר תמר. בכך הושלם המעבר של ישראל מיבואנית ליצואנית של גז טבעי. בממשלה בירכו על המהלך, שהתאפשר לאחר שממשלות ישראל ומצרים העניקו את כל האישורים הנדרשים לתחילתו, ולאחר הסכם הפשרה המסדיר את הפיצוי שחברות הגז במצרים סיפקו לחברת החשמל. במקביל, חברת נובל אנרג'י המפעילה את מאגר לווייתן הודיעה היום (רביעי) על תחילת הפעלת המערכת להפחתת הפליטות מהאסדה (FGRU).

הזרמת הגז למצרים מבוססת על הפיכת הכיוון בצינור EMG, ממנו ייבאה ישראל גז בסוף העשור הקודם. החברות נובל, דלק ו-EGAS המצרית השקיעו השנה 520 מליון דולר בעבור נתח של 39% ב-EMG. הצינור חדל מלהעביר גז ממצרים לישראל לאחר סדרה של פיצוצים שגרמו גורמי טרור בצנרת הגז בזמן ה"אביב הערבי" בשנים 2011-2012. בשנת 2012 הודיעו המצרים כי הם מבטלים את החוזה, ובכך הובילו את ישראל להשתמש באופן מוגבר בפחם, מזוט וסולר שהיו יקרים בהרבה וגם מזהמים מאוד. השלכה נוספת הייתה קריסת מאגר הגז הישראלי "ים תטיס" בשל שאיבת יתר.

שרי האנרגיה של ישראל ומצרים, יובל שטייניץ וטארק אל מולא, יצאו הבוקר בהודעה משותפת על התחלת הזרמתו של גז טבעי מישראל למצרים. "מדובר בהתפתחות חשובה, שתשרת את האינטרסים הכלכליים של שני הצדדים. מהלך זה יאפשר לישראל גם לייצא חלק מהגז הטבעי שלה לאירופה באמצעות מתקני הנזלת הגז (LNG) במצרים, ויקדם את מעמדה של מצרים כשוק גז אזורי (regional gas hub)".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עוד נמסר כי שרי האנרגיה יציגו את ההתקדמות שהושגה במהלך כינוס של פורום הגז המזרח-תיכוני שיתקיים היום בקהיר. במהלך הכינוס צפויים שרי האנרגיה של ישראל, מצרים, איטליה, יוון, קפריסין, ירדן והרשות הפלסטינית לאשר את הפיכתו של הפורום לארגון אזורי.

שרי האנרגיה של ישראל ומצרים, יובל שטייניץ וטארק אל מולא, יצאו הבוקר בהודעה משותפת: "מדובר בהתפתחות חשובה, שתשרת את האינטרסים הכלכליים של שני הצדדים"

במקביל לפגישות השרים, פעלה המשלחת הישראלית, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, מול משלחות מצרים, יוון, ירדן, איטליה, קפריסין והרשות הפלסטינית על מנת לגבש את חוקת ארגון הגז האזורי EMGF.  בתום המפגש צפויים, כאמור, השרים לחתום בראשי תיבות על חוקת הארגון, דבר שיהווה צעד משמעותי נוסף בדרך לגיבוש הארגון ולביסוס פעילותו. בהמשך, צפוי גם מאגר 'תמר' לייצא גז למצרים דרך אותו צינור.

שרי האנרגיה של מצרים טארק אל מולא ושר האנרגיה יובל שטייניץ (צילום: משרד האנרגיה)

תרומה לבעלי הזכיונות, למדינת ישראל – וגם לשלום עם מצרים

ייצוא הגז מישראל תורם בראש ובראשונה לבעלי הזכיונות במאגרי הגז, ובמיוחד לנובל אנרג'י ולדלק. מבחינה כספית, הייצוא תורם גם למדינת ישראל שתהנה מחלק מרווחי הגז. הייצוא גם מכניס תוכן חדש להסכם השלום בין ישראל למצרים, אשר נסב בעיקר על שיתוף פעולה בטחוני ומהווה 'שלום קר'. גם השותפות הרשמית של ישראל בארגון אזורי, הכולל מדינות עמן אין לה הסכם שלום, הוא התפתחות חשובה בזירה הדיפלומטית.

הייצוא גם מכניס תוכן חדש להסכם השלום בין ישראל למצרים, אשר נסב בעיקר על שיתוף פעולה בטחוני ומהווה 'שלום קר'. גם השותפות הרשמית של ישראל בארגון אזורי, הכולל מדינות עמן אין לה הסכם שלום, הוא התפתחות חשובה בזירה הדיפלומטית

בדרך למימוש ההסכם הועלו ספקות מהותיים לגבי הצורך בו מהצד המצרי, בשל מחירי גז נמוכים מאוד ברמה העולמית שמקשים על מצרים לייצא גז מונזל וגם בשל היותה של מצרים מפיקת גז משמעותית, אשר נהנית בפיתוח מהיר של שדה הגז 'זוהר' ועשויה להסתפק במקורותיה העצמיים. משתי הסיבות, קשה להעריך באיזו מידה חוזי היצוא ימומשו בפועל. סיכונים אלו לא מנעו מזינוק במניות של בעלי הזכיונות במאגרים הישראלים היום.

האם דרוש צינור נוסף?

בנובל ודלק מחפשים אפשרות לייצוא גז בצינור נוסף, משום שרשת הגז הישראלית מתעדפת אספקת גז לצורכי ישראל ולא יכולה לפנות מספיק קיבולת כדי לממש את כל כמות הייצוא השנתית שסוכמה בחוזה, גם לאחר שמנצלים מועדים בהם הצריכה בישראל נמוכה כדי להגביר את האספקה למצרים.

האפשרויות לשימוש בצינור נוסף נעות מהצינור הישראלי-ירדני, שמחובר בעצמו לצינור המצרי, דרך הנחת צינור חדש ויקר יחסית בים, ועד הנחת צינור נוסף יבשתי וזול יחסית מהנגב אל סיני ע"י חברת נתג"ז הממשלתית. צינור נוסף בבניה ממשלתית עשוי גם להקטין את השליטה של מונופול הגז בצנרת הגז.

שותפות לוויתן הודיעה על כניסתה לפעולה של 'המערכת הסגורה' – מערכת להפחתת פליטות מסוג FGRU, אשר תפקידה ללכוד גזים הנפלטים בהליכי הטיפול בגז ולנצל אותם לצורך הפקת חשמל לצורכי האסדה עצמה במקום לפלוט אותם לסביבה

מערכת הפחתת הפליטות נכנסת לפעולה

בשניים האחרונות מתקיים מאבק ציבורי כנגד פרויקט לוויתן בטענה כי מיקום האסדה חושף את הציבור לסיכוני זיהום אוויר, זיהום ים וסיכונים מיותרים בחוף, הקשורים במערך התוצרים הנלווה להפקת הגז – נוזלי הקונדנסט. עד כה, עבר המאגר הליך הרצה שכלל פליטה לאוויר של גז לא מטופל במשך מספר שעות, ללא כל נסיון להפחית את הפליטות. גם במהלך פליטות מוגברות אלו, שזכו לשם 'נישוב', לא נרשמו בחוף רמות זיהום שחורגות מהמקובל באזורים הסמוכים לאסדה.

היום הודיעה שותפות לוויתן על כניסתה לפעולה של 'המערכת הסגורה' – מערכת להפחתת פליטות מסוג FGRU, אשר תפקידה ללכוד גזים הנפלטים בהליכי הטיפול בגז ולנצל אותם לצורך הפקת חשמל לצורכי האסדה עצמה במקום לפלוט אותם לסביבה.

בנוסף נמסר מנובל כי באסדה הופעל גם מתקן לפיד שנועד לשרוף עודפי גזים, כך שיפלטו לאוויר מים ופחמן דו חמצני במקום תערובת מזהמת. לפי הודעת השותפות, "הלפיד שמותקן בקצה זרוע האסדה נכנס לפעולה רק במקרים בהם יש צורך בביצוע תחזוקה שוטפת על האסדה, או בעת שנדרשת הפסקה בתפעול מערכות ויש לרוקן אותן מהגז. במקרים אלה, הגז מפונה מהמתקנים ללפיד ונשרף באופן מבוקר. תהליך זה מונע את מרבית הפליטות שאחרת מגיעות לאוויר". עוד נמסר מהשותפות כי "כדי לשמור על הלפיד בכושר פעולה דולקת בו באופן קבוע להבה קטנה שאינה נראית מהחוף. במקרה הצורך, להבת הלפיד תגדל בהתאם לקצב ולכמות הגז הטבעי שיש לפנות מהמתקנים, ולכן בהחלט ייתכן שהיא גם תראה מהחוף".

בשותפות הודיעו כי הפעלת המערכות "תאפשר לנו לשמור על כך שאיכות האוויר ביבשה לא תושפע מהפעילות על האסדה, וכולנו נוכל ליהנות משיפור משמעותי באיכות האוויר שיושג בזכות השימוש בגז הטבעי ממאגר לוויתן". עוד נמסר כי "מערכות אלה יביאו לכך שרמת הפליטות מהאסדה תהיה מהנמוכות בעולם לאסדות מסוג זה. כפי שהוכח כבר בתקופת ההרצה, הפליטות מאסדת לוויתן אינן משפיעות על איכות האוויר ביבשה, ועל אחת כמה וכמה עם תום הרצת מתקני הטיפול באוויר באסדה והפעלתם. נציין כי בהתאם להיתר הפליטה, כמות הבנזן המקסימלית שתיפלט מהאסדה, וגם זאת בהערכות שמרניות, תעמוד לכל היותר על 121 ק"ג בשנה. פליטות אלה, שמתבצעות במרחק של כעשרה קילומטר מהיבשה, מהוות פחות משליש (כ-29% אחוזים בלבד) מהיקף פליטות הבנזן בתחנות התדלוק שפועלות בקרבת ובתוך הישובים בתחומי מועצת חוף הכרמל והאזור (בהתאם לנתוני PRTR 2018 של המשרד להגנת הסביבה)".

בנוסף נמסר מנובל כי בתיאום עם מועצת חוף כרמל ואיגוד ערים הסכימה נובל אנרג'י לבצע ניטור מזהמים רציף על האסדה עצמה, למרות שהדבר אינו נדרש בהיתר הפליטה.