בינואר 2018 המתאבקת האמריקאית הלן מרוליס מצאה את עצמה מתחבאת במשך שעתיים בשירותים, כאשר לאוזניה מודבקים כדורי צמר. מרוליס הבינה שמשהו לא בסדר איתה, אך היא ניסתה להחביא את זה בכל כוחה, היא ידעה שהיא חייבת להמשיך ולא משנה מה. כאב הראש היה אדיר והיא לא ידעה להבחין בין ימין או שמאל, ולמרות שכולם הבינו שהיא סובלת מזעזוע מוח, בסופו של דבר היא נלקחה מהשירותים על-ידי המאמן שלה לעוד קרב היאבקות בליגה ההודית.

רק שנתיים לפני כן מרוליס הייתה על גג העולם. הגיבורה הגדולה של עולם היאבקות הנשים באולימפיאדת ריו. ב-18 באוגוסט מרוליס הייתה ברגע השיא בקריירה שלה לאחר שניצחה בגמר האולימפי את המתאבקת הגדולה בהיסטוריה, סאורי יושידה היפנית, שהפסידה רק פעם אחת ב-12 שנה. מרוליס זכתה במדליית הזהב הראשונה בהיסטוריה של ארה"ב בהיאבקות לנשים. במשך שנתיים, בין 2015 ל-2017, שלטה במזרן עם זכייה בשתי אליפויות עולם ומדליה אולימפית.

בגיל 25 הפכה לאחת המתאבקות הדומיננטיות בענף כשבשלוש שנים השיגה 78 ניצחונות מתוך 79 קרבות ו-3 תארים רצופים. אך בינואר 2018 הכל השתנה, מרוליס התחרתה בליגה המקצוענית להיאבקות בהודו, כאשר היא והיריבה שלה התנגשו זו בזו בראשיהן. בהתחלה היא לא הרגישה שיש בעיה, נתנה לרופא אמריקאי לבדוק אם יש לה זעזוע מוח ולאחר שקבלה אישור להתחרות, חזרה במהירות למזרן.

היום היא יודעת שזאת הייתה טעות קריטית, היא לא הבינה אז בזעזועי מוח וההשפעות הקשות של פגיעה במוח. את מרוליס לימדו ואימנו כל חייה להתחרות ולנצח והיא הייתה הכי טובה בעולם, אך על הסכנות הפיזיות אף אחד לא אמר דבר והיא בתור אשה צעירה, לא חשבה לעצמה שהיא צריכה ללמוד להתייחס לכך.

בראיון לרשת ABC סיפרה שבדיעבד לא הייתה צריכה לחזור להתחרות. "לא הייתי מסוגלת להבחין בין ימין לשמאל. אולי פשוט החבאתי את זה כל כך טוב. הלוואי והיה שם מישהו שהיה לוקח את המושכות או אולי רואה אותי טוב יותר". בלי להבין את ההשלכות, פחדה שיגלו שספגה זעזוע מוח קשה, אז הדביקה כדורי צמר גפן לאוזניה והתחבאה במשך שעתיים בשירותים לפני שהמאמן לקח אותה לקרב הבא בתחרות. "אם זה לא גרם לאף אחד להחליט שאני לא צריכה להתאבק בתנאים האלו, מה עוד אפשר להגיד?"

לאחר החזרה לארה"ב, זכתה מרוליס לטיפול ראשוני וקבלה אישור לנוח קצת. לאחר החזרה לאימונים נפצעה שוב וחטפה זעזוע מוח נוסף. בנוסף לזעזוע מוח, נפגעה בצווארה וסבלה מסחררת. כתוצאה מכך סבלה מהתקפי חרדה והפרעת דחק פוסט-טראומטית. למרות כל הסימנים של השבר הפיזי והנפשי שלא מצליח להחלים, היא ומאמניה המשיכו לדחוף אותה קדימה והעניקו לה רק שבוע אחד של חופש. הכל התנקז בסופו של דבר לקרב הראשון באליפות העולם שנערכה באוקטובר 2018 בהונגריה. שם הפסידה באופן מפתיע בקרב הראשון.

"הייתי בריאה פיזית, קיבלתי אישור להתחרות. אבל לא הרגשתי רגשית שאני מוכנה. אבל מה עוד יכולתי לעשות?", אמרה ל-NBC. "אני אתלטית. רק עם סממנים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית. אני לא חושבת שהייתי מספיק בריאה מבחינה פסיכולוגית".

ההפסד המפתיע היה כנראה מה שמרוליס הייתה צריכה. במשך אותה שנה קשה, הנפש והגוף שלה היו שבורים, אך היא ומאמניה לא הסכימו לעצור ולנוח. משהו בדימוי הזה שכל כך חזק בעולם הספורט, לנצח למרות הכל, היה שם והניע אותה הרבה מעבר לקצה היכולת. מרוליס נפצעה בכתפה והייתה צריכה לעבור ניתוח שהשבית אותה לשמונה חודשים ארוכים בהם קיבלה סוף סוף זמן להחלים גופנית ונפשית.

מרוליס הבינה שהפציעה בכתף הייתה תגובה פסיכולוגית של הגוף שלה, היא הבינה כעת שלא חזרה בריאה ב-100% לתחרויות. "יש מחקרים שמראים שהרבה אתלטים, שעברו זעזוע מוח, חזרו להתחרות ומיד סובבו את הקרסול, שברו את הברך או עברו פציעת ספורט אחרת. זה חלק מהקשר בין הגוף למוח. המוח שלנו הוא כמו מחשב, אז כשיש בו תקלה מסוימת, את צריכה לחבר את הכל מחדש ולוודא שהכל עובד כמו שצריך".

בזמן ההחלמה הארוכה למדה על פגיעות ראש והבינה את הטעויות הקשות שעשתה בחזרה המוקדמת שלה לזירה. באוגוסט 2019 חזרה מרוליס להתאמן ושוב נפצעה. היא לא הסכימה להגיד אם זאת פציעת ראש נוספת, אך ציינה שאחריה התקשתה לנהוג ולקנות מצרכי מזון.

בתחילת השנה האזרחית הודיעה מרוליס על חזרתה להיאבקות, הפעם במשקל עד 57 ק"ג במטרה לזכות במדליה אולימפית נוספת, היא מאמינה שכעת היא באמת מוכנה לאתגר והחלימה לגמרי בדרך לאתגר הבא בקריירה הספורטיבית שלה. אך הפעם היא עושה זאת בזהירות מתוכננת ולא מוכנה לחזור למקומות הקשים בהם הייתה. מדליה אולימפית שנייה זאת המטרה, אך לא בכל מחיר.