ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים גבוה יותר, כך גם ההישגים הלימודיים שלהם – כך עולה מנתוני המיצ"ב לשנת הלימודים תשע"ט, שפרסמו משרד החינוך והרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך אתמול (רביעי).

הנתונים שפורסמו ממשיכים להציג תמונה של אי-שוויון בין המגזרים והשכבות הסוציו-אקונומיות. מגמת התרחבות הפערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית מראה כי שיעור התלמידים החזקים במגזר היהודי הוא כפול מבמגזר הערבי: בממוצע ההישגים של שתי שכבות הגיל שנבדקו (כיתות ה' וח') בכלל המקצועות שנבדקו (מתמטיקה, שפת אם ואנגלית), 21% מהתלמידים במגזר היהודי היו הישגים גבוהים, לעומת 10% בלבד מהתלמידים במגזר הערבי. הישגי המגזר הבדואי, הם הנמוכים ביותר ביחס לכל המגזרים. בכל המגזרים נרשמו פערים של עשרות נקודות בין התלמידים המבוססים לתלמידים העניים או הפחות מבוססים.

תוצאות מבחן מיצב 2019 – פערים בין מגזרים

מבחן המיצ"ב בוחן את הישגי התלמידים בשפת האם, באנגלית ובמדעים ונבחנים בו מאז שנת 2000 תלמידי כיתה ה' ו-ח' מכל רחבי הארץ. בלימודי השפה נרשמו בכל המגזרים עליה לאורך העשור. למשל, מאז תחילת העשור (תש"ע), הישגי התלמידים היהודים בשפה העברית רשמו עלייה מצטברת של 22 נקודות. הישגי התלמידים הערבים בערבית רשמו שיפור מרשים אף יותר של 58 נקודות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בהשוואה בין המגזרים, ניתן לראות שבמרבית המבחנים הישגי דוברי העברית גבוהים מהישגי דוברי הערבית: בבדיקה המשווה בין המגזרים בשיעורי התלמידים שהגיעו להישגים גבוהים בבתי הספר שלהם נמצא פער משמעותי של 11% לטובת דוברי העברית במבחנים בעברית. 38% מהתלמידים עם הישגים גבוהים מכלל התלמידים בבית הספר שלהם היו יהודים מול 17% מהתלמידים הערבים. הפער עמד על 13% במתמטיקה ועל 22% באנגלית לטובת התלמידים היהודים.

בבדיקה המשווה בין המגזרים בשיעור התלמידים שהגיעו להישגים נמוכים, נמצא פער משמעותי, שוב, לטובת דוברי העברית. למשל; במבחני המדע והטכנולוגיה 23% מכלל התלמידים היהודים רשמו הישגים נמוכים לעומת 32% במגזר הערבי. במתמטיקה הפער עמד על 14% ובאנגלית על 16% לטובת היהודים.

התלמידים הבדואים בתחתית, הדרוזים קוצרים הישגים

בנוסף לפער הבין מגזרי הברור, הדו"ח מראה כי קיים קשר הדוק בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמיד לבין הישגיו במבחנים כך שככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר כך ההישגים גבוהים יותר. שיעור התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה בקרב תלמידים מרקע גבוה הוא כפול ואף למעלה מכך משיעורם בקרב תלמידים מרקע נמוך (כיתות ה': 29% לעומת 13%, כיתות ח': 33% לעומת 11%) ושיעור התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה בקרב תלמידים מרקע גבוה הוא כמחצית ואף פחות מכך משיעורם בקרב תלמידים מרקע נמוך (כיתות ה': 19% לעומת 38%, כיתות ח': 16% לעומת 43%).

תוצאות מבחן מיצב 2019 – פערים בין מגזרים

בעוד ההישגים של התלמידים הערבים בכלל, ובקרב הבדואים בדרום הארץ בפרט, היו נמוכים משמעותית משל שאר התלמידים בישראל, בחברה הדרוזית נרשם בכל המבחנים השיעור הגבוה ביותר של תלמידים ברמת ההישגים הגבוהה: מ-16% באנגלית בכיתות ח', ועד 37% במתמטיקה בכיתות ה' ובאנגלית בכיתות ה'. ההישגים המרשימים של התלמידים הבדואים בשנים האחרונות הביאו אותם לממוצע של המגזר היהודי ובחלק מהמבחנים אף מעבר לכך.

מורה עם תלמידה בבי"ס פולה בן-גוריון בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

בהקשר המגדרי חושפים נתוני המיצ"ב כי הציון הממוצע של הבנות בגילאי יסודי במגזר היהודי נמוך משל הבנים, אך בחטיבת הביניים התמונה מתהפכת והבנות עוברות את הבנים. במתמטיקה למשל, מפער של 6% ביחס לבנים בכיתה ה', עוברות הבנות ליתרון של 2% בכיתה ח', ביחס לבנים. ובאנגלית, מפער של 6% ביחס לבנים בכיתה ה', עוברות הבנות ליתרון של 1% בכיתה ח'. בניגוד למגזר היהודי, מבין דוברי הערבית, התלמידות מובילות על התלמידים בכל שכבות הגיל.

קשר קלוש בין הצלחה בלימודים להנאה מהם

בתחום האקלים הבית ספרי, החלק בשאלון המיצ"ב שבחן את סביבת הלימודים, את תחושת ההצלחה, את מוגנות התלמידים, סוגיות ערכיות וכו', נרשמה יציבות ברוב השאלונים ביחס לשנים האחרונות עם מגמה הולכת ופוחתת בעיקר בנתוני האלימות. ע"פ הדו"ח, למרות שרפורמת ההערכה והלמידה מחדש נכנסה לשנתה השישית, בבתי הספר היהודיים נרשם שיעור נמוך יחסית של תלמידים שמדווחים על הנאה מלימודי המקצועות השונים.

תוצאות מבחן מיצב 2019 – יחסים בין מורים לתלממידים

תוצאות מבחן מיצב 2019 – עידוד מוטיבציה וסקרנות

כשלושה רבעים מן התלמידים בכיתות ה' נהנים מלימודי המקצועות השונים, שני שלישים (64%) מן התלמידים בכיתות ח' דיווחו על הנאה מלימודי האנגלית ורק כמחצית דיווחו על הנאה מלימוד יתר המקצועות. שיעור דומה של תלמידים, הן בכיתות ה' והן בכיתות ח' סיפרו על תחושת הצלחה בלימודים, אך בממצאי הדו"ח שבדקו את הקשר בין הצלחה להנאה מצאו אותו כקלוש ביותר וזיהו קשר חזק יותר בין גובה ההישגים הלימודיים לתחושת ההצלחה במקצוע. קרנם של הלימודים הערכיים עלה משמעותית בשנים הארונות כאשר 78% מתלמידי היסודי והחטיבה העליונה דיווחו כי המורים מקשרים את החומר הנלמד לנושאים חברתיים שקשורים לכיתתם אך בתיכון ציינו זאת רק חצי מהתלמידים, כנראה מפאת הלחץ הקשור ללימודים 'התכליתייים' לקראת הבגרויות. 63% מתלמידי היסודי, ורק 48% מתלמידי התיכון דיווחו כי בית הספר מעודד אותם להתעניין בנושאים אקטואליים.

כפי שכבר הוצג לאורך מספר דו"חות ומחקרים, תלמידים מדווחים על יחסים טובים יותר בין התלמידים לעצמם ובינם לבין המורות המקצועיות בשלבי ההתחנכות המוקדמים יותר, וככל שהגיל עולה, היחסים נתפסים כרשמיים יותר ועל כן, קרים יותר. 72% מתלמידי היסודי, 50% בחט"ב ו-47% בחט"ע דיווחו על יחסי קרבה ואכפתיות בינם לבין מוריהם.

תוצאות מבחן מיצב 2019 – מעורבות באירועי אלימות

מקום מחנכת הכיתה מקבל ציון גבוה יותר כאשר מרבית התלמידים (מעל 70%) בשלושת שלבי הגיל דיווחו על יחסי קרבה ואכפתיות בינם לבין המחנכים שלהם בעוד המחנכות ביסודי זכו ל-85% משובים חיוביים. אל מול זאת, ביקש הדו"ח להציג ששיעור יחסית גבוה של תלמידים (כ-25%) דיווחו על וונדליזם, וכל תלמיד חמישי דיווח על כך שישנן חבורות בריונים אצלו בבית הספר. השיעור הממוצע של תלמידים שדיווחו על אלימות בבית הספר גבוה במגזר הערבי בכ-13% (30% בערבית אל מול 17% ביהודי) אך ישנה ירידה משמעותית באחוז התלמידים מהמגזר היהודי שדיווחו על אמירות גזעניות כלפיהם והוא עומד כיום על כ-8%.

המיצ"ב האחרון

"צמצום פערים הוא היעד מספר אחד שלנו במשרד בחינוך", אמר שר החינוך רפי פרץ עם פרסום הדו"ח. "למערכת החינוך תפקיד חשוב ומשמעותי ביצירה של מוביליות חברתית, ולאפשר לכל תלמידה ותלמיד להגשים את השאיפות והתקוות שלהם לעתיד."

שר החינוך רפי פרץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"למדידה והערכה חשיבות רבה שכן היא מהווה כלי חשוב וחיוני בניהולה של מערכת לאומית גדולה וחשובה כמו החינוך", אמר מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, והתייחס, גם אם בעקיפין, לביקורת שהופנתה בשנה האחרונה כלפי המשרד והמנהלים שנחשדו בחשד לזיופי מבחנים. "נתוני השנים האחרונות מצביעים באופן ברור כי בסופו של דבר אנחנו מצליחים להביא יותר בוגרים ובוגרות לתעודת בגרות ולשערי ההשכלה הגבוהה. ועדיין, הדרך עוד רבה."

למעשה זהו היה המיצ"ב האחרון במתכונת המוכרת שיערוך המשרד, וזאת לאחר ביקורת ממושכת על אופן ההערכה וטענות לזיופים במבחנים. בעקבות הפרסומים, הסתדרות המורים הכריזה על סכסוך עבודה כחלק ממאבקה לביטולם של מבחני המיצ"ב, שלטענתה מהווים נטל בלתי סביר על עובדי ההוראה ופוגעים בתנאי העבודה שלהם ובתהליך החינוכי אותו הם מובילים בכיתות. לביקורת הצטרפו גם ארגוני ההורים ואנשי אקדמיה ומשרד החינוך הבטיח שיערוך שינוי.

באוקטובר האחרון ביטל משרד החינוך את מבחני המיצ"ב ובימים אלו הוא משיק מערכת הערכה חדשה לבתי הספר שתחל לפעול החל משנת הלימודים תשפ"א. בניגוד לאופן בו התקיים המיצ"ב עד היום, למבחנים החדשים בתי הספר לא יוכלו להתכונן ואף כי המשרד הבטיח ששאלון האקלים החדש יהפוך לידידותי יותר, למותאם גילאית ולכזה שישקף מגוון ערכים ויאפשר הערכה פנימית של בתי הספר את עצמם, הוא אינו מתכוון לוותר על הערכות חיצוניות מדידות.