דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

עבודה מאורגנת / "הניהול נמצא למעלה, אבל השכל למטה. רק העובד יודע איך החברה עובדת"

שולחן ישיבות (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
שולחן ישיבות (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

איך מתמודד עובד החברה שהוא גם חבר דירקטוריון עם תכנית התייעלות? זו רק אחת מהדילמות שעלו בכנס בנושא שיתוף עובדים בדירקטוריונים

ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"לצערי בארץ יש מעט מאוד מקומות שיש בהם חובה לנציגות עובדים בדירקטוריון – חברות ממשלתיות ועוד מקומות בודדים" אמר מנכ"ל ההסתדרות ורמ"ט יו"ר ההסתדרות, עו"ד אופיר אלקלעי, בכנס האגף לדמוקרטיה תעשייתית בנושא שיתוף עובדים בדירקטוריון, שנערך ביום חמישי באילת. "הייתה הצעת חוק שבמקומות עבודה עם למעלה מ-100 עובדים תהיה נציגות. זה נפל. אולי צריך לפעול להסכמה עם המעסיקים בנושא של שילוב עובדים בדירקטוריונים כחברים מהמניין או כמשקיפים, או חובת היוועצות. אם נשתף פעולה אני חושב שנוכל לקדם צמיחה של מקומות העבודה. המודל באירופה הוא שבחברה מעל 2,000 עובדים יש חובה של נציגות, וזה מוכיח את עצמו, זה תורם למקומות העבודה".

"בכלל אני חושב שאנחנו צריכים להפעיל את הכוח הפוליטי שלנו, כדי לקדם חקיקה, לא רק בחברות הפרטיות אלא גם בתאגידים הסטטוטוריים ברשויות המקומיות. אם נציג העובדים ישב בהנהלת המועצות המקומיות הוא יוכל להביא את הקול מהשטח. זה יעשה טוב גם לשלטון המקומי".

"יש מקומות שתופסים היום את הועד כמי שמארגן מתנה לחג או נופש – אבל ברגע שהוועד ייתפס כמו שרואה את התמונה הכוללת, ומבין גם את המצוקות של החברה, יראו אותנו אחרת" הוסיף. "בהרבה מקומות ההנהלות מתחלפות ומי שנשאר זה העובדים. דווקא ועד העובדים הוא מי שיודע לשקף בצורה הכי טובה מה נמצא למטה, בשטח. יחד עם זאת, צריך לזכור שגם אם נהיה בדירקטוריון, העובדים צריכים להבין את תפקידם. אנחנו לא מנהלי מקום העבודה – בשביל זה יש הנהלה ומנכ"ל. צריך לכבד, לשתף ולהתייעץ, אבל לא תפקידנו לנהל את מקומות העבודה".

יהודה שגב, מנכ"ל נשיאות הארגונים העסקיים, הביע תמיכה עקרונית ברעיון שיתוף העובדים בדירקטוריון ובתהליכי קבלת ההחלטות, אך הבהיר כי מדובר בעמדתו האישית בלבד. לא התקיים בקרב המעסיקים דיון רשמי בנושא. אני מניח שבהמשך נביא את זה לדיון" אמר. "הניהול של חברה נמצא למעלה, אבל השכל למטה. רק העובד יודע איך בדיוק החברה עובדת. אם אתה רוצה לקדם משהו, תדבר עם העובדים". לדבריו, כיהן ב-17 תפקידים כמנכ"ל ויו"ר דירקטוריון, בשניים מתוכם בחברות בהם יש נציגי עובדים בדירקטוריון. עוד סיפר כי לאחרונה שאל כ-30 מנהלים בחברות ממשלתיות לעמדתם בנושא, ורק 6 אמרו לו שהם מתנגדים לרעיון שיתוף העובדים במועצות ובדירקטוריונים, ולדעתם צריך לבטל את החוק. היתר, לדבריו, הביעו  תמיכה במודל.

"נציג עובדים שהולך להיות חבר בדירקטוריון, נדרש לקבל על עצמו את חובת הנאמנות, על פי דין, קודם כל כלפי החברה" הבהיר. "האם עובד יכול להיות נאמן קודם כל לחברה? התשובה שלי היא כן, אבל בתנאים מסוימים". כדוגמה נתן את החובה להימנע ממצבים של ניגוד עניינים, דוגמת דיון המשפיע ישירות על משרתו או יחידתו של העובד וכן את החובה לנקוט זהירות במידע אליהם חשופים נציגי העובדים בדירקטוריון. באשר לשאלה האם חבר ועד יכול לכהן כדירקטור, הביע עמדה נחרצת שאינו סבור כך: "בשום פנים ואופן, וזה לא קשור לפרסונה. זו סוגיה של חובת האמונים".

יהודה שגב מנכ"ל נשיאות הארגונים העסקיים (צילום: ניצן צבי כהן)
יהודה שגב מנכ"ל נשיאות הארגונים העסקיים (צילום: ניצן צבי כהן)

סוגיה משמעותית היא כשירותם של העובדים הנבחרים לדירקטורים לבצע את תפקידם. "הדירקטוריון אמור לאשר את המדיניות והאסטרטגיה של החברה, לאשר את תכניות העבודה, לבקר את פעילות החברה ואת הדו"חות הכספיים, ולהבין בתחום ניהול הסיכונים" הסביר. "לא יכול להיות שישבו בדירקטוריון אנשים שאין להם מושג בשלוש או ארבע מחמשת הנושאים שמניתי. גם אני לא רואה חשבון – אבל לקחתי קורס של שבועיים בקריאת דוחו"ת כספיים. כל עובד יכול לעשות זאת, וכמובן שצריך לעבור קורס דירקטורים". לדבריו נכון יותר שנציגי העובדים לדירקטוריון ייבחרו בבחירה ישירה על ידי העובדים, ולא כמינוי מטעם ועד העובדים.

"אם אתה חבר גם במועצת העובדים וגם בדירקטוריון המפקח זה דבר מצוין – אבל עלול לגרום לסכיזופרניה. יש לך שני כובעים ואתה צריך ללמוד להחליף ביניהם כל הזמן". פוולר, נציג עובדים לשעבר בדירקטוריון חברת ההיי-טק SAP

"אני מקווה שהדבר הזה יהפוך להיות נחלת הכלל כמו באירופה" אמר סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף יוסי מרציאנו. "אנחנו היום מתמקדים בניסיון להרחיב את מעגל נציגי העובדים בדירקטוריונים. אנחנו יודעים שאיפה שזה קיים, הדירקטורים עושים עבודה נפלאה, ואנחנו יודעים זאת כי המנכ"לים של החברות הממשלתיות מצהירים בפנינו בפה מלא שנציגי העובדים הם הדירקטורים הטובים ביותר שמייצגים נכונה את העסק ושבזכותם הוא מתקיים כמו שצריך. יו"ר ההסתדרות חרט על דגלו את הנושא של הידוק שיתוף הפעולה בין ועדים להנהלות, במטרה לקחת את המשק קדימה, וזה מתחבר גם לנושא של שיתוף העובדים. אני מאוד שמח שנמצא איתנו גם מר שגב, נציג נשיאות הארגונים העסקיים, שרואה את הנושא בעין טובה".

חיים זהבי יו"ר המחלקה לשיתוף פעולה עובדים (מימין) ויוסי מרציאנו (משמאל) יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית (צילום: ניצן צבי כהן)
חיים זהבי יו"ר המחלקה לשיתוף פעולה עובדים (מימין) ויוסי מרציאנו (משמאל) יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית (צילום: ניצן צבי כהן)

המודל האירופי בפעולה

המחלקה הבינלאומית של ההסתדרות, הזמינה לכנס גם את רוברט שושינג-פוולר, נציג עובדים לשעבר בדירקטוריון חברת ההיי-טק הגרמנית-עולמית SAP. כחברה אירופית גדולה שבסיסה בגרמניה, ל-SAP דירקטוריון מפקח בן 18 מנהלים, שמחציתם נציגי עובדים ומחציתם נציגי בעלי המניות. "אחת לשנה בחודש מאי, ישנה אסיפה שנתית של בעלי המניות. זה בדרך כלל מתרחש באצטדיון, כל חברי הדירקטריון עולים על הבמה, ובעלי המניות בקהל. זה אירוע גדול מאוד. מדובר בכ-20 אלף איש, רבים מהם נציגי גופים מוסדיים, שמעלים שאלות כלפי הדירקטוריון". רוב העבודה השוטפת לדבריו, מתרחשת בוועדות, כשבכל אחד מהן נציגות שווה לנציגי העובדים ונציגי בעלי המניות – למעט וועדת המינויים הבוחרת את ההנהלה הבכירה, שם מיוצגים רק נציגי הבעלים. "לפני כל ישיבה אתה מקבל חומרים כדי להתכונן על הנושאים שיידונו, לא מספיק רק לקרוא את החומרים, לפעמים 600-700 עמוד שאתה מקבל כמה ימים לפני הישיבה, צריך גם לעבד ולהבין אותם. לחשוב אלו שאלות אתה נדרש לשאול בישיבה כדי להבטיח שהעובדים יהיו בטוחים".

מבין 9 נציגי העובדים בדירקטוריון SAP, שישה נבחרים על ידי עובדי החברה בגרמניה – מתוכם 3 עובדים שהם מתמודדים כלליים, שניים שהם נציגים מטעם האיגודים המקצועיים הפועלים בחברה, ונציג אחד מקרב סגל ההנהלה בחברה (אשר נבחר גם הוא על ידי כלל העובדים בגרמניה). שלושה נציגי עובדים נוספים נבחרים על ידי מועצת עובדי החברה באיחוד האירופי כולו – ולא בגרמניה לבדה.

נציג עובדים לשעבר בחברת SAP גרמניה רוברט שושינג-פוולר, מנהלת הקשרים הבינלאומיים של ההסתדרות אביטל שפירא, יו"ר מרחב ת"א גרשון גלמן ויו"ר ועד עובדי SAP ישראל גד רביד (צילום: ניצן צבי כהן)
נציג עובדים לשעבר בחברת SAP גרמניה רוברט שושינג-פוולר, מנהלת הקשרים הבינלאומיים של ההסתדרות אביטל שפירא, יו"ר מרחב ת"א גרשון גלמן ויו"ר ועד עובדי SAP ישראל גד רביד (צילום: ניצן צבי כהן)

נציגי העובדים בדירקטוריון מקבלים שכר שווה לדירקטורים מטעם הבעלים, אך חלקם נוהגים לתרום אותו לארגוני העובדים או לקרנות מטעמן לקידום נושא הדמוקרטיה תעשייתית. הם זכאים להיעדר מעבודתם השוטפת בחברה, כדי להקדיש את הזמן הנדרש להתכונן לישיבות, וכן מקבלים הדרכה והכשרה לתפקיד במימון החברה. הם מקבלים גם גישה באמצעות מערכת ממוחשבת מיוחדת לכלל המידע והמסמכים המצויים בחברה.

לדבריו, אין מניעה שנציגי העובדים בדירקטוריון יהיו חברים גם במועצת העובדים, המקבילה האירופית לוועד או לארגון עובדים ברמת החברה. "אם אתה חבר גם במועצת העובדים וגם בדירקטוריון המפקח זה דבר מצוין – אבל עלול לגרום לסכיזופרניה. יש לך שני כובעים ואתה צריך ללמוד להחליף ביניהם כל הזמן. ייתכן שלא תהיה מאוד פופולרי, אבל כדי לעשות את העבודה כמו שצריך אתה חייב לזכות באמון מחד, ומאידך לשמור על סודיות. לפעמים אתה לא יכול לעשות את מה שמועצת העובדים רוצה שתעשה כי אתה יודע שזה לא נכון פיננסית לחברה". בחברה מעודדים את העובדים גם לרכישת מניות, באמצעות הוזלה.

יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ, סיפר על מערכת היחסים שבין ועד העובדים לבין נציגי העובדים. ועד העובדים לדבריו, מקפיד לעדכן את נציגי העובדים במצב יחסי העבודה בחברה ובדברים הנמצאים על הפרק בינם לבין ההנהלה, על מנת שהאחרונים יוכלו לשמש פה לנושאים אלו גם בפני הדירקטוריון.

לדבריו, למרות שהחוק קובע כי בחברות הממשלתיות זכאים העובדים למנות נציגים לדירקטריון, משך מרבית שנות קיומה של התעשייה האווירית, נמנעו העובדים מלעשות כן. ההחלטה למנות אותם נתקבלה לפני שלוש שנים, בעקבות כניסתו של אורי יוגב, ראש אגף תקציבים לשעבר הידוע באג'נדה הקיצונית שלו כנגד ועדי עובדים, לתפקיד ראש רשות החברות. "הוא דאג להכניס לחברות הממשלתיות דירקטורים לעומתיים כנגד עובדים בכלל וכנגד וועדי עובדים בפרט. הרגשנו שהנהלת החברה נקטה פעולות שלא שירתו את החברה, קידמה פעולות שפגעו בעובדים, ולכן הבנו שזה בלתי נמנע להכניס נציגי עובדים לדירקטוריון".

כץ התייחס לטענה כי נציג עובדים יתקשה לאזן בין מחייבותו לעובדים ששלחו אותו למחוייבותו על פי חוק לשים את טובת החברה לנגד עיניו ואמר: "גם אני כיו"ר ועד עובדים לא רואה בעצמי אחראי פחות לחברה מיו"ר הדירקטוריון ולראיה הסכם הצמיחה שחתמנו כשהבנו שהחברה עלולה להגיע למצב של חדלות פרעון. מזכיר הארגון דאז, ידע לחתום על הסכם שבו אנחנו העובדים שמנו 2 מיליארד שקלים על השולחן והצלנו את התעשייה האווירית. תשאל אותי האם פגענו בעובדים? אענה שעשינו היטב את תפקידנו כוועד עובדים. מנענו מצב שבו אלפי עובדים ילכו הביתה. כך גם נציג עובדים בדירקטוריון צריך לחשוב על טובת העובדים וטובת החברה כדבר שלוב".

"נציג העובדים בדירקטוריון הוא הרבה פעמים החוט המקשר בין ההנהלה, הדירקטוריון וועד העובדים" אמר רונן שושן, נציג עובדים בדירקטוריון נמל חיפה. "לא פעם היינו המגשרים במחלוקות קשות בין ההנהלה והדירקטוריון לעובדים והצלחנו להושיב את כל הנוגעים בדבר כדי לפתור בעיות. בסופו של דבר אנחנו צריכים לשמור על החברה, אבל עמוד השידרה שלה זה העובדים".

"גם אני כיו"ר ועד עובדים לא רואה בעצמי אחראי פחות לחברה מיו"ר הדירקטוריון. כשהחברה הייתה בסכנה לחדלות פירעון מזכיר הארגון דאז, ידע לחתום על הסכם שבו אנחנו העובדים שמנו 2 מיליארד שקלים על השולחן והצלנו את התעשייה האווירית. תשאל אותי האם פגענו בעובדים? אענה שעשינו היטב את תפקידנו כוועד עובדים" יאיר כץ, יו"ר ועד תעשייה אווירית

"בעבר היה נוהל שכל דירקטור חדש שמגיע לנמל, המנכ"ל היה לוקח אותו לסיבוב להכיר את הנמל" סיפר. "כבר בישיבה השנייה אחרי שנכנסו לדירקטוריון, קבענו נוהל חדש – אנחנו עושים את זה במקום המנכ"ל. מראים גם את הדברים הקשים והפחות נעימים שהמנכ"ל לא היה מראה. הגריז, השמן, העבודה הקשה". לדבריו, במסגרת הסכמי הרפורמה המתגבשים, הוסכם כי בחמש השנים הקרובות ישארו שני נציגים בדירקטוריון מטעם העובדים, ולאחר מכן יהיו העובדים מעורבים בבחירתו של נציג בדירקטוריון, אשר לא יהיה מבין עובדי החברה בעצמו, כמעין 'דירקטור חיצוני'. "יש פה פריצת דרך, וזה חייב להיות בסיס עבור ההסתדרות לכך שיהיה נציג עובדים לכל מצב".

שיתוף עובדים גם בשוק הפרטי?

"לראשונה הזמנו לכנס גם ועדי עובדים מחברות ציבוריות, נסחרות בבורסה" אמר לדבר חיים זהבי, מנהל המחלקה לשיתוף עובדים באגף לדמוקרטיה תעשייתית. "אנחנו מניעים מהלך לשיתוף עובדים בחברות הללו והתחלנו בפיילוט עם שלושה איגודים: הסלולר, האינטרנט וההיי-טק, חטיבת חברות הביטוח בהסתדרות המעו"ף והסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה. נבקש להיכנס להידברות עם ההנהלות, ובמקומות בהם נגיע להסכמה להכניס זאת להסכם הקיבוצי. במקביל אנו דנים עם נשיאות הארגונים הכלכליים על האפשרות של חקיקה".

"אני מכוון היום לשיתוף עובדים בדירקטוריון. נכנס בעל שליטה שהגיע מחו"ל, ואף אחד לא יודע להבטיח לי את היציבות של העובדים. אנחנו רוצים לדעת את ההשלכות. בבזק יש היום נציגות" אמר יו"ר ועד עובדי פלאפון יחיאל שמן. "היום בשוק הסוער של התקשורת אחד הדברים החשובים ביותר שאני רואה לנגד עיני זה הנושא של ועד עובדים מעורב, שיתופי, שיודע להבין את צרכי השוק, ולהבין את צרכי ההנהלות. בשנים האחרונות עסקנו הרבה בנושאים של רגולציה כי זה היה צורך השעה. ידענו להציג להנהלה תכנית חלופית לצעדי התייעלות שהיו שולחים עובדים הביתה ומכניסים במקומם עובדי קבלן – שגם חוסכת לחברה מאות אלפי שקלים בשנה. בסוף העובדים הם מנוע הצמיחה של החברות".

"בשנים האחרונות אנחנו חווים סוג של אי יציבות מבחינת חילופי מנכ"לים, חילופים בראשי הדירקטוריון ובאנשי הדירקטריון בכלל. כשכל כך הרבה דמויות מפתח בניהול החברה מתחלפים – העובדים נשארים" אמר מודי גת, יו"ר ועד עובדי מגדל. "עובדים שישבו בדירקטוריון, כמובן כאלו שילמדו את העסק, ויהוו איזו אבן מייצבת. תמיד ששאלו אותי למה צריך ועד במיגדל אמרתי שצריך שיווי משקל בין ההנהלה לעובדים. אני חושב שגם באיזור מעל ההנהלה, באיזור הבעלים והדירקטוריון, אם יהיה טיפה משקל גם לעובדים ולאיך שהם רואים את הדברים. במיוחד כשמגיעים למצבים של תוכניות התייעלות. אנחנו נמצאים בתוך אחת כזו. המצב היה שצריך לעשות התייעלות, ואני לא מתבייש להגיד שעשינו אותה במסגרת של הסכם קיבוצי. אני חושב שהמדרגה הבאה היא שגם בדירקטוריון יראו את הצרכים של העובדים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!