קואליציה של מספר ארגונים ועמותות העוסקים בתחום החינוך והרווחה בקרב נוער וילדים עם צרכים מיוחדים פנתה אתמול (ראשון) בדרישה ליו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), שיקדם פתיחה מחדש את פעילותן של ועדות הכנסת על מנת לטפל במקרים דחופים של חוסר תקציב ואי-יישום תקנות במערכת החינוך והרווחה. בין היתר דרשו ההורים את פתיחת ועדות החינוך וועדת העבודה והרווחה, שמזה שנה אינן פועלות באופן רציף, כדי לדון בנושאים רבים הקשורים בפיקוח ותקצוב פעילויות של הארגונים בערים וברשויות.

"מזה כשנה שהרווחה הציבורית והחברתית נפגעת באופן קשה בגלל שיקולים שאין בהם כל קשר לטובת הציבור", כתבו הפונות. "אי-קיום הוועדות מהווה פגיעה ישירה בחיי אזרחי ותושבי המדינה. כבר כעת ישנם משברים בעלי השלכות על כל תחומי החיים ובעלי משמעויות כלכליות עתידיות עלינו ועל ילדינו".

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין (צילום ארכיון: יונתן זינדל \ פלאש 90).

ועדות הכנסת השונות אחראיות לפקח על פעילות הממשלה ולדון בהצעות חוק, אך בשנה האחרונה מרבית הוועדות כלל לא מונו. הסיבה לכך היא שעל פי הנהוג בכנסת, הוועדות אינן מתחילות לפעול מיד עם בחירתה של כנסת חדשה, אלא רק לאחר הקמת ממשלה – מה שלא הצליח לקרות בשתי מערכות הבחירות האחרונות. לפי תקנון הכנסת, בתקופת הביניים שבין השבעת הכנסת להרכבת ממשלה פועלת רק ועדה מסדרת (שמקבילה לוועדת הכנסת), והכנסת רשאית להקים ועדות זמניות לענייני כספים ולענייני חוץ ובטחון – שהוקמו בכנסת הקודמת והנוכחית. בכנסת הקודמת פעלה גם ועדת חינוך זמנית שליוותה את ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים תש"ף. יצוין כי הקמת ועדות בתקופה זו טעונה בכל מקרה אישור של רוב חברי הכנסת, ואינה בסמכותו הבלעדית של יו"ר הכנסת.

בשבוע האחרון סוערת המערכת הפוליטית סביב הקמת ועדת הכנסת על מנת לדון בבקשות החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבר הכנסת חיים כץ, שכנגדם הוגשו כתבי אישום. בעקבות בקשתם של 25 חברי כנסת וחוות היועץ המשפטי של הכנסת, תכונס מליאת הכנסת בשבוע הבא כדי להצביע על הקמת ועדת הכנסת. על רקע זה דורשים ההורים להקים גם ועדות נוספות שיעסקו במערכות החינוך והרווחה.

בין היתר מציינים הארגונים מספר רב של דיווחים לגבי אי-העברת תקציבים ממשלתיים לרשויות ולמועצות ולעמותות וארגונים שמפעילים שירותים חברתיים, בעיקר לבני נוער וילדים. התקיעות בפעילות המשרדים גורמת, לטענת הארגונים, לאי-יישומם של חוקים ותקנות כמו למשל תקנות חוק הפיקוח להגנה על הגיל הרך, תקנות הסעה בטיחותית לילדים עם מוגבלויות ועוד. אי-קיומן של הוועדות, אומרים בארגונים, פוגע ביכולתם לבקר בעיות ולדרוש שינויים ותהליכים שכבר מיושמים בשטח. כדוגמה לכך נותנים הארגונים את הרפורמה האחרונה בחינוך המיוחד, שזכתה לביקורת רבה בשנים האחרונות, ועלתה לדיון מספר פעמים בוועדת החינוך של הכנסת. הרפורמה בחינוך המיוחד, שנבנתה בשנים האחרונות, אמורה להגדיל באופן ניכר את מערך החינוך המשלב ילדים עם צרכים מיוחדים עם יתר הילדים במסגרות חינוכיות משותפות. הביקורת על הרפורמה נוגעות בעיקר להיעדר תקציב ראוי להכשרות של הצוותים החינוכיים ולהוספת כוח אדם הנדרש כדי ליישמה.

לפני חודש, לאחר לחץ ממושך מצד ועדת הכספים, הצליחה הוועדה להגיע להסכמות עם האוצר שיאפשרו את העברת הכספים מתקציב 2019 על מנת שהחל משנת הלימודים הבאה יוצמד תקצוב החינוך המיוחד במגזר החרדי לתקציב הנהוג בשאר זרמי החינוך המיוחד. ברקע "התקציב ההמשכי" והמשבר השלטוני, ועדת הכספים עיכבה מיליארדי שקלים שהיו מיועדים למשרד החינוך במטרה ליצור מנוף לחץ על האוצר לאשר את הרפורמה. בין היתר עוכבו 200 מיליון שקלים להסעות תלמידים, 140 מיליון שקלים להסעות וליווי תלמידים בחינוך המיוחד, 270 מיליון שקלים לסייעות בחינוך המיוחד, משכורות למזכירות ועוד.

עקב היעדר תקציב מדינה מאושר, החל מה-1 בינואר 2020 נכנסה ממשלת ישראל למשטר תקציבי נוקשה המכונה "תקציב המשכי", ומבוסס על גודלו של תקציב 2019, ללא התייחסות לגידול באוכלוסייה ולצרכים המשתנים. למרות השם המרמז על המשכיות, התקציב ההמשכי הוא למעשה תקציב קיצוצים, שנועד לאפשר לממשלה תפקוד מינימלי תוך הקפאת תחומים ותכניות שלמים. החשב הכללי במשרד האוצר הופך למעורב מאד בהוצאות המשרדים, שיכולים להוציא בכל חודש 1 חלקי 12 מהתקציב שהוקצה להם בשנה האחרונה.​