1925 – נאבקות על זכות הצבעה

תוך כדי ההכנות למושב אסיפת הנבחרים השלישי של היישוב העברי התחדש מאבק שהחל שנים קודם לכן – הויכוח על זכות ההצבעה לנשים. בעוד תנועות הפועלים והמפלגות הליברליות תמכו ללא סייג בייצוג שווה, החרדים ומפלגת 'המזרחי' התנגדו לכך ואף איימו לפרוש מהמוסדות הלאומיים במידה והנשים יורשו לבחור ולהיבחר אליהם. עיתון הפועלים 'דבר', שציין שבועיים להופעתו, הקדיש לנושא את מאמר המערכת היומי של ה-14.6.1925 וקבע כי "החוגים הבאים לשלול מאת האישה את זכותה מטעמים דתיים מופרכים, מוכרחים יהיו להיכנע להיגיון החיים ולעובדות הקיימות בחיים. הנשים המייבשות את הביצה שעליה יוקם בניין המדיניות העברית – שום כח לא ינעול בפניהן את שערי המוסד העליון של המדיניות הזאת". בגליון אותו יום מופיע דיווח על אסיפה ציבורית ברחובות הדורשת בכל תוקף להשאיר את זכות ההצבעה לנשים על כנה, ולמחרת סוקרו שתי אסיפות של נשים בעניין – האחת בתל אביב והשנייה בראש פינה. "בטוחות אנו שהציבור הנאור, אשר חוק השוויון נר לרגליו, יכיר בצדקת תביעותינו ויעמוד לימיננו בכל מאמציו" – קראו נשות ראש פינה.

בטוחות שהציבור הנאור יעמוד לימיננו. 'דבר', 14-15.6.1925. הקליקו לצפייה במסך מלא

1933 – הכרח לקרוא להתאפקות

במוצאי שבת ה-16 ביוני 1933 טייל ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית חיים ארלוזרוב על חוף ימה של תל אביב עם אשתו סימה. בסביבות השעה 22:15 ניגשו אליהם שני בני אדם, ירו לעבר ארלוזרוב פעמיים ונמלטו. עוברי אורח פינו אותו לבית החולים הדסה, שם נאבקו הרופאים על חייו ללא הצלחה. רצח ארלוזרוב, איש מפלגת הפועל הצעיר, זעזע את היישוב כולו ואת חוגי הפועלים בפרט. על אף שזהות הרוצחים לא נודעה, חוגי הפועלים קישרו את הרצח למאבק שניהלו הרביזיוניסטים נגד מדיניותו של ארלוזרוב ביחס לגרמניה הנאצית. אבל 'דבר' שלמחרת הרצח, ה-17 ביוני 1933, לא נכנס להאשמות והשערות – ואף קורא להתנגד להן. לצד ידיעה מפורטת על אירועי יום האתמול ותיאור האבל ביישוב, מופיע בעמוד הראשון מאמר מערכת שכותרתו "אחים בכאב". "מתוך הכאב יש הכרח לקרוא להתאפקות. רבבות אנשים כואבים, מזועזעים, אין יודע פשר הפשע", כותב 'דבר' לקוראיו, "מה קל להיחפז ולהיאחז באיזה נוסח מסביר, לתלות את הקולר באיזה חוג…כל סברה חטופה עלולה להרעיל עלינו את החיים… ואל תבוא שום השערה במקום חקירה החותרת אל האמת הודאית".

"אל תבוא שום השערה במקום חקירה החותרת אל האמת הודאית". 'דבר' – 17.6.1933. הקליקו לצפייה במסך מלא

1955 – להגדיל את הייצוא פי 4

בכנס נשים ארצי של מפא"י נשא שר האוצר לוי אשכול הרצאה בת שעתיים בפני החברות על מצבה הכלכלי של המדינה. 'דבר' מה-12.6.1955 מדווח כי שר האוצר קרא להגדיל את הייצוא הישראלי, העומד על 100 מיליון דולר לשנה, ל-400 עד 500 מיליון דולר לשנה, כדי "לחסל את הגרעון במאזן סחר החוץ ולהגיע לעצמאות כלכלית". בכל שנה, גילה שר האוצר, ישנו גרעון של 200 מיליון דולר בסחר החוץ "והוא מתכסה על ידי מקורות חוץ, שעלולים להיפסק ביום מן הימים". השר אשכול הוסיף כי תעשיינים רבים מבקשים סובסידיות מן האוצר כדי לייצא את מוצריהם לחו"ל, והוא חושש כי הייצוא בתקופה הקרובה לא יגדל "מחמת דרישות אלה".

להגדיל את הייצוא פי 4. 'דבר', 12.6.1955. הקליקו לצפייה במסך מלא

1938 – יאללה הפועל

גליון 'דבר' מה-12 ליוני 1938 כולל סקירה מפורטת של פעילויות אגודת הספורט של ההסתדרות – 'הפועל' – באיזור הצפון. הכותב נ.א. מתאר כי "במחוז זה כל נקודה שהנך עובר בה, יש בה סניף ל"הפועל" או שנעשים בה צעדים ראשונים להקמתו". המסע מתחיל בקיבוצים בית אלפא ותל יוסף, בהם הספורט משתלב בעבודת המשק (מסופר על יוזמה לשימוש בבריכות ההשקייה בקיבוצים כבריכות שחייה), ועד קיבוצי הגליל העליון, שיזמו טורנירים עם קבוצות מהכפרים הערביים השכנים. המשחק הראשון הסתיים ב-0:0 טכני עקב בריחת אחד השחקנים הערבים שנפסקה לו עבירה, במשחק הגומלין ניצחה קבוצת כפר גלעדי 5:1, ובמשחק נוסף השלימו אנשי הקיבוץ שחקנים חסרים בקבוצה השנייה, מה שיצר קשיי אמון שהעיבו על המשחק (שהסתיים בתוצאה 7:2 לכפר גלעדי). בין השאר מוזכר בכתבה מועדון 'הפועל' בעפולה, שבו "כל מה שסניף 'הפועל' יכול לעשות – בריכוז אנשים, בפיתוח ענפי ספורט, בהחדרת ההתעמלות, בריכוז כספים – נעשה על ידי אנשי עפולה". על הסניף הזה "גאוותם של אנשי עפולה, (ש)אינם שוכחים להדגיש, כי נבנה באמצעיהם – ובעזרתה הפעילה של המועצה – ובמסירותם".

"במחוז זה כל נקודה שהנך עובר בה, יש בה סניף ל"הפועל" או שנעשים בה צעדים ראשונים להקמתו". 'דבר' – 12.6.1938. הקליקו לצפייה במסך מלא