נתונים ראשוניים ממחקר שערך המוסד לבטיחות וגיהות בקרב מנופאים מעלים כי 31% מהמנופאים מדווחים שהם עובדים כ-72 שעות שבועיות בממוצע – זאת בעוד מספר שעות ההעסקה המותר למנופאי הוא 58 בלבד. המשמעות היא שעובדים אלו מועסקים כ-12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע. 39% נוספים דיווחו כי הם עובדים כ-60 שעות בשבוע בממוצע – כלומר משמרות בנות 10-11 שעות מדי יום, שישה ימים בשבוע. כ-3% ציינו כי הם עובדים למעלה מ-12 שעות ביום, בניגוד להגבלה בחוק. 78% מהמנופאים העריכו כי שעות העבודה המרובות פוגעות בעבודתם.

"עבודה על כלי כל כך מסוכן, שעות עבודה כל כך ארוכות, זה גורם שמסכן הן את המנופאי והן את סביבתו – עובדים ועוברי אורח" אמר לדבר העובדים דן ורשבסקי, יו"ר ארגון מפעילי עגורן צריח הארצי בהסתדרות, בעקבות תוצאות הסקר. "אנו נמשיך במאבק הנוקשה והצודק שלנו עד אשר תובטח עבודה בריאה ובטיחותית לכל ציבור המנופאים".

35% מהמשיבים ציינו כי המנופים באתריהם אינם ברמת בטיחות טובה, ו-28% ציינו כי אינם סומכים על בטיחות המנוף עליו הם עובדים. רק 33% מהמנופאים השיבו כי בעגורני הצריח עליהם הם עובדים מבוצעות כל ארבעת הבדיקות התקופתיות הנדרשות בתקנות: בדיקה ויזואלית של הכבלים, בדיקה של בלמי העגורן, מדידת מגבילי עומס ובדיקה של צריח העגורן על ידי בודק מוסמך. בהערותיהם, ציינו המנופאים מצבים פיזיים נוספים המקשים לטענתם על ביצוע עבודה תקינה ובטיחותית, מלבד שעות העבודה הארוכות: ציוד לא תקין, מזגן שאינו עובד, דלת שבורה שאי אפשר לסוגרה, כיסא שלא ניתן לכוון את גובהו, חלונות שלא ניתן לראות דרכם כראוי ועוד.

ועד המנופאים הארצי תעד עובדי בניין סינים המפעילים מנופים בניגוד לחוק בשני אתרי בניה של חברת 'אסום' בשדרות (באדיבות ועד המנופאים)

54% מהמנופאים טענו כי האתתים, האמורים לכוון את פעילות המנוף מהקרקע באמצעות מכשיר קשר, העובדים עימם – אינם מקצועיים. 35% טענו כי האתת העובד עימם גרם להם לעבור על תקנות הבטיחות, ו-41% טענו כי האתת האמור לתקשר עימם – אינו מדבר בשפה שהם מבינים. 50% מהמנופאים דיווחי כי אינם מרגישים שמנהליהם דואגים לבטיחותם, ו-46% דיווחו כי אינם חושבים שמנהלי האתר בו הם עובדים יגבו אותם, במידה ויחליטו לעצור את העבודה בשל בעיית בטיחות. 32% דיווחו כי אינם סומכים על המנהל שלהם שיעזור להם במקרה של בעיה בעבודה, ו-32% כי הם אינם מרגישים שמתייחסים אליהם בכבוד בעבודה.

14% מהמשיבים ציינו כי היו מעורבים בתאונות עבודה בהם נפגע עובד, באתר העבודה הנוכחי שלהם. 35% דיווחו כי היו מעורבים בתאונות עבודה בהן נפגע עובד במקומות עבודה קודמים. 23% דיווחו כי היו מעורבים בתאונות עבודה בהן נפגע ציוד באתר הנוכחי בו הם עובדים. 77% דיווחו כי היו מעורבים באירועי 'כמעט תאונה' שנמנעה ברגע האחרון.

תאונת עבודה באתר עבודה ״אגירה שאובה״ סמוך לרשפים, מנוף שקרס לתוך מנהרה (משטרה)

הסקר בחן גם את ההשפעות הבריאותיות המתמשכות של העבודה על המנוף. 62% מהמשיבים לסקר דיווחו על כאבים גופניים (בגב, בשרירים וכו') שהם חווים מדי יום, ו-11% דיווחו כי הם חווים כאב פעם בשבוע. 41% דיווחי כי הם חווים כאב ראש לפחות פעם בשבוע, ו-54% דיווחו כי הם חווים קשיי שינה לפחות פעם בשבוע. "בתקופה האחרונה פנינו מספר פעמים למשרד העבודה בדרישה שייחקרו המחלות הרבות בהן לוקים המנופאים. במיוחד לאור העובדה שבשנתיים האחרונות שישה מחברי האיגוד שלנו נפטרו טרם זמנם ממחלות שונות" אמר ורשבסקי ל'דבר'. 

בתחום הנפשי דיווחו 65% על לחץ יומיומי, 44% על כעס יומיומי ו-51% דיווחו כי הם חווים עצב לפחות אחת לשבוע. במוסד לבטיחות וגיהות ציינו כי כרבע מהמשיבים דיווחו על התנהגות שיכולה להוות אינדיקציה להתנהגות התמכרותית לאלכוהול, מריחואנה, הימורים או לתלות בטלפון הנייד. מניתוח הנתונים עלה כי מעורבותם של מנופאים אלו בתאונות עבודה בהם נפגע עובד הייתה כפולה מזו של יתר המנופאים – 64% לעומת 35%.

את הסקר ביצעה יחידת המחקר במוסד לבטיחות וגיהות בראשות ד"ר אשר פרדו וד"ר לליב אגוזי. ארגון מפעילי עגורן צריח הארצי סייע בידם בהפצת הסקר בקרב חבריו, והשיבו עליו סך הכל 137 מנופאים. 49.6% השיבו עליו בשפה הרוסית, 35.8% בעברית ו-14.6% בערבית.

במוסד לבטיחות וגיהות הדגישו בפני 'דבר', כי יבקשו להיוועץ ולבחון את הנתונים העולים מהמחקר עם ועד העובדים הארצי, טרם ניסוח המלצותיהם לרגולטור. עם זאת, במכתב ששלחו לוועד העובדים ציינו כמה כיוונים ראשוניים, בהם הוספת חובה להחתמת המנופאי בסיום המשמרת בפנקס הכללי באתר אשר תקל על אכיפת שעות העבודה והמנוחה, גיבוש פורמט אחיד ומחייב לפנקסי העגורנים, הוספת פרק להכשרת עוזרי בטיחות באשר לבדיקה בסיסית של אמצעי הרמה והוספת הנושא לרשימת המטלות היומית שלו, הוספת בדיקת תנאי העבודה וסביבת העבודה בקבינה לבדיקות התקופתיות המחייבות.

חלק ממנוף שנפל ופגע ברכב במתחם מסחרי ברחוב הצומת פינת דרך השרון בכפר סבא. כתוצאה מכך נהרגה נטע רוטמן ז"ל (צילום: רוי אלימה / פלאש 90).

כמו כן, בוחנים במוסד לבטיחות וגיהות את האפשרות להמליץ על הגברת התכיפות לביצוע רענונים לאתתים, ובחינת האפשרות לשלב ברענונים אלו גם ביצוע בחינה מעשית – בין היתר בנושא סימנים מוסכמים ודרכי תקשורת. בנוסף ציינו כי יש לשקול מינוי של עגורנאי ואתת קבועים באתר עבודה על ידי מנהל העבודה באתר, והחלת חובה לביצוע תדריך ותיאום פיזי ביניהם באשר לדרכי התקשורת – שיבוצע בכל החלפה של מי מהם באתר.

עוד מציינים כי נוכח תוצאות השאלון, ייתכן ויש מקום לשקול להרחיב את הבדיקות הנדרשות כיום על ידי רופא לצורך קבלת אישור בריאות תקינה, כך שיכללו גם בדיקות השוללות תופעות של התמכרות לסמים או לאלכוהול כתנאי להכשרה, ולקיים בדיקות עיתיות רלוונטיות על מנת למנוע מעובדים שאינם כשירים לעבוד בעבודה זו ולסכן את חייהם ואת חיי אחרים.