מאות נכים, אנשים עם מוגבלות ותומכים במאבק להעלאת קצבת הנכות, מפגינים בשעה זו מול קריית הממשלה בת"א, בדרישה מהמדינה להעלות את קצבת הנכות כפי שהתחייבה. על הבמה נושאים דברים מובילי מחאת הנכים, מיכל חסון, אייל כהן ואילן גילאון. הקהל קורא "רוצים צדק, לא רוצים צדקה", "מי שמאמין לא מפחד", "לקיים הבטחות" ועוד. מעל הבמה קראו תפילה לזכר הנכים שאיבדו את חייהם מאז שהחל מאבק הנכים, "נאבקו באומץ ובגבורה והלכו בטרם עת".

אייל כהן, מוביל קבוצת 'הנכים הופכים לפנתרים' אמר מעל הבמה: "הממשלה שוב משחקת עם האוכלוסייה המוחלשת. הממשלה הפרה את הבטחתה, הממשלה שחוקקה חוק – מפרה חוק. אני מודיע מעל במה זו, מאבק הנכים 2020 יוצא לדרך. היום זו רק יריית הפתיחה. אני קורא לכולם להתאחד סביב המאבק, אנחנו כח מנצח. אני קורא מעל במה זו, לחברי הכנסת, תתעוררו. תראו כמה עוול אתם גורמים לאוכלוסיית הנכים לחינם. די, מספיק להתעלל באוכלוסייה המוחלשת. הממשלה הורגת את הנכים לאט לאט."

חבר הכנסת אילן גילאון אמר: "כולנו נשאי מוגבלות. לכל אדם מגיע שיהיה לו חם בחורף כסף לאוכל וכסף לתרופות. אנחנו צריכים להישאר מאוחדים. אני מקווה שאנחנו נצליח לבטל את ועדת לרון, וכל אחד יוכל לקבל את קצבתו ללא כל תלות. אוהב אתכם, מקווה שאתם תהיו ביחד."

המחאה על העלאת קצבאות הנכות בת"א, 30 בינואר 2020 (צילום: דוד טברסקי)

המחאה על העלאת קצבאות הנכות בת"א, 30 בינואר 2020 (צילום: יהל פרג')

"מאז ומתמיד אני זוכר את אמא שלי נכה, ואף פעם לא חשבתי שהיא או כל נכה אחר הוא שונה מאדם שיכול ללכת. למה נכים צריכים להחליט כל חודש מחדש האם לקנות תרופות או אוכל הביתה?" אמר על הבמה בן כהן, קומונר בשנת שירות של הנוער העובד והלומד בב"ש. "בשנותיי בתנועה התחנכתי לערכים רבים. ערך שאני מאמין בו וחולם אותו הוא שוויון, וזו הסיבה שאני כאן: כי אמא שלי, אבא שלי, דוד ודודה שלי וכל הנכים במדינת ישראל, לא בחרו להיות נכים! וזה לא הופך אותם ללא שווים לאנשים אחרים במדינה, זה לא הופך אותם לפחות טובים או פחות חשובים מאנשים אחרים במדינת ישראל".

אבו ראמילה ואלחנן אהרון שהגיעו מירושלים אמרו ל'דבר': "מתעללים, בנכים. לא מסכימים לתת שכר מינימום, אפילו את ה-185 שח שהבטיחו לקחו. הייתה הצמדה לשכר הממוצע למשק ומאז 2003 הקצבה נשחקת. הכסף של הביטוח הלאומי לא נמצא אצלו אלא בידי האוצר, וידוע שהוא לא יוחזר".

"שילמנו כל החיים שלנו ביטוח לאומי. זו בושה, בושה, בושה!" אמרה רונית צרפתי, פעילה במאבק.

אלכס פרידמן, יוזם מאבק הנכים, מייסד "נכה לא חצי בן אדם" וחבר ברשימת ישראל ביתנו על הפגנת הנכים בתל אביב: "המאבק הקשה שלנו ציין החודש חמש שנים ונראה שהוא רחוק מלהסתיים. בחודש אוקטובר האחרון ארגון נכה לא חצי בן אדם ו-16 ארגונים חברתיים הגישו לצוות הבין משרדי מתווה מוסכם להמשך יישום החוק, אך הצוות בחר להתעלם ולא להגיש המלצות. ממשלת ישראל מפרה את החוק ומזניחה את ציבור הנכים, ציבור שזקוק לה יותר מכל. הממשלה טוענת שאי אפשר לקיים מהלכים משמעותיים בממשלת מעבר, אבל אותה ממשלה מגדילה תקציב מימון מפלגות ב-60 מיליון, מגדילה תקציב ישיבות ב-850 מיליון, ממנה שרים ומקדמת תכניות מדיניות. אנחנו לא מבקשים שיבואו לקחת אותנו במטוס ראש הממשלה, בסך הכל דורשים ליישם את החוק."

ההחלטה שנדחתה

כשהחל הסבב האחרון של מאבק הנכים, אי שם בשנת 2016, עמדה קצבת הנכות הבסיסית על סכום זעום של 2,342 שקלים בחודש. הדרישה המקורית של המאבק היתה השוואת הקצבאות לשכר המינימום במשק, מתוך המחשבה ההגיונית שאם יש סכום שמוגדר כמינימום למחייתו של אדם, ראוי שאנשים עם מוגבלות, שאינם יכולים לעבוד, יקבלו מהמדינה את הסכום הזה. בעבודה קשה, שכללה שיתוף פעולה עם ההסתדרות וארגונים חברתיים, הם הצליחו ליצור הסכמה חברתית רחבה לכך שהעלאת הקצבאות היא הדבר הכי חשוב, הכי ראוי והכי דחוף שצריך לקרות.

המאבק הארוך הסתיים, או לפחות כך חשבנו, בפשרה. הקצבאות לא הועלו לגובה שכר המינימום, אך סוכם שיועלו משמעותית לגובה של 3,700 ש"ח עד שנת 2022, ולאחר מכן יוצמדו לשכר הממוצע במשק. אלא שהחוק שנחקק בכנסת עיגן רק שלב אחד במתווה, והעלה את הקצבאות ל-3,270 ש"ח. ההחלטה כיצד לבצע את יתר הפעימות נדחתה להמשך, שעקב מערכות הבחירות שרדפו זו את זו, עדיין לא הגיע וגם אינו נראה באופק.