בכירים במחלקת המדינה האמריקנית טלטלו השבוע את הממסד הדיפלומטי, הצייתן בדרך כלל, של ארה"ב כשמזכר פנימי דחק בצבא ארה"ב לצאת לפעולה נגד ממשלת סוריה במטרה ללחוץ על נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, להסכים להפסקת אש ולהשיג את היד העליונה בשיחות עתידיות על שינויים פוליטיים במדינה.

ישנן סיבות רבות לסבירות הנמוכה של התערבות צבאית אמריקנית במלחמת האזרחים הסורית, אחת החשובות בהן היא המטרות הצבאיות המעורפלות והסיכון האפשרי לחיילי צבא ארה"ב. אולם הסיבה המשמעותית ביותר, נכון לרגע זה, היא התנגדותו של הנשיא ברק אובמה למהלך.

הדיפלומטים שחתמו על "מזכר המחלוקת", יש לציין, לא קוראים לכוחות הצבא האמריקני להפיל את ממשל אסד באופן מידי או לגרום לו לוותר על שטחים לטובת כוחות האופוזיציה – יעדים טיפוסיים יותר למהלכים  צבאיים. במקום זאת, קראו הדיפלומטים למתקפות ממוקדות שיכולות להגדיל את כוחה של ארה"ב מול אסד בשיחות דיפלומטיות עתידיות, ערוץ בו כשלה, עד כה, ארה"ב שוב ושוב.

התערבות צבאית עשויה להכניס את וושינגטון למערכה בלתי צפויה וקטלנית. האופוזיציה הסורית כוללת עשרות קבוצות מורדים הכוללות קבוצות אתניות וארגוני טרור כמו דאע"ש. חיל האוויר הרוסי, כוחות צבא איראניים וקבוצות צבאיות למחצה הנלחמות לצד אסד, מצופפות את המרחב האווירי ושדה הקרב על הקרקע.

בנוסף, נראה כי סדר העדיפויות של ארה"ב שונה לחלוטין מהכיוון שהציעו במחלקת המדינה. למרות שקרא לאסד לפנות את כיסאו כבר לפני חמש שנים, התמקד אובמה במאמצים לנצח את דאע"ש בסוריה ולא בהחלפת השלטון במדינה. ממשל אובמה מעוניין לשמר את המדינה הסורית וצבאה על מנת ש"ממשלת מעבר" עתידית תוכל להשיב את הסדר ולעזור במלחמה מול דאע"ש. הממשל מעוניין גם לצרף את רוסיה ואיראן למאמץ זה.

אז למה בדיוק קראו הבכירים המתוסכלים במחלקת המדינה ולמה שינוי המדיניות האמריקנית אינו סביר?

התנגדות מצד הבית הלבן

המזכר, שהפך בינתיים למסווג, הועבר בערוץ הרשמי לחילוקי דעות. 51 בכירים, רובם מדרג ביניים, הקשורים בעיצובה של מדיניות ארה"ב בסוריה חתמו עליו. הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל ציטטו מעותקים של המזכר, שלטענתם ראו או השיגו.

המסמך מביע תסכול ברור מהתגובה האמריקנית – המוכתבת על ידי הבית הלבן – לסכסוך שהביא למותם של כחצי מיליון אנשים, לפי חלק מהאומדנים, ותרם למשבר הפליטים העולמי.

"הרציונל המוסרי לנקיטת צעדים שיביאו לסיום ההרג והסבל בסוריה, אחרי חמש שנות מלמה אכזרית, הוא ברור ואין אליו עוררין", ציטט הניו יורק טיימס את המזכר.

לא מדובר בגישה חדשה במחלקת המדינה. שני מזכירי המדינה האחרונים של אובמה, הילרי קלינטון וג'ון קרי, דחפו להתערבות בסוריה, כמו גם שר ההגנה לשעבר וראש ה-CIA. אך לנשיא האמריקני שמורה המילה האחרונה בנושא ודבר לא שינה את דעתו עד כה.

כאשר אסד חצה את "הקו האדום" של אובמה והשתמש בנשק כימי ב-2013, הנשיא נסוג מאיומי מתקפות תגמול. אי הסדר המתמשך בלוב, בה סייעה ארה"ב להפיל את משטר קדאפי ב-2011, תורמים לאיפוק הנשיאותי.

"אף אחת מהאפשרויות אינה טובה" אמר אובמה בערב הסעודית באפריל האחרון, "כל 'תכנית ב" ללא סיכום פוליטי מכילה את הסיכון של הארכת המלחמה בשנים רבות".

"הנשיא היה ברור תמיד לגבי העובדה שהוא לא רואה פתרון צבאי למשבר בסוריה, וזו עדיין עמדתו" הוסיפה אתמול (שישי) דוברת הבית הלבן, ג'ניפר פרידמן.

הרבה נעלמים

מלבד ניצחון על דאע"ש, האסטרטגיה של אובמה בסוריה מורכבת משלושה שלבים: כפייה של הפסקת אש על אסד ושיחות על "תקופת המעבר הפוליטית", לחץ על הנשיא הסורי לפנות את השלטון, איחוד צבא סוריה וכוחות האופוזיציה המתונים למלחמה בטרור.

אחרי חמש שנים של מלחמת אזרחים, שרשרת האירועים הזו טרם יצאה אפילו לדרך. הלוחמה במדינה מתחוללת למרות אין ספור הפסקות אש חלקיות בין ממשלת סוריה וכוחות האופוזיציה. הדיפלומטים החתומים על המזכר מציינים כי ללא נקודת מינוף, אסד לא יחוש לעולם לחץ מספק על מנת להפסיק את ההפצצות ולשבת לשולחן המשא ומתן.

פעולה צבאית יכולה "לדחוף לתהליך דיפלומטי ממוקד יותר ונחוש יותר בהובלת ארה"ב", ציין המזכר, כך שהסכסוך "ישנה כיוון" וישלח "מסר ברור למשטר ותומכיו שלא יהיה פתרון צבאי".

"האיום בהתקפות מביא עמו תוצאות דרמטיות" אמר אנדרו טבלר, מומחה לסוריה ממכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב ותומך במדיניות המוצעת במזכר. "לא מדובר כאן בפלישה לסוריה או עיראק. מדובר על הענשת אסד על הפרות של הפסקות אש. מדיניות כזו יכולה, אם היא מגובה בנחישות, לשנות את עמדתו הנוקשה של אסד לגבי משא ומתן".

על פי כותבי המזכר, המדיניות המוצעת תגביר את התמיכה של הרוב הסוני במטרה האמריקנית לבודד ולנצח את דאע"ש. כיום, מובילים הסונים את המאבק באסד, בן המיעוט העלווי המקושר לשיעים.

אך אם ניתן ללמוד מהמקרה הלובי, התערבות אמריקנית לא תמיד משפיעה כמתוכנן. שנה אחרי הדחת קדאפי, תקפו חמושים לוביים את הנציגות הדיפלומטית של ארה"ב בעיר בנגזי וכיום אין לוושינגטון נוכחות דיפלומטית בגבולות המדינה.

רוסיה

"טענו כבר מתחילת המשבר הסורי שצריכה להיות התערבות חזקה יותר" אמר אתמול שר החוץ הסעודי עבד אל-ג'ובייר.

אך אם תכנון של התערבות צבאית היה סבוך בשלבים מוקדמים של הנעשה בסוריה, הוא הפך קשה הרבה יותר עם כניסת רוסיה לסכסוך בספטמבר האחרון. תקיפת כוחות אסד מציבה כעת את הסיכון למלחמה עקיפה עם רוסיה, המתקיפה כוחות מורדים המגובים על ידי ארה"ב. הסיכוי לעימות מקרי עולה אם שני הצבאות יפסיקו את התיאום ביניהם במאמציהם הנפרדים בסוריה.

כותבי המזכר הכירו בסיכונים אלו, אך טענו כי גם רוסיה צריכה להראות רצינות בנוגע להפסקת האלימות וקיום שיחות על העתיד הפוליטי של סוריה.

"אני לא חושב שזה מאוד מציאותי" אמר סטיבן בידל, מרצה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שייעץ לצבא האמריקני במזרח התיכון, "אם נתחיל להשתמש בתקיפות מהאוויר נגד המשטר, רוסיה תגביר, כמעט בוודאות, את המתקפה על המורדים".

"אל מול המעורבות הרוסית העמוקה בסוריה", אמר בידל, "המחויבות הנדרשת על מנת לכפות הסדר מדיני דרך כוח צבאי לא תזכה לגיבוי של הציבור האמריקני".