שר הביטחון נפתלי בנט הודיע אתמול (ראשון) על ­הפסקת יבוא הסחורות החקלאיות מהרשות הפלסטינית, כתגובה לחרם המתמשך על יבוא עגלים מישראל לשטחים. בתגובה, הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן על הפסקת היבוא הפלסטיני מישראל. ישראל מייצאת לרשות הפלסטינית סחורות בשווי שנתי של כ-4 מיליארד דולר, לעומת סחורות בשווי של כ-900 מיליון המיובאים מדי שנה מהשטחים לישראל. הצעדים עלולים להביא לפגיעה בכלכלה הפלסטינית, ויש מי שחושש שהמצב עלול להביא אפילו לכדי פגיעה ביציבות הפוליטית.

החלטת שר הביטחון מגיעה לאחר מחאה של מגדלי הבקר העצמאיים בישראל, הנמשכת כבר מספר חודשים. כ־130 אלף עגלים מיוצאים מישראל לרשות הפלסטינית מדי שנה, וההיקף השנתי של יבוא הבקר מהמגדלים בארץ עומד על כ־700 מיליון שקל. מזה כמעט שנה שהרשות הפלסטינית לא נותנת אישורים לייבוא בקר מישראל, וההחלטה הפלסטינית פגעה במגדלים הישראלים קשות. 

חקלאי ובקר ברמת הגולן. ספטמבר 2019 (צילום: מאור קינבורסקי/פלאש90)

"אם עד יום ראשון הרש"פ תסיר את החרם, לא יהיה צורך בהפסקת היבוא החקלאי. אני מאמין בסחר חופשי ובכלכלה פתוחה. החרם על מגדלי הבקר החל מספר חודשים לפני כניסתי לתפקיד שר הביטחון, ועשינו ניסיונות לפתור זאת. הזהרנו את הרש"פ, ללא הואיל. יסירו את החרם-נפתח מחדש את היבוא", כתב בנט בחשבון הטוויטר שלו.

הפרה של הסכמי פריז

ההחלטה הפלסטינית היא תגובה למספר החלטות עבר, המפרות את ההסכמים הכלכליים שנחתמו עם ישראל במסגרת הסכמי אוסלו, הידועים בתור "הסכמי פריז". על פי ההסכם, ועדה משותפת של ישראלים ופלסטינים קובעת את שיעורי היצוא של סחורות שונות מישראל לרשות. עם זאת, גורמים בכירים ברשות הפלסטינית, ביניהם ראש הממשלה הפלסטינית מוחמד אשתייה, הביעו בשנה האחרונה כוונה להפר את ההסכם ולפתוח במשא ומתן מחודש עם ישראל. באוקטובר נענתה ישראל לבקשה לערוך דיונים חדשים בהסכמים הכלכליים בין הצדדים, אבל עד כה לא הושגה פשרה.

הפסקת הייצוא הישראלי לשטחי הרשות הפלסטינית עלולה לגרום לערעור היציבות של הכלכלה הפלסטינית, וסביר שרבים ברש"פ יפעלו נגד המהלך. למעשה, הכלכלה הפלסטינית היא כלכלה מבוססת יבוא, ומרבית הסחורות מיובאות אליה מבחוץ. רק בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 עמד הגירעון המסחרי של הרשות הפלסטינית על 3.5 מיליארד דולר, מתוך תמ"ג של 16 מיליארד דולר. הסכמי פריז קבעו כי ישראל והרשות הפלסטינית יקיימו איחוד מכסים, שבמסגרתו לא יוטלו מכסים על מעבר סחורות בין ישראל לרש"פ, אבל המכסים על יבוא לרש"פ ממדינות זרות יהיה זהה לזה של יבוא לישראל. לכן, חלק ניכר מהיבוא הפלסטיני מקורו בישראל, ולכן הפסקת יבוא מישראל עלולה לגרום לזינוק במחירי הסחורות ברש"פ.

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן (צילום ארכיון: ויסאם חשלמון/ פלאש90)

תגובת ישראל עשויה להביא לשינוי עמדות בקרב הפלסטינים, או לפגיעה נוספת בכלכלה הפלסטינית שעומדת על סף משבר מזה מעל לשנה. לפני כשנה, אחרי שהרשות הפלסטינית אסרה על יבוא טלאים מישראל, הודיע שר החקלאות אורי אריאל על איסור העברת תוצרת חקלאית מישראל לרש"פ – מהלך שהוביל לנסיגת הפלסטינים מצעדיהם.

מצב הכלכלה הפלסטינית: צניחה דרמטית בהכנסות

על פי דו"ח של הבנק העולמי שפורסם בשנה שעברה, הכנסות הרשות הפלסטינית במחצית הראשונה של 2019 צנחו בלא פחות מ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2018, כשהכנסות הרשות ממסים ירדו בתקופה הזו ב-68%. הבנק העולמי אף הזהיר כי לרשות הפלסטינית חסרים כ-1.8 מיליארד דולר כדי לעמוד בהתחייבויותיה, גם לאחר שפנתה לקבל אשראי מהבנקים הפלסטיניים המקומיים.

עוד עולה מהדו"ח, כי מאז פברואר 2019 הגדילה הרשות את היקף ההלוואות שלקחה מבנקים פלסטינים, ובמקביל היא מבצעת קיצוצים נרחבים בהוצאותיה כדי לפצות על הצניחה בהכנסותיה. בין היתר, כך על פי הבנק העולמי, מתחילת השנה שילמה הרשות רק 60% ממשכורות עובדיה.