במהלך שנת 2019 מעל ל-195 אלף איש בגילאי 20+, המהווים כ-3.5% מכלל האוכלוסייה בישראל, נפגעו מעבירות מקוונות, כלומר פעולות פליליות ברשת. כך עולה מסקר הלמ"ס שנערך בשנה האחרונה לבקשת המשרד לביטחון פנים, בין היתר כדי לייצר מדיניות חדשה בנושא לאחר שבמשך שנים נוצר רושם בציבור שקורבנות האלימות המקוונת 'שקופים' בעיני המשטרה. את הרושם הזה מחזק נתון חריג לפיו כמעט 90% מהנשאלים שדיווחו שהיו קורבנות לפגיעה מקוונת, הנחשבת לעבירה פלילית לכל דבר ועניין, כלל לא פנו למשטרה בעניין. לפחות 40% מהנפגעים ידעו בוודאות שהיו קורבנות לעבירה פלילית אך סברו שהמשטרה אינה יכולה או שאין לה רצון לטפל בבעיות מהסוג הזה ועוד 15% ציינו שהעדיפו לפנות לגורם אחר.

(מקור: הלמ"ס / גרפיקה: אידאה)

רוב נפגעי העבירות נמצאים בטווח הגילים 25 עד 34 ועוד עולה כי בעוד ששיעור היהודים שנפגעו כפול מזה של הערבים, כמות הגברים שנפגעו שווה לכמות הנשים. לפי הסקר, סוגי העבירות השכיחות ביותר ברשת הינן גניבת זהות (32.5%), גניבה או הפצת מידע אישי (27.2%) או תקיפה מקוונת של מחשב (17.9%) על-ידי תוכנה זדונית. 11% מהנשאלים דיווחו כי חוו הטרדה מינית ברשתות וכ-6.5% דיווחו על ניסיון סחיטה.

לצד הנתונים המדאיגים, מעל ל-75% מהנסקרים ענו שאינם חוששים להיפגע מעבירה מקוונת, נתון גבוה זה מעיד יותר מכל על-כך שעדיין אין דימוי רווח ברור למהי עבירה מקוונת ומה עושים כאשר נפגעים מאחת כזו. סימוכין לכך ניתן לראות בקרב נשאלים שנפגעו בעברם מעבירה מקוונת וכ-57% מאלה הביעו חשש רב מפגיעה חוזרת ברשת.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

(מקור: הלמ"ס / גרפיקה: אידאה)

בקרב בני נוער וצעירים, הסקר מצא שב-19.3 אלף משקי בית בישראל ישנם ילדים שנפגעו מבריונות ברשת (2.4% מכלל משקי הבית) אך הדיווח על עבירה מקוונת כלפי ילדים, שאינה כוללת בריונות או ביוש (Shaming) היא תופעה שכיחה מאוד (כ-1%). בשנתיים האחרונות השיקה משטרת ישראל את מוקד 105 למאבק באלימות ברשת שעד היום טיפל ביותר מ-8,000 תלונות. המוקד פועל מסביב לשעון ומאויש על-ידי אנשי משטרה ואנשי מקצוע מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים המוכשרים לתת מענה מהיר לתלונות על אלימות ובריונות ברשת, סחיטה, פגיעה מינית וגם במקרים המעוררים חשש לחיי אדם ולאובדנות.