צעיר יפוצה ב-5,000 שקלים, לאחר שנדחה בראיון עבודה לתפקיד מכירות ברשת אופנה, על רקע העובדה שהוא שומר שבת. הפיצוי ניתן במסגרת הסכם פשרה עם החברה, לאחר שהצעיר נעזר בהסתדרות הנוער העובד והלומד לתבוע פיצויים.

הצעיר, תושב רמלה בן 19, שביקש לעבוד בתקופה שבין סיום למודיו לגיוסו. על פי כתב התביעה, פנה לחברה בעקבות מודעת דרושים לעובדים בני למעלה מ-18, עם 'רעב לעולם המכירה והאופנה'. מנהלת הסניף בו ביקש לעבוד, שמחה לשמוע כי הצעיר צפוי להתגייס רק שנה לאחר מכן, אך הבהירה כי הסניף עובד גם בשעות הלילה וגם במהלך סופי השבוע. הצעיר הסביר כי הוא יכול לעבוד במשרה מלאה בת חמישה ימים בשבוע, ואף בימי שישי בבוקר ובמוצאי שבת, אך איננו יכול לקחת משמרות במהלך השבת, כיוון שהוא שומר שבת. "אני אעשה עוד בדיקה", השיבה המנהלת, "אבל זה משהו שהוא ממש סוג של פרמטר שרק איתו אנחנו מקבלים… זה לא פייר שאחד לא יעבוד וכל השאר כן יעבדו בשבת". בהמשך כתבה לו במסרון: "ביררתי עם האחראים שלי ואין לי אישור לקבל עובדים שומרי שבת… מצטערת".

תהלוכת ה-1 במאי של הנוער העובד והלומד בתל-אביב (צילום: דניאל דלה רוקה / דוברות הנוער העובד והלומד).

"הנער פנה אלינו פגוע, וסיפר שהופלה", כתב בפייסבוק יעקב אביד, מזכיר איגוד מקצועי לנוער בהסתדרות הנוער העובד והלומד, אשר ייצג את הנער בתביעה. "פנינו לחברה. הסברנו שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר להפלות בגלל דת. הזכרנו שסעיף 9ג' לחוק שעות עבודה ומנוחה אוסר לא לקבל עובד רק כי סרב לעבוד בשבת. הם ענו שלא בגלל זה לא קיבלו אותו. אלא מה – יש את המסרון של מנהלת הסניף שאומר שלא קיבלו אותו בגלל שהוא לא מסכים לעבוד בשבתות. הגשנו תביעה ושלחו אותנו לגישור. הסכמנו ללכת לקראתם ולקבל את הפשרה. כל הכבוד לנער שנאבק כדי שלא יפלו אותו ואחרים".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

במסגרת הסכם הפשרה שנחתם, הסכימה החברה לשלם לנער סכום חד פעמי בסך 5000 ש"ח, וזאת "מבלי שהדבר יהווה הודאה כלשהי מצידה באיזו מטענותיו בכתב התביעה, וכן מבלי שהדבר יגרע מהכחשותיה את טענות התביעה". הנער התובע אף הצהיר כי ידוע לו שהסכמת החברה לשלם סכום זה נעשתה 'לפנים משורת הדין', והתחייב שלא לפרסם את ההסכם ופרטיו לצדדים שלישיים, תוך שהצדדים פנו לבית המשפט בבקשה להטלת חיסיון על הסכם הפשרה. עם זאת, שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אלעד שביון, אשר אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין, ציין כי "לנוכח עקרון פומביות הדיון, לא ניתן להורות על חיסיון הסכם הפשרה".

בינואר 2019 נכנס לתוקף תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, המבהיר כי עובד רשאי לסרב לעבוד ביום השבתון שלו, בלי קשר למידה בה הוא שומר את מצוות דתו. את התיקון לחוק יזמו חברי הכנסת מיקי זוהר (ליכוד) ועליזה לביא (יש עתיד). טרם כניסת התיקון לתוקף, יכול היה מעסיק לדרוש מעובד להציג הצהרה חתומה על ידי עו"ד על פיה הוא שומר את מצוות דתי, על מנת שלא ניתן יהיה לחייבו לעבוד ביום השבתון.  תיקון כולל סעיף המאפשר למפעלים להגיש בקשה לוועדת שרים, הכוללת את ראש הממשלה, שר הדתות ושר העבודה והרווחה או מי מטעמם, להיות מוחרגים מהחוק בשל נזקים חמורים שיגרמו להם או סכנה לציבור. יוזמת החקיקה הוגשה בעקבות הפרסום בתקשורת, כי עובדים בנמל חיפה נדרשו כאמור להצהיר בחתימת עורכי דין כי הם שומרי מצוות על מנת שלא להיות משובצים למשמרות בשבת.