מדינת ישראל סיימה את חודש ינואר עם עודף של 5.9 מיליארד בתקציב המדינה, כך פורסם אתמול (רביעי) בדו"ח ביצוע התקציב לחודש הראשון של התקציב ההמשכי. הסיבה לעודף הגדול יחסית היא התקציב ההמשכי, שמגביל מאד את הוצאות הממשלה. כך לדוגמה, למרות העודף הגודל, סירב אתמול משרד האוצר לתקצב פרויקט לביטחון תזונתי שעלותו 30 מיליון שקל בטענה כי "אין עודפים", טענה הנובעת ממבנה התקציב ההמשכי.
העודף התקציבי גדול יחסית, בייחוד לעומת ינואר של שנת 2019, אז נמדד גירעון של 800 מיליון שקלים בתקציב. בסך הכל הוציאה הממשלה בחודש ינואר 36.3 מיליארד שקלים מתוך התקציב החודשי של 40.2 מיליארד שקלים שנגזר מהתקציב ההמשכי. הסיבה המרכזית לעודף יוצא הדופן נעוצה בירידה דרמטית בהוצאות, כתוצאה מירידה בתקציבי המשרדים. על-פי משרד האוצר, בחודש שעבר חלה ירידה של 10.3% בהוצאות המדינה לעומת חודש ינואר 2019. לפי הדו"ח, הוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-21.5%, והוצאות המשרדים האזרחיים ירדו ב-7.1%. משרדי הממשלה הוציאו בחודש ינואר 23.6 מיליארד שקלים, מתוך התקציב הכולל של 40.2 מיליארד שקלים הנגזר מהתקציב ההמשכי.
במקביל, הכנסות המדינה דווקא עלו לעומת ינואר 2019. הכנסות המדינה לחודש ינואר עמדו על 33.6 מיליארד שקלים, שהם גידול של 11.9% לעומת ההכנסות בינואר אשתקד.
כל המצב הזה נוצר בגלל רצף הבחירות בחודשים האחרונים וחוסר ההצלחה לכונן ממשלה שהביא למצב שלא אושר תקציב לשנת 2020. לכן, מאז תחילת השנה ממשלת ישראל פועלת על-פי "תקציב המשכי", שבו כל חודש עומד תקציב המדינה על 1/12 מהתקציב של שנת 2019. המטרה של התנהלות כזו היא למנוע קבלת החלטות בפועל על-ידי שינוי התקציב בזמן שלא קיימת ממשלה שתאשר שינויים כאלו.
תחת התקציב ההמשכי, מי שמנהל את תקציב המדינה הלכה למעשה הוא החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו. התחייבויות שהיו קיימות למדינה לפני 2020 מתוקצבות באופן אוטומטי. לעומת זאת, חידוש הוצאות או הוצאות חדשות צריכות לקבל את אישורו של החשב הכללי. אחת הסיבות לירידה בהוצאות המדינה בחודש ינואר היא סירובו של משרד האוצר לממן מספר פרויקטים במשרדים השונים.
על-פי משרד האוצר, בחודש ינואר הוציאה הממשלה סכומים נמוכים כל כך בגלל החזרי חוב גבוהים ותקציב מוגבל כתוצאה מהתקציב ההמשכי. "הירידה המדווחת בהיקף ההוצאות של משרדי הממשלה בחודש ינואר הינה מתוכננת כתוצאה מ'תקציב המשכי' בו קיימת מכסה חודשית אחידה על-פני כל חודשי השנה, בעוד שישנם תשלומי חוב קרן וריבית ממשלתיים גבוהים באופן יחסי בחודשים מסוימים, בפרט במחציתה הראשונה של השנה", נכתב בדו"ח.