דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ח בניסן תשפ"ד 26.04.24
26.1°תל אביב
  • 23.4°ירושלים
  • 26.1°תל אביב
  • 21.2°חיפה
  • 23.9°אשדוד
  • 21.6°באר שבע
  • 27.4°אילת
  • 24.4°טבריה
  • 22.5°צפת
  • 25.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ספורט

ספורט / לפני קארל לואיס, ג'סי אוונס ומייקל ג'ונסון, היה ג'ון בקסטר טיילור

טיילור, בנם של עבדים משוחררים, היה האפרו-אמריקאי הראשון לזכות במדליה אולימפית, ומי שהחל את המסורת של רצים אפרו-אמריקאים למרחקים קצרים בארה"ב | פרויקט מיוחד לרגל חודש ההיסטוריה השחורה בארה"ב

ג'ון בקסטר טיילור וחבריו לנבחרת השליחים האמריקאית באולימפיאדת 1908 (קרדיט: ויקימדיה)
ג'ון בקסטר טיילור וחבריו לנבחרת השליחים האמריקאית באולימפיאדת 1908 (קרדיט: ויקימדיה)
ליאור ברטל
ליאור ברטל
כתב ספורט
צרו קשר עם המערכת:

חודש פברואר מוגדר בארה"ב כחודש ההיסטוריה האפרו-אמריקאית בארה"ב. השנה נציין ב'דבר ספורט' את האירוע החשוב עם סדרת כתבות על גיבורי הספורט פורצי הדרך של הספורט האמריקאי. ג'ון בקסטר טיילור היה בנם של עבדים שניחן בכישרון ריצה יוצא דופן. טיילור ניצל את יכולות הריצה שלו והתגבר על מכשולים רבים בדרך להפיכתו לספורטאי האפרו-אמריקאי הראשון שזכה במדלית זהב אולימפית בארה"ב, באולימפיאדת לונדון 1908.

לאורך השנים נבחרת ארה"ב הכילה את מיטב האתלטים בהיסטוריה. רוב הכוכבים הגדולים בריצות הקצרות היו אפרו-אמריקאים, אשר זכו באין ספור מדליות אולימפיות ושברו פעם אחר פעם את שיאי העולם, כשהם מותחים עוד ועוד את קצה היכולת האנושית בספורט. שמות אגדיים כמו קארל לואיס, מוריס גרין, ג'יסי אוונס וילמה רודלוף, פלורנס גריפית' ג'וינר, מיקל ג'ונסון ואליסון פליקס הם רק רשימה חלקית של אצנים אפרו-אמריקאים שכיכבו לאורך ההיסטוריה בריצות הקצרות והפכו את הענף למה שהוא היום. טיילור היה הראשון להתוות את הדרך.

ג'ון בקסטר טיילור נולד בעיר הבירה וושינגטון ב-3 בנובמבר 1982. במהלך ילדתו עברה משפחתו של טיילור לפילדלפיה. שם הוא למד בבית הספר "סנטרל היי". בשנתו האחרונה בבית הספר זומן טיילור להשתתף בנבחרת הריצה של הבית ספר. טיילור היה הרץ האפרו-אמריקאי היחיד בנבחרת הבית ספר. קבוצתו סיימה רק במקום החמישי בתחרות, למרות זאת טיילור הצטיין ונחשב לרץ הטוב ביותר לגילו במדינה ל-440 יארד. לאחר שסיים את לימודיו עבר ללמוד בבית הספר "בראון פרפרוטורי". בזמן לימודיו בבית הספר הוא צורף לנבחרת האתלטיקה, ניצח מספר תחרויות חשובות ונחשב לרץ 440 יארד הטוב לגילו בארה"ב.

שנה לאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת פנסילבניה ללימודי וטרינריות. במהלך לימודיו באוניברסיטה זכה טיילור פעמים באליפות האוניברסיטאות בריצת ה-440 יארד ושבר פעמיים את שיא האוניברסיטאות. ב-1904 נסע טיילור להתחרות במספר תחרויות ריצה באנגליה וצרפת וחזר לארה"ב לאחר שזכה ברובן. ב-1906 הצטרף טיילור למועדון האתלטיקה "מועדון האתלטיקה האירי- אמריקאי" וזכה באליפות ארה"ב לחובבנים בריצת ה-440 יארד ושנה מאוחר יותר גם ב-600 מטר.

בעקבות הצטיינותו צורף הרץ המצטיין לנבחרת ארה"ב לקראת המשחקים האולימפיים בלונדון 1908. טיילור היה חלק מתוך רביעית השליחים האמריקאית בריצת 1,600 מטר והיה הרץ האפרו-אמריקאי היחיד בנבחרת השליחים. באותה התקופה ריצת השליחים פעלה אחרת ממה שאנו מכירים היום. שני הרצים הראשונים רצים כ"א 200 מטר, הרץ השלישי רץ 400 מטר והרץ האחרון רץ 800 מטר. במקדמות ובגמר טיילור היה הרץ השלישי של הנבחרת ולקח חלק בזכייה של הנבחרת במדליית הזהב האולימפית.

המדליה שנמנעה

טיילור נרשם גם לריצת ה-400 מטר, אך לצערו הרב הוא נאלץ לפרוש מריצת הגמר, בעקבות החלטת המשלחת האמריקאית להחרים את גמר הריצה, לאור וויכוח עם המשלחת הבריטית סביב עבירה שבוצעה במהלך הריצה.

בשלב המוקדמות של ריצת ה-400 מטר טיילור סיים במקום הראשון במקצה שלו. בשלב חצי הגמר טיילור העפיל לגמר עם התוצאה השנייה בטיבה. במקצה הגמר התחרו ארבעה רצים בלבד, שלושה אמריקאים ורץ בריטי אחד.

במהלך הריצה סיים ויליאם רובינס האמריקאי במקום הראשון. חברו לנבחרת האמריקאית ג'ון קארפנטר אשר סיים שני חסם עם מרפקו את ויינדם הולסוול הבריטי, במטרה למנוע ממנו לעקוף אותו לקראת סיום הריצה וכך אילץ אותו לצאת מתחומי המסלול. אקט החסימה שהיה חוקי באותה התקופה בארה"ב ולא חוקי בתחרויות בבריטניה, יצר וויכוח סוער סביב חוקיות החסימה. בסיומו של הדיון הוחלט שלאור העובדה שהאולימפיאדה מתקיימת בלונדון, התחרויות יתנהלו לפי התקנון המקומי.

בעקבות החסימה הבלתי חוקית, קארפנטר נפסל ונקבע באופן שנחשב לשערורייתי שהגמר יערך מחדש עם טיילור, הולסוול ורובינס. הגמר המחודש נערך יומיים לאחר הגמר השנוי במחלוקת. האמריקאים סירבו להגיע לריצה וכך נוצר מצב אבסורדי ויחיד במינו שהולסוול היה המתחרה היחיד בגמר.

הרץ הבריטי ויינדם הולסוול חוצה את קו הסיום בגמר השני של מקצה 400 המטרים בעודו רץ לבדו לאחר שהנבחרת האמריקאית החרימה את האירוע (Photo by PA Images via Getty Images)
הרץ הבריטי ויינדם הולסוול חוצה את קו הסיום בגמר השני של מקצה 400 המטרים בעודו רץ לבדו לאחר שהנבחרת האמריקאית החרימה את האירוע (Photo by PA Images via Getty Images)

בעקבות אירועי הגמר הוחלט על שינוי בתחרויות ה-400 מטר ומאז הוגדרו מסלולים נפרדים לכל רץ בתחרות. בעקבות היעדרות המשלחת האמריקאית טיילור פספס זכייה במדליה נוספת, שהיתה מובטחת לו כאחד משלושת המתחרים בגמר.

ניצחון מתוק אבל קצר

לצערו הרב טיילור לא הספיק כמעט להינות מהזכייה במדלית הזהב ההיסטורית. חמש חודשים בלבד לאחר האולימפיאדה נפטר טיילור בגיל 26 בלבד מדלקת ריאות. אלפי אנשים הגיעו ללוות את טיילור בדרכו האחרונה. במהלך הקריירה הקצרה שלו טיילור זכה ב-45 גביעים ויותר מ-70 מדליות.

בעיתון "פנסילווניאן", העיתון הרשמי של אוניברסיטת פנסילבניה, תיאר העיתון את טיילור כאחד הסטודנטים הפופולריים והמוערכים בקמפוס, וכתב, "אנחנו לא יכולים לחלוק לו שום מחווה גבוהה יותר – ג'ון בקסטר טיילור: איש פנסילבניה, אתלט וג'נטלמן." המאמן שלו מייק מארפי תיאר את טיילור "הבן אדם הנחמד ביותר שאי פעם אימנתי. הוא לעולם לא פגע במשהו, עבד קשה ותמיד הגיע בזמן."

הדרך לשבירת המוסכמות או סלילת הדרך לרבים, אינה פועלה של אדם יחיד, אלא של חבורה אנושית רחבה שנאבקת בדרכה הייחודית לשינוי הנורמות הנהוגות. ג'ון בקסטר טיילור לא היה מהפכן ששינה את פני ההיסטוריה הספורטיבית של ארה"ב, אך הוא היה הראשון מבין רבים אחרים אשר פרצו את הדרך בתקופה גזענית ומורכבת בארה"ב של המאה הקודמת. הראשון מבין רבים שכתבו מחדש את ההיסטוריה של הריצות הקצרות של ארה"ב.


פברואר מוגדר בארה"ב כחודש ההיסטוריה השחורה. השנה נציין ב'דבר ספורט' את האירוע החשוב עם סדרת כתבות על גיבורי הספורט האפרו-אמריקניים פורצי הדרך של הספורט האמריקאי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!