חמישית מתלמידי ישראל נעזרים במורים פרטיים, כך עולה מסקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד נמצא מתאם בין רמת השכלתם והכנסתם של ההורים אל מול מידת השקעתם בשיעורים פרטיים ועזרה לילדהם בלימודים. בין היתר, נמצא כי הפערים בין הורים אקדמאים להורים לא אקדמאים המוציאים מכיסם על שיעורים פרטיים מגיעים לעשרות אחוזים. פער נמצא גם בהישגי התלמידים במבחני המיצ"ב בין אלו שהוריהם עוזרים להם לאלו שלא.

על פי נתוני הסקר, שבחן את מידת התערבות ההורים בהישגים הלימודיים של ילדיהם, כמחצית מתלמידי ישראל (45%) ציינו שהם מקבלים עזרה בשיעורי הבית בביתם; כשני שלישי מתלמידי בתי הספר היסודיים (65%) מקבלים עזרה, 43% מהתלמידים בחטיבת הביניים ו-22% מהתלמידים בתיכון. האם יותר הכנסה חופשית מאפשרת להורים יותר זמן פנוי ללמוד עם ילדיהם?  אפשרי בהחלט, שכן הסקר מצא שככל שההכנסת ההורים עולה, כך אחוז הילדים אשר מקבלים עזרה בביתם מהורים עולה גם היא.

עזרה בשיעורי בית לפי רמת ההכנסה של ההורים. (מקור: הלמ"ס/גרפיקה: אידאה)

כך למשל, ילדים להורים בעלי השכלה גבוהה, שמצופה מהם לרכוש להשכלה גבוהה, מקבלים עזרה בבית בשיעור גבוה יותר מילדים להורים שאינם בעלי השכלה גבוהה. בבתי הספר היסודיים,  71% מהתלמידים מבתים עם השכלה אקדמאית מקבלים עזרה, לעומת 59% מהתלמידים שמגיעים מבתים ללא השכלה אקדמאית – פי 1.2 פחות. לעומת זאת, בתיכון כשליש מהילדים שהוריהם בעלי השכלה אקדמאית מקבלים עזרה בשיעורי בית בעוד רק 13% מהתלמידים שהורים אינם בלתי השכלה אקדמאית קיבלו עזרה – פער של כמעט פי שלושה. בין היתר, ניתן להסביר את הפער בכך שהורים על כל קשת ההשכלה מסוגלים לעזור לילדהם עם חומר הנלמד ביסודי, אך מתקשים בכך בלימודי התיכון.

שיעורים פרטיים לפי רמת ההשכלה של ההורים. (מקור: הלמ"ס/גרפיקה: אידאה)

לבסוף, מציין הסקר שבין השנים 2012 ו-2017, אחוז הילדים שמקבלים עזרה בהכנת שיעורי בית, הולך ויורד, אולי סימן ליעילותן של רפורמות השונות במערכת החינוך, שמאפשרות יותר זמן פרטני בין מורים לתלמידים ובכך מאפשרות לתלמידים את העזרה לה הם זקוקים בתוך בית הספר

עוד פרמטר לבחינת הפערים הם תוצאות מבחני המיצ"ב. תוצאות מבחני המתמטיקה הראו פער של 90 נקודות בין השגי התלמידים שהוריהם חשבו שישיגו השכלה אקדמית לבין ילדים שהוריהם לא חושבים שהם ישיגו השכלה אקדמית. בנוסף לכך נמצא שהרגלי קריאה, בית הספר ביישוב המגורים, השכלת ההורים ושיעורים פרטיים – תורמים כולם לציון במתמטיקה, במדעים ובאנגלית והילדים ש"זוכים" להם – מקבלים ציונים גבוהים יותר בעקביות.

אז מהי רמת ההשכלה הרצויה של התלמידים בעיני הוריהם? בדומה לשנים האחרונות בהן נערך הסקר, נמצא קשר הדוק בין השכלת ההורה לבין ציפיותיו. ככל שההורה משכיל יותר, כך הוא חושב שילדיו יהיו משכילים יותר למשל: רק מ-57% מהילדים לאימהות ללא תואר אקדמאי מצופה בבית כי ירכשו השכלה אקדמית, זאת לעומת 86% מהילדים לאימהות בעלות תואר אקדמי. בשנים שנבחנו, מרוב הילדים (כ-70%) מצופה כי ישיגו השכלה אקדמית. כאשר הציפייה לתואר ראשון עלתה מ-39% ב-2012 ל-48% ב-2017.

ההוצאה הגבוהה שנופלת על הורי ישראל היא ממקדמי אי השיוויון החמורים בישראל. עד היום נחשבה ישראל מהמובילות בעולם באחוז ההוצאה הפרטית הגבוה מסך ההוצאה הלאומית כאשר משפחה בישראל הוציאה 21.9% מסך ההוצאה הכוללת על חינוך מכיסה, בעוד הממוצע ה-OECD עמד על 15.8% בלבד .על פי דו"ח הוצאה הלאומית לחינוך,  הוצאות המדינה על שירותי חינוך מהוות רק 76.1% מהמימון של שירותי החינוך, כאשר כמעט רבע מההוצאה (23.9%) נושאים ההורים, הממננים בעיקר הוצאות פרטיות על שירותי חינוך (ובינהן תל"ן ותשלומי הורים), עזרה פרטית, קניית ספרי לימוד וצרכי כתיבה ולמידה. לפני נתוני הלמ"ס, בשנת 2017  משק בית בחמישון ההכנסה העליון הוציא 1,120 שקלים בחודש על תלמיד, מדובר סכום הגדול פי ארבעה מההוצאה של משק בית בחמישון ההכנסה התחתון, שעמדה על 280 שקלים לחודש בלבד.