18% מהחשמל שצרכה אירופה ב-2019 נוצר מאנרגיות רוח ושמש, לעומת 15% בלבד מפחם, כך על פי דו"ח משותף למכון המחקר הגרמני אגורה אנרגיוונדה ומכון המחקר הבריטי סנדבאג. על פי הנתונים היקף השימוש בפחם ירד ב-24%, כאשר האנרגיות המתחדשות מחליפות כמחצית מהפער, ואילו הגז משלים את המחצית השנייה. היקף ההתקנות הסולריות ביבשת קפץ מ-8.2 ג'יגהואט בשנת 2018 ל-16.7 ג'יגהואט ב-2019. יעדי האנרגיות המתחדשות באיחוד האירופי לשנת 2030 הם 32% ממשק האנרגיה כולו, ו57% ממשק החשמל.

הישג נאה למחירי האנרגיה הסולרית הושג בקטאר, אשר השלימה בחודש שעבר מכרז ענק לשדה סולרי קרקעי בהיקף של 800 מגהואט, במחיר שפל של כ-5 אגורות בלבד לקוט"ש, מחיר שכמעט משתווה ל4.5 אגורות בעסקה המדוברת בלוס-אנג'לס, הכוללת גם אגירה בסוללות.

השטח הנדרש קטן

אחד הגורמים החשובים ביעילות הטכנולוגיה הסולרית הוא הספק מותקן ליחידת, שנקרא גם נצילות אנרגטית. חברת ג'ינקוסולר פיתחה פאנלים ביעילות מוגברת של 22.49% באמצעות טכניקה דו-צדדית, כך שהפנל קולט אור משני הצדדים. טכניקה זו מותאמת במיוחד להתקנה על משטחים בהירים, שמחזירים יותר אור. ההבדל מתמצה בכך שפאנל חדיש, יכול לייצר עד 500 ואט, בהשוואה ל-275 עד 400 ואט בפנלים המקובלים כיום.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

שינוי זה עשוי להקטין את כמות השטח הנדרש לשדות סולריים בהספק נתון. המשך מחקר ופיתוח עשוי לאפשר שיפורי יעילות לא רק בנצילות, אלא גם בפתרון בעיות נוספות כמו הצטברות אבק והתחממות, שמורידות את תפוקת הפאנלים בפועל.

לאנרגיה סולרית עלויות נלוות משמעותיות

ציון מחירי הרצפה באנרגיה סולרית עלולים להטעות. בעוד שדות קרקעיים בישראל מוכרים חשמל ב-14-19 אגורות לקוט"ש, ומתקנים בינוניים ב-23-28 אגורות, הרי שגגות קטנים וביתיים זכאים לתשלום של 45-48 אגורות לקוט"ש, הרבה מעל עלות הפקת חשמל מדלקים פוסיליים. הפקת חשמל מגז, עולה כיום קרוב ל-27 אגורות לקוט"ש, כך שמדיניות של מיצוי גגות קטנים, יכולה אפילו לייקר את החשמל. גם כיום, תעריף החשמל כולל מתקנים סולריים ישנים, שממשיכים לקבל תשלום של 200 אגורות מתקופת ההסדרות הראשונות בתחום, ו-93 אגורות ממתקנים תרמו-סולריים באשלים, החל משנה שעברה, תעריף שילווה את מערכת החשמל עוד שנים רבות.

עלות גדולה ונוספת, היא עלות הגיבוי למערכות סולריות בשעות החשכה ובעת עננות. גיבוי זה מתבצע בעיקר ע"י תחנות כח לזמני שיא (פיקריות) המונעות בגז או בסולר. השימוש בהן יקר, מזהם יותר ובזבזני. אף על פי כן, אין כיום בישראל פתרון גיבוי אחר, מה שמחייב התקנה של בערך 70% הספק בגז למערכות פיקריות, מהיקף ההתקנות של שדות סולריים חדשים. ברחבי העולם מתקני אגירת חשמל החלו לדחוק החוצה פרויקטים של תחנות פיקריות, וזאת על בסיס כלכלי, אך לא בישראל.

המכרזים הראשונים של רשות החשמל שמשלבים אגירה, מוכוונים להיקפים קטנים, בהספק של מגהואט בודד למשך מספר שעות, ולא לאגירה של 100 מגהואט ומעלה, בדומה למערכת שכבר הותקנה ע"י חברת טסלה באוסטרליה. מערכת זו הותקנה ב2017, הופעלה ב-2018 וביצועיה הכלכליים טובים. המערכת אפשרה לרשת החשמל בדרום אוסטרליה, המהווה אי אנרגטי, להשיג יציבות באספקה, על אף חוסר היציבות הנגרם משילוב של מערכות מתחדשות, שתלויות בשינויים בעצמת הרוח ובעוצמת הקרינה מהשמש. לכן, מחירי אגירת האנרגיה, הם המפתח להפיכת האנרגיות המתחדשות לחלופה ששלא מייקרת את מחיר החשמל כמו היום.

מחיר האגירה בירידה

מחיר האגירה בסוללות צנח פי 6.5 משנת 2010 ל2018 וצפוי להמשיך לרדת. המחיר כיום עומד סביב 170 דולר לקוט"ש. בסוכנות בלומברג צופים שהוא ימשיך לרדת במהירות, כך שב2030 המחיר יהיה 62 דולר לקוט"ש. כבר היום, בפרויקט משולב בין אנרגיה סולרית לאגירה בלוס אנג'לס שיוקם ב2023, הושגו מחירים נמוכים במיוחד של כ-4.5 אגורות לקוט"ש ייצור סולרי (הספק מותקן של 400 מגהואט), ו6.85 אגורות לאגירה (800 מגהואט/שעה), היקף גדול פי מאות, ממתקני אגירת החשמל בסוללות שרשות החשמל מבקשת לקבל לגביהן הצעות קונקרטיות.