חוק המזון, שחוקק בשנת 2015 בניסיון לעודד תחרות בשוק המזון ולהביא להורדת מחירי המזון לצרכן, הביא בעיקר לעליית הרווחים של רשתות השיווק, כך עולה מטיוטת מחקר של רשות התחרות, שפורסם אתמול (שלישי). המחקר, שבוחן עד כמה הצליח החוק בחמש השנים האחרונות בהורדת המחיר לצרכן, מצא כי המחיר לצרכן הישראלי ירד מזערית, בעוד מרבית ההשפעה של הגברת התחרות בענף המזון התגלמה ברווחים של רשתות השיווק.

מהמחקר עולה כי על אף ההבטחות להורדת יוקר המחייה, החוק הביא לירידה של 0.3% בלבד במחיר אותו משלם הצרכן על מוצרי מזון. זאת למרות שהמחיר הסיטונאי למוצרי מזון ירד בתקופה הזו ב-1.1%. המרוויחים מהחוק היו דווקא הרשתות הקמעונאיות, שהרוויחו מהוזלת המחירים הסיטונאיים, אבל לא גלגלו את אותה ההוזלה לצרכן, אלא הפכו אותה לרווח. המחקר מצביע על עלייה של 0.9% בשיעור המרווח הגולמי של קמעונאי המזון.

ישראלי עובר ליד מדף של אסם בסופר בירושלים. ארכיון (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

מחברי החוק הבטיחו כי צמצום רמת הריכוזיות של שיווק המזון תוביל לירידה ביוקר המצרכים לצרכנים, אך לפי המחקר השפעת החוק לא ניכרת בשטח זה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

החוק, שנחקק בשנת 2015, היה אחת מהתוצאות של המחאה החברתית בשנת 2011, וקבע מספר הגבלות על הרשתות הקמעוניות הגדולות ועל הספקים, במטרה לאפשר תחרות משמעותית יותר בינם לבין הרשתות הקטנות יותר. החוק מגביל רשתות גדולות מהתרחבות באזורים בהם יש להן נוכחות גבוהה, וקבע כי עליהם לפרסם כל שינוי במחירי המוצרים במטרה לאפשר לצרכן השוואה קלה יותר בין הרשתות. החוק גם הגביל את הפערים בתשלומים אותם יכולים לדרוש הקמעונאיים מהספקים השונים, ובעיקר בין ספקים קטנים וגדולים.