"כשאנחנו מדברים על הכשרה מקצועית, אנחנו מדברים על 63% משוק העבודה שנזקקים לה", אמר מוטי אלישע הממונה על זרוע העבודה במשרד הרווחה והעבודה, בכנס אילת לנושאי עבודה. "מי שאינו בעל השכלה אקדמית מצוי ברמות השכר הנמוכות יותר, וחשוף יותר לאבטלה."

אלישע הציג נתונים לפיהם גילאי העבודה המרכזיים נכון להיום מורכבים מ-73% יהודים שאינם חרדים. בעתיד הלא רחוק, בעוד עשור, הם עשויים להיות רק פחות ממחצית – 42%. שאר העובדים האחרים יהיו חרדים וערבים, ואלישע מתריע כי רמת ההכשרה המקצועית בקרב אוכלוסיות אלו אינה טובה דיה. "דו"ח בנק ישראל קבע שהנזק הכלכלי של הכישורים הנמוכים הוא 40 מיליארד שקל בשנה", אמר אלישע.

נשים חרדיות בכנס קידום תעסוקה של נשים במרכז הטכנלוגיה של משרד הכלכלה. (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).

"אם מנתחים פריון עבודה מול שכר, אנחנו רואים מתאם חזק בין פריון נמוך לשכר נמוך. בענפים בהם השכר מאוד נמוך, אנחנו רואים שהתוצר לשעה גם כן מאוד נמוך. ומי עובד בענפים הללו? הערבים והחרדים שמהווים כ-20% משוק העבודה. ברמות השכר הנמוכות הם מעל לשיעורם באוכלוסיה, איפה שהשכר גבוה – החרדים והערבים מצויים בתת ייצוג", אמר אלישע.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"נדרשת רפורמה בהכשרה המקצועית", קבע אלישע. "אני חושב שהיא חייבת להיות מדידה.  הנושא הזה תקוע במקום – אין היום אקרדיטציה. מי שלמד במקום מסויים לא יכול להמשיך להנדסאות ולאקדמיה. יש לנו כבר פיילוט ראשון עם שתי מכללות אקדמיות בנושא הזה ואנחנו בונים אותו."

להפוך מוסכניקים לחשמלאים

"אחד הנושאים החמים היום זה נושא הרכב החשמלי" הוא כדוגמה לתחום בו ההכשרה המקצועית היא קריטית. "משרד האנרגיה כבר מחיל החלטה לפיה מ-2030 לא יכנסו יותר רכבי בנזין למדינת ישראל וב-2035 61% מהרכבים יהיו חשמליים. איך זה משפיע? היום יש תוספת של 900 חשמלאים מדי שנה. מצד שני תהיה סכנה ברורה מאוד למכונאים ולמוסכניקים. נדרש שנעשה להם הסבה לחשמל או למקצוע אחר. גם בתחנות דלק כבר לא יהיה צורך, אבל הדרישה לחשמל תעלה. שינוי כזה קטן, החלטת הממשלה הזו שיש לה גם המון יתרונות – ההשפעה שלה על שוק העבודה היא מהפכנית."

"אם אנחנו מדברים על שוק העבודה המשתנה – נדרשת למידה ופיתוח הכושרים לכל אורך החיים. אנחנו צריכים שאנשים שעוברים הכשרה מקצועית תהיה להם לפחות תשואה של 6% להכשרה הזו בשכרם כדי לעודד אותם לעשות אותה. הממשלה והמעסיקים חייבים לגייס את כל הכוחות האפשריים כדי לחזק את ההכשרה המקצועית. זו השקעה מניבה.

לדברי אלישע, הוא גיבש תכנית להכשרה מקצועית בשיתוף משרד האוצר ויו"ר התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש, שלא נחתמה בגלל עזיבתו של ברוש את התפקיד. "אני מקווה שלא רק שהסכם העקרונות הזה ייחתם, אלא שנדע לפרוט אותו גם לכלים מעשיים שתהיה להם תרומה משמעותית למשק כולו" הוסיף.

כנס אילת ה-24 לנושאי עבודה בסימן חדשנות בעולם העבודה העתיד נפתח ביום שלישי ויימשך עד יום חמישי. הכנס, בארגון משותף של ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, עוסק בין היתר ביחסי העבודה הקיבוציים בעידן של שינויים טכנולוגיים מואצים, ומשתתפים בו מעסיקים גדולים וקטנים, בכירים באוצר ובמשרד העבודה והרווחה, מומחים בתחום יחסי העבודה, משפטנים, ראשי איגודי עובדים בהסתדרות וכן ועדי עובדים.