"החקיקה מפגרת אחרי המציאות והשינויים, אבל היא מתקדמת מספיק כדי לייצר חקיקת משנה גמישה ומהירה באמצעות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בהסכמת הצדדים" כך אמרה רבקה ורבנר, הממונה על יחסי העבודה במשרה העבודה והרווחה בפאנל בנושא הסכמים ענפיים בכנס אילת לעבודה שנערך הבוקר."אלה הכלים הגמישים ביותר  להתמודדות עם שוק העבודה העתידי. זה המסלול המהיר במקומות שהחקיקה אינה מספיק מהירה."

חיים שייב, יו"ר ההסתדרות במרחב אשדוד (צילום: דוברות ההסתדרות)

את הפאנל, שהנחה יו"ר ההסתדרות במרחב אשדוד חיים שייב, פתחה הממונה בהתייחסות לרלוונטיות של ההסכמים הענפיים לצורך ההולך וגובר בזמינות בכל מקום, לאוטומציה של טכנולוגיות, פסי ייצור דיגיטליים ועוד התפתחויות בשוק העבודה: "החקיקה הישנה שלנו משנות ה-50 לא מותאמת לזה. רק הסכם קיבוצי יכול לתקן פערים של שנים בחקיקה הזו ולהתאים את תנאי ההעסקה לכל מגזר ומגזר, כמו בהיי טק. במקרה שמשווקים בחו"ל, איך אנחנו מתאימים את השכר? שעות הטיסה הן עבודה? נסיעות בחו"ל הן עבודה? הם עובדים למעלה מ-8 שעות?". לדבריה, אלה שאלות שניתן להסדיר בהסכם קיבוצי או ענפי.

"יש התאגדויות שכמעט בלתי אפשרי להביא להסכם קיבוצי מיטיב בגלל שולי רווח נמוך וקושי לבנות כוח ארגוני" הסביר שי בירן, סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי להסכמים ענפיים וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, את הצורך הקיים בהסכמים ענפיים בתחומים בהם העובדים חלשים יותר. "הסכמים ענפיים יכולים להפוך סטנדרטים טובים למחייבים בשוק, ולהגביל מעסיקים גרועים מלדחוף את השוק מטה אל עבר המכנה המשותף הנמוך ביותר".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"לעובדים יש תמריץ לערוק מענפים שבהם אין הסכמים ענפיים לענפים בהם יש" הוא הוסיף. "ענף עתיר עבודה שמבוסס על עובדים שאינם מיומנים יכול לזכות באמצעות הסכם ענפי ליתרון על-פני ענפים מקבילים שאין בהם הסכמים ענפיים, ולמשוך אליו עובדים איכותיים". לדבריו, הקושי ביישום הסכמים ענפיים טמון בבעיות בשיתוף פעולה בין מעסיקים, ובהיעדר תשתית בנושא.

"זה כלי עם הרבה פוטנציאל לצמיחה אינקלוסיבית (מכלילה) ורווחה חברתית" הוסיף בירן. "אני תוהה האם לא נדרשת התערבות רבה יותר של הממשלה, מתפקיד פסיבי של הרחבת ההסכמים – אולי לתפקיד של מתווך בין הצדדים שמסייע להגיע לחתימת ההסכמים".

עו"ד שי תקן (צילום: ניצן צבי כהן).

עו"ד שי תקן פתח והזכיר כי בשנות ה-60 רוב המשק היה מוגן בהסכמים ענפיים ובשנות ה-80 חקיקת המגן הדביקה את הזכויות הללו שלא עודכנו. לדבריו, ההסכמים מ-2010 בתחום הניקיון והשמירה הם דוגמאות לחשיבות של הכלים הללו. "אפשר ליצור בהסכמים ענפיים נורמות חדשות שמתחילות בענף מסוים, ללמוד אותן באותו הענף ולהרחיב אותן גם לכלל המשק. לדוגמה, הסכם האכיפה שהתחיל מענף השמירה, הורחב לענף הניקיון ועצר שם. אבל אלה כלים מאוד אפקטיביים שהגבירו את האכיפה על העסקת עובדים מוחלשים. שכר מינימום ענפי זה משהו שב-2009 'המצאנו' בישראל".

עו"ד ארנה לין אמרה  "אנחנו לא צריכים להמציא שום דבר" ונתנה כדוגמה את סוגיית הטיפים. "יש 200 אלף עובדי מסעדנות ולמעלה מ-12 אלף מעסיקים בתחום, אולי ה'מעסיק' הפרטי השני בגודלו. אפשר להסדיר את הנושא הזה באופן ענפי. זה עובדים חלשים, צעירים, חסרי כוח מיקוח. למה זה לא נעשה? במרץ 2018 נפסק פסק-דין הטיפים. יש ארגון עובדים אחראי, הסתדרות הנוער העובד והלומד, ויש ניסיונות להגיע להסכם ענפי. יש לנו כבר כמה מודלים להציע".

עו"ד ארנה לין (צילום: עופר עמרם)

עו"ד שירי לב-רן לביא, התייחסה להשפעת ההסכמים הענפיים על העובדים הזרים וציינה כי ישנם תחומים שבהם ההסכמים מאוד עוזרים לעובדים זרים, כמו ענף הבניין. "זה כמובן לאו דווקא מעיד על כל מה שקורה בשטח, שאנחנו רואים גם הרבה שוק שחור ועוולות כלפי העובדים. גם בענפי החקלאות והמלונאות שנהנים מתנאים טובים יותר. מה שאנחנו לא רואים זה הסכמים ענפיים שמסתכלים ספציפית דרך העיניים של העובדים הזרים". בדבריה נתנה כדוגמה למשל את כל הקשור לזכויות תלויות ותק שכן זה פחות רלוונטי לעובדים הזרים שנמצאים כאן מבחינה רשמית לתקופות קצרות.