"במגזר הציבורי השכר מבוסס בעיקר על תשומות – כמה שעות אתה משקיע, איזו השכלה יש לך, גמול השתלמות וכו'. אין כמעט תוספות שמושפעות ממדידות של תפוקה והערכת עובדים" – כך אמר היום (רביעי) הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, בכנס אילת לנושאי עבודה. הוא הוסיף כי "כל עוד לא יהיו לנו יחסי עבודה מאוזנים, יהיה לנו מאוד קשה לעבור מתוספות שכר על בסיס תשומות לתוספות שכר על בסיס תשואות".

בר נתן ביקר את מדיניות התגמולים לעובדים ותיקים בשירות המדינה, שלדבריו באה על חשבון תגמולים לעובדים צעירים. "אנחנו רואים שעובדים נהנים מתשואה גבוהה לוותק", אמר, "התופעה של פערים בין צעירים לוותיקים במערכת החינוך היא מאוד בולטת, ואם אנחנו רוצים להשביח את מערכת החינוך ולהביא עובדים צעירים – זה קשה לנו. גם במערכת הביטחון הקצונה הבכירה מרוויחה הרבה יותר מהקצונה הזוטרה, ואם אנחנו רוצים להחזיק איזה סג"מ ולהשאיר אותו במערכת, אנחנו מתקשים. בעולם שהשכר מתחיל נמוך ועולה גבוה, יחס התחלופה לפנסיה גם כן נפגע, וזה פוגע ביכולת לצבור יותר לפנסיה". בר נתן הוסיף כי "אצל המורים, ככל שהמורה מבוגר יותר, ככה יש לו פחות דחיפה לניהול."

בר נתן קרא ליצירת צורות העסקה גמישות יותר במשק. "לפני שנתיים היה קיצור שבוע העבודה כי כל הזמן היתה טענה שהעובדים עובדים קשה מדי. בדקנו אם העובדים לקחו את זה לפנאי או לשעות נוספות – ומצאנו שבערך חצי חצי. חלק גדול מהעובדים לא הגדילו את שעות הפנאי, אלא לקחו שעות נוספות. מה המעסיקים מרוויחים מקיצור שבוע העבודה?", כחלופה אמר בקר נתן כי "צריך לדבר גם על האם אפשר לאפשר ימים ארוכים, ימים מפוצלים, גמישות יותר גדולה בחלוקת שעות העבודה בין הימים".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בנוסף קרא בר נתן לרענון המנגנונים החוקיים של הכרזת סכסוכי עבודה. "צריך לקבוע מנגנונים אלטרנטיביים להכרזת סכסוכי עבודה. זה אינטרס גם של ארגוני העבודה. ובכלל שווה לחשוב על כל חוק יישוב סכסוכי עבודה שנחקק בשנות החמישים, ולאו דווקא בחקיקה חד צדדית, אפשר גם בהסכמה."

סגן הממונה על השכר, אפי מלכין, אמר בכנס כי הסיבה להתארכות הוצאתן לפועל של רפורמות ממשלתיות גדולות קשורה בכך שלמנהיגות העובדים לוקח זמן 'להפנים' שתהיה רפורמה ולהסכים אליה. "מ-2002 עד 2012 הממשלה לא הצליחה לקדם מדיניות חד צדדית בנמלים, והעובדים היו שחקן וטו. ומ-2013 המדינה התחילה לבנות את הנמלים החדשים וקיבלו את גיבוי בתי הדין. ורק בינואר 2020 נחתם ההסכם. עולה השאלה, מה אירע פה? לפחות להבנתנו אחת הסיבות העיקריות להביא את ההסכם הזה, שאפשר היה לדעתנו להביא כמעט בכל שלב מאז 2013 – לדעתנו זה הבשלת התהליכים."

מלכין הוסיף כי "לוקחים מונופול טבעי, ואומרים לו 'יש לך בעל בית פרטי' – זו הייתה סיטואציה שלאותם עובדים היה כמעט בלתי אפשרי להבין. בתקופה הזו התחלפו שלושה ראשי ועדים בנמל חיפה, שלושה ראשי הסתדרות. זה ממחיש עד כמה בלא הבשלה של תהליכים וההבנה שבאמת הנמל הולך לתחרות, היה קשה לחתום על זה. זה ממחיש גם את חשיבות ההסתדרות כארגון שיש לו הארגון כמי שיש לו הפרספקטיבה. בסוף האנשים חשובים, וההבשלה וההפנמה של התהליכים היא קריטית."

עו"ד ארנה לין (משמאל) עו"ד אפרת דויטש ועו"ד שי תקן, בכנס אילת לעבודה, 12 בפברואר 2020 (צילום: קרן שמש)

עו"ד אורנה לין: "הממשלה נכשלת פעם אחר פעם מחוסר הידע שלה איך לעשות רפורמות, לא בגלל העובדים"

עו"ד ארנה לין הגיבה לדברים בסרקזם: "הממשלה נפלאה, רק רוצה להתקדם, להכניס טכנולוגיות חדשות, לשפר את זכויות העובדים. איך בכלל אפשר להעלות על הדעת שמישהו שמציעים לו בניין נפלא גם רוצה כסף?", אמרה, "יש מספר דברים שקובי לא אמר. מה לא נמצא שם? לבוא בטענות לעובדים כאילו הם אלה שמונעים טכנולוגיה ורפורמות, ולהגיד שצריך לשנות את מנגנוני קידום השכר – אם לא יודעים לנהל, לא יעזור כלום. ותודה לאל שאת הדבר הזה של לנהל לא רוצים שהעובדים יעשו. שחלילה לא יהיו שותפים בניהול. הממשלה נכשלת פעם אחר פעם מטעמים של חוסר הידע שלה איך לעשות רפורמות. כל הרפורמות שמנו, הנמלים, חח"י – זה לקח כל כך הרבה שנים בטח לא רק בגלל ה'קבעונות' של העובדים, אלא כי הממשלה תמיד רוצה רפורמה לפני שהיא גם יודעת איך לעשות אותה."