לילה עלי הייתה הילדה הכי קטנה של המתאגרף המפורסם בעולם, מוחמד עלי. לילה, שהספיקה להסתבך מול המשטרה כנערה, הלכה בדרכו של אביה והפכה בזכות עצמה, לאחת המתאגרפות הגדולות בכל הזמנים.

הרגע הגדול בקריירה של המתאגרפת הגיע ב-8 ביוני 2001. עלי ניצחה בהחלטת שופטים את ג'קי פרייז'ר מול קהל של 8,500 איש בניו-יורק ועשרות אלפי צופים בבית. הקרב שזכה לשם האייקוני "עלי/פרייז'ר 4" היה המשך ישיר לסדרת הקרבות ההיסטורית משנות השבעים בין שני האבות של המתאגרפות, מוחמד עלי וג'ו פרייז'ר. הקרב המפורסם בין שתי הבנות של אגדות האגרוף היה נקודה ציון היסטורית לענף אגרוף הנשים כולו והפך לקרב הנשים הראשון שמשודר במתכונת של צפייה תמורת תשלום (Pay Per View).

מוחמד עלי נחשב עד היום למתאגרף הגדול בהיסטוריה. שילוב יוצא דופן של יכולות אגרוף אדירות עם כריזמה בלתי נגמרת הפכו אותו לאגדה שוברת שיאים. עלי זכה שלוש פעמים בתואר אלוף העולם למשקל כבד וסיפק כמה מהרגעים הגדולים בתולדות הענף בתוך הזירה ומחוצה לה. שלושת הקרבות בין עלי לפרייזר נחשבים לחלק גדול מהמורשת של שני אלופי העולם האגדיים והקרב השלישי ביניהם, שנערך ב-1975 בפיליפינים, נחשב עד היום בעיני רבים לקרב האגרוף הגדול בכל הזמנים.

למוחמד עלי היו ארבע נשים ותשעה ילדים. לילה נולדה מנישואיו השלישיים לוורוניקה פורשה והייתה הילדה הצעירה ביותר מבין כל ילדיו. בגיל 8 הוריה התגרשו ולילה עברה לגור עם אמה ואחותה הגדולה. הגירושין והמעבר לגור עם אמה שהתחתנה מחדש, גרמו ללילה להתחיל למרוד. בגיל 14 רכשה רכב משלה ב-500 דולר והחלה לנהוג בו למרות שלא היה לה רישיון. באותה השנה נעצרה על-ידי המשטרה לאחר שנתפסה גונבת מחנות מקומית. לילה לא ראתה את נורות האזהרה והמשיכה להסתבך עם החוק, עד שבגיל 16 נשלחה לשלושה חודשים בכלא לנערות. מוחמד עלי מעולם לא הגיע לבקר את בתו בכלא. הוא כנראה לא רצה להפוך את האירוע לסיפור תקשורתי.

לילה עלי וג'קי פרייז'ר (Photo by Sylvain Gaboury/FilmMagic)

לאחר שיצאה מהכלא, החליטה עלי לקחת את עצמה בידיים. בגיל 18 קבלה החלטה לנסות ולהפוך למתאגרפת. באותן השנים אביה החל לסבול ממחלת פרקינסון כתוצאה ישירה מזעזועי המוח שספג במהלך קריירת האגרוף שלו. עלי הצעירה לא רצתה למשוך יותר מדי תשומת לב ובלי לספר לאף אחד, החלה להתאמן.

לאחר שלושה חודשים בלבד, הודיעה לאביה שהיא מתכננת להפוך למתאגרפת מקצועית. אביה ניסה לשכנע אותה לוותר על הבחירה ללכת בדרכו, אך עלי הייתה מרדנית ונחושה מדי לנסות ולעשות שם לעצמה בעולם שפתאום קסם לה.

תוך זמן קצר, הידיעה שעלי החליטה להפוך למתאגרפת נפוצה בתקשורת האמריקאית כאש בשדה קוצים. הבת של המתאגרף הגדול בכל הזמנים, הפכה למפורסמת בעולם האגרוף עוד לפני שעלתה לראשונה לזירה. הקרב הראשון שלה נערך רק לאחר שלוש שנים של אימונים.

ב-8 באוקטובר 1999, עלתה עלי בת ה-21 לקרב הבכורה שלה מול אפריל פאולר. הקרב כמובן משך המון עניין תקשורתי, בגלל הייחוס המשפחתי. עלי עלתה נחושה להראות שהיא הרבה יותר טובה מכל מתמודדת שמופיעה בהופעת בכורה. בסרטון שמראה את הקרב, נראים פערי הרמות התהומיים בין פאולר החובבנית לעלי שאומנה במשך שלוש שנים על-ידי מאמן איכותי. תוך 30 שניות הקרב נגמר, כמובן בנוקאאוט מהיר של עלי שעמדה מעל פאולר וצעקה "תקומי, תקומי" כמו אביה בקרב מול ליסטון שהעניק לו את התואר בפעם הראשונה.

למרות הניצחון המהיר, עלי הייתה עצבנית בסיום הקרב וכעסה על המתמודדת שסידרו לה. התקשורת שנכחה באירוע כינתה את הקרב "בדיחה" ועלי הרגישה שהיא יכולה להילחם מול מועמדות רציניות יותר, אך המאמנים שלה טענו שהיא צריכה להיות יותר סבלנית והקרב על התואר עוד יגיע, כשהיא תהיה מוכנה לזכות בו. מאוחר יותר היא הודתה שרצתה כבר בקרב הראשון שלה להילחם על התואר, אך כנראה הייתה מפסידה בקרב בגלל חוסר מוכנות מנטלית וחוסר הבנה באותה העת בטקטיקות של הגנה.

תוך שנתיים בלבד הפכה עלי לאחת המתאגרפות הטובות בעולם. בקרב מול פרייזר השיגה את הניצחון העשירי שלה – שמונה מתוכם בנוקאאוט. שנה מאוחר יותר זכתה להגיע סוף סוף לקרב על תואר אלופת העולם. בהתחלה זה היה באוגוסט 2002 בקרב שנערך בלאס וגאס מול סוזט טיילור. עלי גברה על טיילור וזכתה בחגורה הראשונה שלה מטעם ארגון ה-IBA. ארבעה חודשים מאוחר יותר פגשה עלי את ולרי מחפוד בקרב על החגורות מטעם הארגונים WIBA וה-IWBF. עלי גברה על מחפוד בנוקאאוט נוסף וזכתה גם בחגורות אלה.

בגיל 30 החליטה לתלות את הכפפות. עלי סיימה את הקריירה המקצוענית שלה עם 24 ניצחונות, 21 מתוכם בנוקאאוט. בסך הכל החזיקה בחמש חגורות וכמו אביה, גם את לילה ההיסטוריה תזכור כאחת המתאגרפות הגדולות בתולדות הענף, בטח המתאגרפת המוכרת ביותר בתקשורת העולמית. עלי לא רק ניצחה בדרך לשימור המורשת של אביה, אלא העניקה השראה לאלפי נערות ברחבי ארה"ב, להרים את הכפפות ולשבור את המוסכמות.


פברואר מוגדר בארה"ב כחודש ההיסטוריה השחורה. השנה נציין ב'דבר ספורט' את האירוע החשוב עם סדרת כתבות על גיבורי הספורט האפרו-אמריקניים פורצי הדרך של הספורט האמריקאי.