"לעיתים בחלוף זמן, גם דברים שמלכתחילה היו 'קשים לעיכול', במעלה הדרך הם מתקבלים בהבנה על ידי הציבור, והופכים לחלק אינטגרלי ממשפט העבודה הנוהג", אמרה היום (חמישי) נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט ליבנה, בכנס אילת לעבודה.
בהרצאתה, שיוחדה לחמישים שנה לבתי הדין לעבודה, אמרה וירט ליבנה כי "כמובן שביקורת, כל עוד היא עניינית ונאמרת בשפה ראויה, הרי שהיא מבורכת וטובה, אך לצד זאת צריך לזכור, ולפחות במבט של חמישים שנה, כי בתי הדין עושים את מלאכתם בצורה עניינית, תוך הפעלת שיקול דעת ואחריות רבה, ובהחלט אנחנו יכולים להיות גאים על כל מה שנבנה עד כה ונעשה כל שביכולתנו ובכוחנו להוסיף ולהגביר חיל."
בדבריה התייחסה וירט ליבנה למספר פסיקות משמעותיות של בית הדין הארצי לעבודה שעוררו מחלוקות וביקורת, אך בסופו של דבר עיצבו את עולם העבודה המוכר לנו היום. הפסיקה אותה פירטה בהרחבה היא 'פסיקת הטיפים', שנכנסה לתוקף בינואר 2019, לפיה טיפ ייחשב כשכר עבודה לעניין הזכויות הסוציאליות של העובד, ויש להפריש ממנו דמי ביטוח לאומי ופנסיה. לדבריה, "הגם שישנן בעיות שההסדר יוצר, עדיין בהסתכלות כוללת, הסדר סוגיית התשר כאמור נותן מענה הולם, שלם ומאוזן לבעייתיות ההלכה הקודמת, ככל שמדובר כמובן בענייני משפט העבודה והביטוח הלאומי שבתחומי סמכותנו."
וירט ליבנה הוסיפה כי "אנו ערים לכך שפסיקתנו זו שינתה את ההלכה הקיימת, אלא, שחוסר מעש המחוקק במשך כחמש שנים לשינוי הדין הבעייתי הקיים, והמציאות שחייבה אותנו ליתן מענה ראוי לתביעות התשר הרבות, חייבונו, להסדיר סוגיה זו מכוח סמכותנו הכללית במקרים המתאימים ביצירת משפט מקובל – common law. אני סבורה כי מי שעומד מקרוב אחרי מכלול השיקולים והנסיבות שהביאונו לקביעה שניתנה בפסק הדין, ולא מסתפק בבחינת התוצאה בלבד, יכול להבין יותר את הנימוקים וההצדקות לתוצאה. לצד זאת, אני מבינה היטב כי כאשר ישנו חידוש הלכה דרמטי שכזה, הוא אינו מתקבל בנקל ויורד חלק בגרון."
פסיקות נוספות שציינה וירט-ליבנה הן פסק הדין בעניין ליליאן לנדסברג, שקבע כי עובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, והמעסיק אינו מחויב לבטח אותו בביטוח כזה בניגוד לרצונו; פסק דין פלאפון, שהגן על התארגנויות עובדים ראשוניות בכך שאסר על מעסיקים להתבטא בנושא ההתאגדות; ופסיקות בנושא חוק עבודת נשים המגינות על עובדות בהריון מפיטורים בבמהלך ההריון ובתקופת הלידה וההורות.
"חשוב לי להדגיש", הוסיפה לבנה, "פסיקתו ההלכתית של בית הדין הארצי בפיתוח משפט העבודה והביטחון הסוציאלי בנויה נדבך על נדבך, בדרך של התפתחות ולא מהפכה – 'אבולוציה ולא רבולוציה'. התפתחות הפסיקה מתבצעת תוך פתיחות רבה לשינויי העיתים, ולאור יסודות הצדק האנושיות והחמלה, לאור עקרון השוויון ועקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל. במסגרת זו מבוססת פסיקתו של בית הדין הארצי, על נורמות יסוד במשפט העבודה הקיבוצי והאישי, ביחסי העבודה בישראל, ובתחום הביטחון הסוציאלי, תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין, של ציבור העובדים והמעסיקים והציבור בכללותו."
וירט לבנה אמרה כי היא רואה חשיבות רבה באמון שניתן עד כה לבתי הדין לעבודה. "האמון הזה בבית הדין הוא ערך ראשון במעלה, ואנחנו נמשיך לעשות את המיטב כדי לשומרו".
בתגובה לדבריה של וירט לבנה על 'פסיקת הטיפים' אמר אורי מתוקי, יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, כי הדרך ליישום הפסיקה בשטח עדיין לא הסתיימה. "פסיקת הטיפים באה לעולם לאחר חוסר הסדרה ארוך שנים מצד המדינה ומצד המעסיקים", אמר מתוקי ל'דבר', "בבסיסה, הפסיקה קבעה כי למלצרים מגיעות כל הזכויות הסוציאליות בעבור מלוא שכרם. לצערנו בפסיקה היתה גם אופציה שהוגדרה כ'חורגת', ועל בסיסה המעסיקים גובים את הזכויות הסוציאליות על חשבון הטיפ, ופוגעים בשכר המלצרים. לשמחתנו, פנו אלינו והתארגנו במסגרת ההסתדרות אלפי מלצרים שעמדו על זכויותיהם ושיפרו את מצבם. עם זאת ברור שישנו צורך דחוף בהסדרה של נושא הטיפים במעמד המעסיקים וארגון העובדים, באופן שיענה על כלל הצרכים בענף."
